ענף הניידות הוא ענף נוקשה מאוד אשר תוחם פגימות מאוד ספציפיות שקשורות רק לפלג הגוף התחתון – ייצוג על ידי עורך דין עשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי קבלת גמלת ניידות ואת שיעורה.
הסכם הניידות הוא הסכם שנערך ביום 1 ליולי בשנת 1977 בין משרד האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי – במטרה להסדיר את הזכאויות וההטבות להם זכאים אנשים המוגבלים בניידות בפלג גופם התחתון.
ההטבות ניתנות לבעלי ליקויים בפלג גופם התחתון בלבד אשר מגבילים אותם בניידות.
במסגרת ההסכם נקבעו מספר סעיפי ליקוי שעשויים לזכות בגמלת ניידות ובהטבות רבות אחרות, כשכל סעיף מכיל מספר סעיפי משנה שקובעים את מידת חומרת הליקוי. הסכם הניידות מתייחס רק לפגימות מסוימות בפלג הגוף התחתון ושמגבילות את היכולת לנוע ולהתנייד – ואילו מוגבלים בניידות שסובלים מבעיות ניידות קשות מאד שאינן מעוגנות בסעיפי הליקוי, אינם זכאים להטבה כלשהי במסגרת הסכם זה.
מבחינה תכליתית, הסכם הניידות אינו עושה צדק עם אוכלוסיות נכים רבות שמתקשות בניידות. כך למשל, אדם שמרותק לכיסא גלגלים עקב בעיית ורידים אינו זכאי להטבה כלשהי במסגרת הסכם הניידות לרבות גמלת ניידות, ולעומתו, אדם שמסוגל להתהלך עשרות מטרים עקב בעיית כלי-דם – ימצא את עצמו זכאי לקצבה חודשית ולהטבות רבות.
בענף הניידות גיל הפרישה הוא זהה בין גברים לבין נשים.
אם מתגוררים באותה הדירה שני אחים או יותר ששיעור הניידות של כל אחד מהם הוא 80% או יותר – הם עשויים להיות זכאים לקבל גמלת ניידות גם אם טרם מלאו לפחות לאחד מהם 3 שנים.
אלה הליקויים על פי הסכם הניידות:
ליקוי שאינו מופיע ברשימה, גם אם הוא גורם להגבלה קשה בניידות – אינו מזכה בהטבות על פי הסכם הניידות.
על מנת לממש את הטבות הניידות, ישנם שני שלבים שעל הנכה לעבור:
יש למלא ולהגיש בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות (בל/ 8220) ללשכת הבריאות המחוזית. על הבקשה להיות חתומה על ידי רופא שממליץ על סעיף הליקוי המתאים.
ברירת המחדל היא שעל המוגבל בניידות להגיש את התביעה ללשכת הבריאות המחוזית של מקום מגוריו – אולם הוא רשאי לבחור כל לשכת בריאות מחוזית אחרת.
הנכה יוזמן לוועדה רפואית מטעם משרד הבריאות והיא זו אשר תבדוק את המוגבל בניידות ותקבע אם הליקוי שלו נכלל ברשימת הליקויים.
ככל שהוועדה הרפואית תקבע שסעיף הליקוי נכלל ברשימת הליקויים וששיעור הליקוי שנקבע לו הוא לפחות 40% ומעלה (למוגבל בניידות בעל רישיון נהיגה ורכב) – על המוגבל בניידות להגיש תביעה להטבות על פי הסכם הניידות (בל/ 8200), לא יאוחר מ-60 יום מיום קבלת ההחלטה של הוועדה הרפואית.
תביעה זו היא הבקשה לממש את החלטות הועדה הרפואית שהכירה בפגימותיו שנכללות בהסכם הנידות.
הן למוגבל בניידות והן למוסד לביטוח לאומי עומדת הזכות לערער על החלטת הוועדה המחוזית – כשוועדת הערר יתקיים תתקיים בתל השומר.
אם תוגש התביעה להטבות לאחר 60 ימים מיום קבלת ההחלטה, המוגבל בניידות לא יהא זכאי לתשלום רטרואקטיבי, אלא רק מיום הגשת הבקשה המאוחרת.
מוגבל בניידות שיש לו רישיון נהיגה נדרש שוועדה רפואית של משרד הבריאות תקבע לו 40% מוגבלות בניידות או יותר על מנת שהוא יהיה זכאי להטבות על פי הסכם הניידות.
מדינת ישראל מציעה סל הטבות רחב למוגבלים בניידות שכולל בין היתר:
גמלת ניידות חודשית, הלוואה עומדת לרכישת רכב, הלוואה מקרן הלוואות לרכישת רכב ראשון, הלוואה לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים ברכב וכן החזר הוצאות, לימוד נהיגה ברכב לאביזרים מיוחדים, שירותי גרירה ותו חניה לנכה.
