ענף נכות כללית דורש קיומם של שני רכיבים: הראשון, עמידה ברף הרפואי הנדרש על מנת להיכנ להגדרת "נכה" על פי החוק. השני, הוכחת אי היכולת להשתכר (או לתפקד בעבודות משק הבית לעקרות בית נכות) כתוצאה מהנכות.
ענף נכות כללית מעוגן בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי מסעיף 195 ועד לסעיף 220ב.
מטרת קצבת נכות כללית היא להבטיח הכנסה מינימלית לצרכי קיום לנכה אשר עקב נכותו/ה הרפואית נפגעה יכולתו להשתכר מעבודה או לאישה עקרת בית אשר עקב נכותה הרפואית נפגעה יכולתה לתפקד כעקרת בית.
ענף נכות כללית מורכב משני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, נבדקות כל פגימותיו הרפואיות של המבוטח על מנת לשקלל את הנכות הכוללת.
אם המבוטח מגיע לשיעור הנכות המשוקללת המינימלית שקבועה בחוק, הוא יעבור לשלב השני שבו הוא ייבדק בוועדת אי-כושר על מנת לאמוד את יכולתו לעבוד (או יכולתה של עקרת בית לתפקד במשק הבית).
הנכות לכשעצמה אינה מזכה בקצבה כלשהי, תהיה קשה ככל שתהיה. הקצבה תשולם רק לנכים אשר ועדת אי-כושר קבעה שעקב נכותם, אין ביכולתם לעבוד (או לתפקד במשק הבית לעקרות בית נכות).

כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"

להרחבה בנושא עבודה למקבלי קצבת נכות כללית >
נכה שטרם מלאו לו 18 שנים רשאי לבדוק את זכאותו במסגרת מסלול ילד נכה.
נכה שעובד/ת ומשתכר/ת שאינו זכאי/ת לקצבת נכות כללית, רשאי/ת לבדוק את זכאותו/ה לקבלת פטור ממס.
תנאי סף להיבדק על ידי ועדת אי-כושר הוא לעמוד בשיעור הנכות הרפואית שנקבעת על פי תקנות הנכות:
לקריאה נוספת בנושא נכות רפואית, ניתן לקרוא את המאמר "נכות רפואית" מאת עורך דין אוהד שמואלי.
ככל שתמצא הוועדה הרפואית שהנכה בענף נכות כללית עומד בתנאי החוק בעניין שיעור הנכות הרפואית, הוא יזומן לוועדת אי-כושר שתבחן את יכולתו להשתכר או את יכולתה של עקרת הבית הנכה לתפקד במשק הבית.
לשם כך, פקיד/ת שיקום (עובד/ת סוציאלי בהכשרתו/ה) מראיין את הנכה ומסכם את המלצותיו.
אף על פי שעקרת בית נדרשת לעמוד בשיעור נכות רפואית נמוך יותר מאשר גבר או אישה עובדת, הרי שבפועל ועדת אי הכושר תבדוק את יכולת תפקודה כעקרת בית ולא את הפגיעה ביכולת להשתכר מהעבודה. בפועל, קשה יותר לשכנע את המוסד לביטוח לאומי שאישה תתקשה לבצע פעולות בסיסיות במשק הבית מאשר לעבוד. יצוין, שפקיד/ת השיקום מוסמכים לבדוק את כושר ההשתכרות בכפוף לפגימות הרפואיות שהוכרו על ידי הוועדות הרפואיות.
להרחבה בנושא עקרת בית נכה >
כך למשל, נכה שסובל ממחלה מסוימת בפועל, ואולם היא לא הוכרה על ידי הוועדה הרפואית מכל סיבה שהיא – פקיד/ת השיקום אינו רשאי להתייחס אליה במסגרת הערכת אי הכושר גם אם הם סבורים שמגבלה זו מונעת מהנכה לעבוד או מונעת מעקרת הבית לתפקד במשק הבית.
ישנן 4 דרגות אי-כושר בענף נכות כללית: 60%, 65%, 74% ו-100%.
