fbpx

< חזרה לעמוד מאמרים


על פי הגדרת חוק הביטוח הלאומי, הנכות הרפואית היא אי-כשירות חלקית או מוחלטת באחד או יותר מתפקודי האדם. נכות יכולה להיות גם הגבלה קלה בתנועה של היד או הרגל, צלקת מכוערת ועוד מוגבלויות רבות אשר אינן פוגעות באופן משמעותי באיכות החיים.

מטרת הערכת הנכות לצרכי התקנות היא על מנת לתרגם את פגימות הגוף לעצם הזכאות לפיצוי ולשיעורו.

סיווג נכויות

המושגים העיקריים בטרנמינולוגיה של הערכות נכות הם:

  • נכות זמנית: נכות שעתידה להשתפר במהלך הזמן
  • נכות צמיתה: נכות שלא עתידה להשתפר במהלך הזמן

נכות יכולה להיות גם חלקית או מלאה והיא מוערכת באחוזים בהתאם למידת חומרתה.

לעיתים, הנכות הזמנית מוקנית באופן מדורג. למשל, 20% מיום 1.1.2014 עד יום 1.2.2014 ו-10% מיום 2.2.2-14 ועד ליום 1.5.2104.

שאיפת המבוטח מבחינת ניהול התיק היא לקבל אחוזי נכות לצמיתות ובשיעור הגבוה ביותר.

תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)

על מנת שתהיה אחידות בקביעת הנכויות ושיעורן, הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956. תקנות אלה קרויות גם "ספר הליקויים". בתקנות אלה מפורטות פגימות ומחלות רבות כשלצדן שיעור הנכות בגינן. תקנות הנכות משתנות מדי פעם ובדרך כלל לרעת המבוטח, חרף ניסיונות המוסד לביטוח הלאומי להציג את השינויים באור חיובי.

להלן דוגמה לסעיף ליקוי מתקנות הנכות אשר מסייע לפוסק הרפואי להעריך נכות לאחר קבוע של עמוד השדרה הגבי:


37(2) קבוע עמוד השדרה הגבי (DORSAL ANKYLOSIS)

(א) בזווית נוחה 10%

(ב) בזווית בלתי נוחה 30%

זווית נוחה – זווית שאינה עוברת את הקיפוזיס הנורמלית ואין אנגולציה צדדית או קדמית-אחורית חדה.

באופן דומה, ישנה התייחסות לפגימות ומחלות רבות ששיעור הנכות שבהן מצויין לצדן בהתאם למידת חומרתן.

ישנן נכויות שקל להעריך במספרים, למשל אובדן מלא של בוהן. ואולם ישנן לא מעט פגימות שמציגות את מידת חומרתן בנוסח מעורפל (למשל, "הגבלה קשה…, הגבלה בינונית…") אשר פרשנותה נתונה להשקפתו הסובייקטיבית של הבודק ובכך בפעמים רבות ישנו פער גדול בין הפוסקים הרפואיים.

למרות ששמן של התקנות הוא בהקשר של נפגעי עבודה, הן משמשות גם להליכים נוספים כגון נכות כללית, נפגעי פעולות איבה – ואף בבתי המשפט.

תקנה 15: נכות רפואית ונכות תפקודית

המחוקק ביקש להבחין בין נכות רפואית לנכות תפקודית. זהו תפקידה של תקנה 15 לתקנות הנכות. בנסיבות מסויימות, יכול המבוטח להגדיל את שיעור דרגת נכותו הרפואית עד מחצית (למשל, מבוטח שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 50%, יוכל באמצעות תקנה 15 להגדילה ל-75% – כלומר: 50% נכות ועוד מחצית מ-50%).

להרחבה בנושא תקנה 15 >

תקנה 18א: נכה נזקק

תקנה נוספת שחשוב לציין בהקשר זה, היא תקנה 18א המאפשרת למבוטח לתבוע שיכירו בו כנכה נזקק.

היות שלאחר 91 יום לא ניתן עוד לקבל דמי פגיעה, על המבוטח לפנות לועדה רפואית שתקבע כאמור את שיעור נכותו. בפגיעות מסויימות, פרק זמן זה אינו מאפשר למבוטח להחלים והוא עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודתו למרות שעל פי ספר הליקויים פגיעתו מזכה בשיעור נכות נמוך. למשל, נגר ששבר את ידו אינו מסוגל לשוב לעבודתו ועל פי ספר הליקויים, הנכות בגין שבירת יד אינה מספיקה לו לקבל קצבה מלאה. מאחר שהמבוטח כבר סיים את 91 הימים ואינו זכאי עוד לדמי פגיעה מלאים, החוק מאפשר "להגדיל" את נכותו באופן זמני ל-100% עד להחלמתו המלאה ושובו למקום עבודתו. כך למשל נגר ששבר את ידו כתוצאה מתאונת עבודה ולאחר 91 הימים ידו עדיין מגובסת, תוכל הוועדה הרפואית להגדיל את נכותו הרפואית באופן זמני, על פי תקנה 18א, לשיעור של 100% למרות שעל פי ספר הליקויים דרגת נכותו עבור אותה פגימה נמוכה בהרבה.

נכות משוקללת: כיצד מחשבים?

מבוטחים רבים טועים לחשוב שריבוי ליקויים מחושב על ידי "חיבור" שיעורי הנכות.

אופן חישוב הנכות מורכב מחישוב מיוחד בסעיף 11 לספר הליקויים. להסבר על אופן שיקלול הנכות ניתן לקרוא את המאמר "נכות משוקללת" באתר.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא

קישורים יוצאים

אתר המוסד לביטוח לאומי – קביעת אחוז הנכות הרפואית