ההטבות ניתנות במקביל ולרוב הן ניתנות באופן יחסי בהתאם לשיעור הליקוי בניידות. ההטבות הבולטות ביותר הן הגמלה החודשית ותו חניה לנכה.
ואולם, הדין הוא שונה בין מוגבלים בניידות שיש ברשותם רישיון נהיגה ובין אלה שאין ברשותם רישיון נהיגה – ובין אלה שיש ברשותם רכב לבין אלה שאין ברשותם רכב.
מוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה נדרש שוועדה רפואית של משרד הבריאות תקבע לו 60% מוגבלות בניידות או יותר – ובתנאי שיש לו מורשה נהיגה שמסיע אותו ברכב.
על מורשה נהיגה לעמוד בתנאים הבאים:
יראו את מקום מגוריו של המורשה בנהיגה כקרוב למקום למגוריו של המוגבל בניידות אם מתקיימת אחת מהחלופות הבאות:
הוא מתגורר עם המוגבל בניידות באותו בניין או שהמרחק בין ביתו לבין המוגבל בניידות אינו עולה על 1,500 מטר בקו אווירי או שהמרחק בין ביתו לבין ביתו של המוגבל בניידות עולה על 1,500 מטר אך אלה הבניינים הקרובים ביותר זה לזה באותו יישוב.
כאמור, מורשה נהיגה יכול שיהיה קרוב משפחה או מטפל.
קרוב משפחה של מוגבל בניידות יכול להיות: בן/בת זוג, צאצא ובן/בת זוגם, אב, אם, הורה מאמץ, הורה חורג, אח/אחות, אחיין/ית, גיס/ה, סב, סבתא או נכד/ה.
מטפל יכול להיות בן משפחה ומי שאינו בן משפחה.
אם המטפל הוא אינו בן משפחה, על מנת לשמש כמורשה נהיגה עבור המוגבל בניידות עליו לעמוד גם בכל התנאים הבאים:
אם למוגבל בניידות אין רכב, יש לבדוק אם הוא זכאי לקצבה לחסר רכב. קצבת ניידות לחסרי רכב נועדה לסייע למוגבל בניידות בהוצאות הניידות הרבות.
על מוגבל בניידות חסר רכב או שרכבו מושבת לעמוד באחד מהמצבים הבאים:
שיעור הגמלה החודשית וערך ההטבות תלויים בראש ובראשונה בשיעור הליקוי שנקבע למוגבל בניידות על ידי הוועדה הרפואית. מוגבל בניידות עשוי לשפר באופן ניכר את הגמלה החודשית ואת ההטבות הנלוות לה על ידי תכנון אופטימלי של כל פגימותיו שמעוגנות בהסכם הניידות.
כך למשל, מוגבל בניידות שסובל מאי-ספיקה היקפית בעורקי הגפיים התחתונות ובנוסף מהגבלה קשה בתנועת המפרקים בגפיים התחתונות עשוי להיות זכאי לשקלול של אחוזי הליקוי המעוגנים בסעיפים ו' ו-ח' בהסכם הניידות.
אופן שקלול סעיפי הליקוי דומה לאופן שקלול הנכויות במסגרת ענפי הנכות במוסד לביטוח לאומי.
כך למשל, אם סעיף ליקוי אחד מזכה את הנכה ב-50% אחוזי נכות וסעיף ליקוי אחר מזכה אותו ב-50% ליקוי נוספים – שיעור הליקויים הכולל של הנכה יהיה 75%.
נתון נוסף שמשפיע על שיעור הקצבה וההטבות הוא גודל הרכב שנקבע לנכה.
בחלק מהמקרים, מבוטח עשוי להיות זכאי לקצבאות שונות מענפים שונים. כך למשל, ניתן לקבל גם גמלת ניידות וגם קצבת נכות מעבודה ללא שום תנאי. ואולם, לא ניתן לקבל קצבת ניידות ואת ההטבות בענף נפגעי פעולות איבה בו-זמנית ויש לבחור ביניהן.
על מנת לבדוק אילו קצבאות והטבות יכולות להתקבל בו-זמנית ובאילו תנאים, ניתן להיעזר במחשבון כפל קצבאות באתרנו. כמו כן כדאי לקרוא את המאמר איך לבחור: שירותים מיוחדים או ניידות.
על מנת לנצל באופן אופטימלי את הזכאות להטבות בניידות, מומלץ להיעזר בעורך דין ניידות שעוסק על דרך קבע בתחום זה.
היות שתביעות ניידות עלולות להיות מורכבות וסבוכות, קיראו כיצד לבחור עורך דין ניידות.
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
קישורים חיצוניים