תחילת הזכאות לקבלת הטבות נכות כללית היא בתום 90 ימים מהיום שבו נוצר אי-הכושר להשתכר או לתפקד במשק הבית לעקרת בית נכה. עולים חדשים נדרשים להמתין תקופה של 12 חודשים מיום שהוגדר להם הסטטוס של "עולה".
מנגנון זה מסנן אנשים עובדים שיבחרו להתחמק מעבודתם עקב נכותם, למרות שהם מסוגלים לתפקד ללא קושי.
אם מבוטח עזב את מקום עבודתו בפועל אולם הוא נשאר בביתו וממשיך לקבל דמי מחלה כנגד ימי המחלה שעומדים לרשותו – תחל תחילת הזכאות מתום תשלום דמי המחלה.
ענף נכות כללית עומד לרשות הנכה עד גיל פרישה. ואולם, עולות שתי שאלות עיקריות בעניין קצבת הנכות לאחר גיל פרישה.
לאחר גיל פרישה, מופסקת קצבת הנכות הכללית ובמקומה עשוי להיות זכאי המבוטח לקצבת אזרח ותיק ("קצבת זקנה"). החוק קובע שקצבת אזרח ותיק לא תפחת משיעור קצבת הנכות שקיבל הנכה טרם הגיעו לגיל פרישה. בלשון אחרת, הדין קובע שלא ניתן לקבל גם קצבת נכות כללית וגם קצבת זקנה, אך בפועל – אם המבוטח קיבל קצבת נכות כללית ששיעורה עולה על שיעור קצבת הזקנה, הוא ימשיך לקבל את אותו הסכום מדי חודש, רק בדמות "קצבת זקנה".
ניתן להגיש תביעה לנכות כללית עד 12 חודשים לאחר גיל פרישה – אולם מועד תחולת הנכויות חייב להיות לפני שהגיע המבוטח לגיל פרישה, על מנת שהוא יהנה מההטבות שמציע ענף נכות כללית.
למשל, אם מבוטח עבר בדיקת CT חודשיים לאחר שהוא הגיע לגיל פרישה, הוא יוכל להגיש את תביעת הנכות הכללית לאחר הבדיקה ועד 12 חודשים לאחר גיל פרישה – ואולם מועד תחולת הנכות על פי פגימה זו עלול להיחשב על ידי המוסד לביטוח לאומי כחודשיים לאחר גיל פרישה ולכן הנכות עבור פגימה זו לא תיכלל במסגרת זכאותו לקצבת נכות כללית.
להרחבה בנושא תביעות נכות כללית לאחר גיל פרישה >
קביעת הנכויות הרפואיות ושיעורן נעשית על ידי הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי. לאחר הגשת התביעה לענף נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי יזומן הנכה לוועדות רפואיות בהתאם לפגימותיו.
להרחבה בנושא כללי התנהגות של ועדה רפואית >
כך למשל, אם הנכה סובל מבעיה אורטופדית וליקוי שמיעה הוא ייבדק גם על ידי רופא מומחה באורטופדיה וגם על ידי רופא מומחה אף אוזן גרון. לבסוף, יעבור הנכה ועדה מסכמת שבה ייקבעו שיעורי הנכות המשוקללים ביחס לכלל פגימותיו.
להרחבה בנושא "כיצד להתנהג בוועדה רפואית".
המסלול המהיר נועד לנכים שסובלים ממוגבלות קשה אשר מעצם טבעה מקימה חזקה לפיה המבוטח אינו יכול להשתכר.
רשימת הפגימות המוכרות בחוק:
נכים ששיעור נכותם הוא 20% ומעלה זכאים גם לאבחון, ייעוץ וטיפול למטרת שיקום מקצועי.
בדרך זו, פקיד/ת שיקום בודק את המבוטח ומתאים לו מקצוע חדש אשר תואם את מגבלותיו. המוסד לביטוח לאומי משלם עבור ההכשרה המקצועית (קורס, הנדסאי, תואר אקדמי וכד') בתוספת דמי קיום לכל אורך תקופת ההכשרה.
לכאורה, הצעה זו נראית משתלמת למבוטח – ואולם מאחוריה חבוי נתון חשוב: מבוטח שעבר הכשרה מקצועית הוא מוותר למעשה על המשך קבלת קצבת נכות כללית למשך חייו ככל שיוותרו בו אותן פגימות.
