fbpx

תאונות דרכים

סטיפר של עמוד תאונות דרכים

< חזרה לעמוד הראשי


תביעות לפיצויים בגין תאונות דרכים דורשות הבנה עמוקה הן במישור המשפטי והן במישור הרפואי. מהפן המשפטי, ההגדרה לתאונת דרכים מהווה דיסציפלינה מורכבת וייחדית בחוק הישראלי. הליקויים הרפואיים כתוצאה מהתאונה מהווים משקל רב בשיעור הפיצוי בהנחה והתאונה תיכנס תחת הגדרת "תאונת דרכים". זהות הנפגע מהווה משקל מכריע ליישום הליקוי הרפואי באופן שיקבע את שיעור הפיצוי הכולל.

תאונת דרכים על פי החוק

כשאנו שומעים את צמד המילים "תאונת דרכים" – מיד אנו מקשרים אותו לאירוע שבו רכב פגע ברכב אחר או בהולך רגל.

בפועל, הדיון בעצם קיומה או אי-קיומה של תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, עלול להיות מורכב וסבוך.

למשל, מלגזה חשמלית שפגעה באדם; מנוף שהופעל על גבי משאית פגע בנהג שהעמיס עליה סחורה או נהג שנפגע משריפה במנוע לאחר שהוא חנה את רכבו ומצא שרכבו מעלה עשן.

במדינת ישראל חוקק חוק ייעודי לנפגעי תאונות דרכים שקרוי "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" או בקיצור, חוק הפלת"ד.

היתרון המשמעותי בחוק הפלת"ד הוא שלא נדרש שום רכיב של אשמה על מנת לקבל פיצויים עבור נזקי גוף שנגרמו לנפגע. אין זה משנה עם הנהג אשם בתאונה או שגורם אחר אשם בתאונה.

בפועל, אם ישראלי נפגע בגופו בתאונת דרכים בשטח ישראל הוא זכאי לפיצויים בהתאם להוראות החוק.

שאלת האשמה בגרימת תאונת הדרכים, אף אם מדובר ברשלנות שגרמה למוות – תתדיין במסגרת הדין הפלילי במקביל תוך שמירת זכויותיו של הנהג העבריין לתבוע את חברת הביטוח עבור נזקי הגוף שנגרמו לו.

הגדרת "תאונת דרכים"

החוק מכיל שלושה רכיבים עיקריים על מנת לראות בתאונה שהתרחשה כתאונת דרכים: נזק גוף; ברכב מנועי; למטרות תחבורה:

"תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

הגדרת "נזק גוף"

"נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים

הגדרת "רכב מנועי"

"רכב מנועי" או "רכב" – רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות

הגדרת "שימוש ברכב מנועי"

"שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד

מנגנון הפיצוי

הפיצוי לנפגעי תאונת דרכים הוא בהתאם לנזקים שנגרמו לנפגע. הנזקים מכונים בשפה משפטית "ראשי נזק" כשכל אחד מהם הוא בר-פיצוי בהתאם לחומרתו.

ישנם ראשי נזק רבים ומגוונים כגון אובדן כושר השתכרות, אובדן הכנסות והפסד ימי עבודה. גם הכאב והסבל הוא ראש נזק עצמאי בר-פיצוי שעורך דין מיומן יידע להשיג פיצוי עבורו.

ואולם, ראש הנזק הבולט ביותר הוא הנכות הרפואית.

נפגעי תאונת דרכים רשאים להציג בפני בית המשפט "ראשית ראיה" על קיומו של כל נזק, כלומר מסמך רפואי שמעיד על סיכוי כלשהו שנותרה להם נכות כתוצאה מהתאונה ובית המשפט ימנה מומחה נייטרלי מטעמו על מנת שיאמוד את נזקיו ככל שימצא שהם קשורים לתאונה.

בהליך משפטי לפי חוק הפלת"ד חל איסור על הצדדים להציג חוות דעת רפואית – וההכרעה בעניין הנכויות הרפואיות תינתן בידו של המומחה הנייטרלי שימונה מטעם בית המשפט ובכך נחסך ממון רב מידיהם של הנפגעים.

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

תאונות דרכים שהתרחשו בדרך לעבודה, בדרך מהעבודה או במהלך העבודה עשויות להיכנס גם לחוק הפלת"ד וגם לענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.

תאונות אלה דורשות התייחסות שונה שכן מדובר בשני דינים נפרדים שמורכבים מהוראות חוק שונות.

עובד שעבר תאונת דרכים במהלך עבודתו זכאי לפיצוי הן מענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי והן מחברת הביטוח שביטחה את הרכב, אך לא יינתן לנפגע כפל פיצוי.