כך למשל, רקדן שעבר תאונה שכתוצאה ממנה נגרם לו שיתוק בשתי הרגליים, עשוי להיות מתאים להכשרה מקצועית בתחום הנדסת התוכנה. בדרך זו, המוסד לביטוח לאומי יממן את לימודיו ואף יסייע לו בדמי קיום במשך כל תקופת לימודיו. לאחר מכן, לא תשולם לרקדן קצבת נכות כללית והוא יאלץ לעבוד במקצוע החדש שהותאם לו.
מומלץ להיוועץ בעורך דין שעוסק בתחום הביטוח הלאומי על מנת להעריך את ההשלכות לשיקום המקצועי.

סכומי קצבאות הנכות מתעדכנות מעת לעת. הסכומים שיפורטו להלן נכונים ליום 1/1/2020.
תוספת לקצבת הנכות ישולמו עבור ילדי הנכה או בן/בת זוגו או ידוע בציבור בהתאם לתנאים שיפורטו להלן ובסכומים שנכונים ליום 1/1/2020.
יצוין – שנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר חלקית (60%, 65% או 74%) ומשתכר בסכום של מעל 2,157 ש"ח בחודש – עשוי להיות זכאי לתוספות כאילו הוא מקבל קצבת נכות מלאה.
המוסד לביטוח לאומי משלם תוספת עבור עד שני ילדים ובן/בת הזוג, לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר שמזכה בקצבה ושהוא עומד בשאר תנאי החוק.
ככלל, גובה התשלום נקבע על פי דרג אי-הכושר, אולם אם נקבעה לנכה דרגת אי-כושר חלקית (פחות מ-75%) והוא/היא משתכר/ת בסכום שעולה על 2,157 ש"ח – תשולם לו תוספת התלויים עבור הילדים ובן/בת הזוג כאילו הוא קיבל דרגת אי-כושר מלאה (75% או 100%).
נכה שאיבד את כושרו לעבוד או נכה עקרת בית שאיבדה את כושרה לתפקד במשק הבית, שזכאים לקבל קצבת נכות כללית עשויים להיות זכאים גם לתוספת עבור שני הילדים הראשונים בלבד ככל שהם עונים על אחד מהתנאים הבאים:
התוספת תשולם בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה לנכה:
התנאים לקבלת תוספת עבור בן/בת הזוג:
התוספת תשולם בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה לנכה, כמפורט להלן:
עקרת בית נכה שאיבדה את כושרה לתפקד במשק הבית עשויה להיות זכאית לקבל תוספת תלויים עבור ילדיה ואולם לא עבור בן זוגה.
על פי החוק, ניתן לקבל את קצבת הנכות הכללית בחודש היציאה לחו"ל ומה-1 לחודש שלאחר היצאה לחו"ל למשך שלושה חודשים נוספים.
אם יופסק תשלום הקצבה עקב שהיה ארוכה יותר מזו שקבועה בחוק – הוא ימשיך לקבל את הקצבה החל מה-1 לחודש שבו הוא חזר למדינת ישראל.
במקרים מסוימים ניתן לקבל קצבת נכות כללית גם כששוהים בחו"ל:

כדאי גם לקרוא את המאמר:
"קצבת נכות כללית לשוהים בחו"ל"
בחלק מהמקרים, מבוטח עשוי להיות זכאי לקצבאות שונות מענפים שונים. כך למשל, ניתן לקבל גם קצבת נכות כללית וגם קצבת שירותים מיוחדים ללא שום תנאי. ואולם, לא ניתן לקבל קצבת נכות כללית וקצבת נכות מעבודה בו-זמנית ועל המבוטח לבחור ביניהן.
על מנת לבדוק אילו קצבאות והטבות יכולות להתקבל בו-זמנית ובאילו תנאים, ניתן להיעזר במחשבון כפל קצבאות באתרנו.
היות שתביעות נכות כללית עלולות להיות מורכבות וסבוכות, קיראו כיצד לבחור עורך דין לנכות כללית.
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
קישורים חיצוניים