בעוד שההכרעה אם מדובר תאונת דרכים או תאונה אחרת דורשת הכרעה של בית המשפט, ההכרעה האם מדובר בתאונת עבודה או לא עומדת בפני פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי ואם החלטתו אינה מרצה את הנפגע הוא רשאי לפנות לבית הדין האזורי לעבודה.

בפועל, המוסד לביטוח לאומי משלם עבור נזקי הגוף שנגרמו לנפגע וחברת הביטוח מצדה, משלימה את הסכום.

מתי תיחשב תאונת דרכים כתאונת עבודה?

תאונת עבודה היא תאונה שאירעה "עקב" ו"תוך כדי" העבודה. תאונת דרכים שהתרחשה במהלך העבודה, תיחשב כתאונה משולבת.

ואולם, סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת תאונת עבודה במקרים נוספים:

80.   רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
(1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

ואולם, סעיף 81 (א) לחוק הביטוח הלאומי מסייג את חזקת תאונת העבודה בכך שאם היתה לעובד "הפסקה או "סטיה של ממש" מהדרך המקובלת, לא תיחשב זו כתאונת עבודה. חרף האמור, סעיף 81 (ב) קובע שאם אותה "הפסקה" או "סטיה של ממש" היו בכדי ללות את ילדו של העובד לגן ילדים או מעון ילדים, או לצורך תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל – תיחשב התאונה לתאונת עבודה.

המושג "סטיה של ממש" הוא מושג ערטילאי ונתון לפרשנות – ולכן, מטבע הדברים הסוגיה עומדת לא פעם להכרעת בתי המשפט.

מדובר בשאלות משפטיות מורכבות ומומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין אשר עוסק על דרך קבע בתחום זה.

דין מיוחד לתאונת דרכים במהלך עבודה

בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי ישנה התיישנות יחסית אם התביעה מוגשת לאחר שנה.

בתביעות כנגד חברות הביטוח כשמדובר בתאונת דרכים ישנה התיישנות לאחר כשבע שנים מיום התאונה.

בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ישנה הוראה לעניין "קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר", שלפיה נפגע שנקבעה לו דרגת נכות על פי דין בשל הפגיעות שנגרמו לו בתאונת הדרכים, הרי שקביעה זו תעמוד כחזקה שניתן לסתור אותה גם בתביעה כנגד חברת הביטוח. המשמעות היא, שעובד שעבר תאונת דרכים במהלך העבודה ופנה למוסד לביטוח לאומי לפני שפנה לחברת הביטוח, הרי שקביעתו של המוסד לביטוח לאומי תחייב את חברת הביטוח, לטוב ולרע. סוגיה זו נחשבת לסוגיה מורכבת ומאוד שנויה במחלוקת, שכן על הנפגע לבחור בגוף שיקבע את דרגת נכותו, האם יהיה זה מומחה מטעם בית משפט או המוסד לביטוח לאומי.

בפועל, ניתן לסתור את החזקה על ידי "הבאת ראיות לסתור" – כלומר, ראיות שמוכיחות שהמוסד לביטוח לאומי טעה בהכרעתו.

תביעות תאונות דרכים במהלך עבודה

לשאלה אם לפנות ראשית למוסד לביטוח לאומי ורק לאחר מכן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח אין תשובה חד משמעית.

למשל, כשנפגע עובר תאונת דרכים במהלך העבודה, הוא ייבדק על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי ושעליה ניתן להגיש ערר ולהשיג ניסיון נוסף לשפר את שיעור הנכות. בניהול הליך משפטי כנגד חברת הביטוח מתמנה מומחה רפואי מטעם בית המשפט ועליו לא ניתן לערור. ניתן אמנם לחקור את המומחה מטעם בית המשפט (שאמור להיות נייטרלי) על חוות דעתו ואף לנסות לבקש מבית המשפט למנות מומחה נוסף – אך אלה אינן זכויות שמוענקות לנפגע באופן אוטומטי. מאידך, הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי מורכבת מרופאים שהמוסד לביטוח לאומי משבץ אותם לעבודה, ויש שטוענים שהרופאים שדנים בוועדות עלולים לרצות את המוסד לביטוח לאומי ולהקשות על הנפגע בדמי הנכות שיקבעו לו.

מדובר בנושא מורכב ולכן רצוי להיוועץ בעורך דין לתאונות דרכים אשר יש לו ניסיון רב בניהול תביעות בנושא תאונת דרכים.

להרחבה בנושא ענף נפגעי עבודה בביטוח לאומי לחץ כאן.


1 Step 1
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right