למשרדנו הצלחות רבות וניסיון רב בניהול תביעות סיעוד בפרט ואיגוד זכויות לחולים סיעודיים בכלל. ככלל זה, פועל משרדנו במספר מישורים, הכוללים בין היתר את מיצוי זכויותיהם של החולים הסיעודיים מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, האפוטרופוס הכללי, קבלת היתר להעסקת עובד זר ועוד.
פוליסות סיעוד נועדו על מנת להעניק לאדם שהגיע למצב סיעודי סיוע כספי בכדי להקל על אופן הטיפול בו, ככל שהוא יוכיח שהוא עומד בתנאי הפוליסה. אנשים רבים אינם מודעים לכך שרשומה על שמם פוליסת ביטוח שדרכה ניתן לתבוע תביעות סיעוד.
למשל, חלק ממבוטחי קופות החולים שהצטרפו לשב"ן (שירותי בריאות נוספים או ביטוח משלים) מבוטחים גם בפוליסה שמכונה "ביטוח קולקטיב" או "ביטוח קבוצתי".
כמו כן, גם במסגרות סוציאליות אחרות לפעמים ישנו מרכיב סיעודי – והכל בנוסף לביטוחים הפרטיים.
זכויות וקצבאות סיעוד ניתן לקבל גם מהמוסד לביטוח לאומי.
חברת הביטוח תבדוק את תפקודו של החולה הסיעודי בכדי להעריך אם חומרת מצבו תואמת לתנאים שהוגדרו בפוליסת הסיעוד.
לשם כך, לרוב נעזרות חברות הביטוח בחברות חיצוניות אשר מרכזות רופאים, עובדים סוצאיליים, אחים או אחיות על מנת שיערכו בדיקות בביתם של החולים הסיעודיים. הבדיקות לרוב מתבצעות על ידי הערכות תלות (ADL) ולחולים בעלי קשיי תפקוד קוגנטיבי, עורכים גם בדיקה לאבחון מנטלי (MMSE (minimental test.
הערכה סיעודית נעשית על ידי רופא או אח/ות שמבצע בדיקת ADL, "הערכת תלות" – (activities daily life).
במסגרת בדיקות תביעות ביטוח סיעוד, נבדק החולה הסיעודי לרוב בביצוע שש פעולות יומיומיות:
לכל אחת מהפעולות ישנו דירוג פנימי שתפקידו להעריך את מידת תלותו של החולה הסיעודי בזולת.
כך למשל ניתן להעריך את מידת תלותו של החולה הסיעודי בניידות כ"עצמאי", "זקוק לעזרה קלה", "זקוק לעזרה רבה" ו"תלוי לחלוטין".
אם נבחן את המבחנים בהיבט הלוגי – אנו נמצא שמדובר במונחים "מעורפלים" (vagueness) אשר אינם ניתנים למדידה בכלים אמפיריים ושהערכת החולה הסיעודי בראיית תביעת ביטוח סיעוד היא תלויה בתפיסתו הסובייקטיבית של הבודק המעריך.
מסיבה זו, תביעות רבות נדחות על ידי חברות הביטוח.
תביעות ביטוח סיעוד שונות אחת מהשנייה מבחינות רבות. למשל, חלק מפוליסות הביטוח הסיעודי עשויות להגדיר חולה כסיעודי אם הוא זקוק לעזרה רבה לפחות ב-2 מפעולות ה-ADL ואחרות עשויות להגדיר חולה סיעודי אם הוא זקוק לעזרה רבה לפחות ב-3 פעולות ה-ADL.
ביטוח סיעוד מאפשר לרוב מבחן נוסף שמנותק ממבחני ה-ADL שנקרא "תשישות נפש".
חולה סיעודי יכול להיחשב כעצמאי לחלוטין בפעולות ה-ADL ואולם מצבו המנטלי אינו מאפשר לו לקבל החלטות פשוטות והוא מוגדר כנטול יכולת שיפוט. כך למשל, חולים במחלות הדמנציה (אלצהיימר, פרונטו-טמפורלית וכדומה) בשלב מתקדם עשויים להיראות עצמאים ופעילים כשבפועל אין הם מסוגלים לקבל ולו החלטה פשוטה לניהול חייהם. במקרים אלה מתעורר קושי רב אף יותר בהוכחת תביעות ביטוח סיעוד של החולה הסיעודי, שכן לרוב, חברות הביטוח מנסות להתחמק מתשלום והן שולחות רופאים מטעמם שיעריכו את מצבו של החולה הסיעודי.
במקרים שבהם סובל אדם ממחלה ניוונית כגון דמנציה, יש לבחון ראשית את מצבו המנטלי של החולה. בשלבים הראשונים של המחלה, בהם החולה עוד מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו – מומלץ מאד לערוך מסמך ייפוי כוח מתמשך על מנת להקל על אופן הטיפול בו.
מומלץ לפנות לעורך דין אשר עוסק בתחום הסיעוד על מנת להפיק את המרב מניהול ההליך המשפטי.
בחודש יוני 2022 נכנס לתוקף עדכון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 באופן שהרחיב משמעותית את התנאים לזכאות מפטור בתור. בעוד שבעבר זכות זו הוענקה לסובלים מבעיות נפשיות מסוימות בלבד, כיום הורחבה משמעותית אוכלוסיית הזכאים גם לנכים נוספים בהתאם לדרישות החוק. אידיאל החוק הוא לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בתור עקב […]
על מנת לעודד חיסונים בקרב תושבי מדינת ישראל – נחקק בכנסת חוק ייעודי שקרוי "חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן 1989". החוק מחייב את המדינה לבטח בפוליסה תקפה כל אדם שמקבל חיסון וכל אדם אחר שבא עמו במגע כתוצאה מהחיסון. שאלת האשמה ההסדר החוקי לעניין החוק מחריג את רכיב האשמה מפעולת החיסון. כלומר, אין זה משנה […]
מעודכן ליום 17 במרץ 2020 התפרצות נגיף הקורונה 2019 הוא אירוע חריג בקנה מידה היסטורי. נגיף הקורונה החדש הוגדר כמגפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמית ולאחר הידבקות של אלפי חולים ברחבי העולם ומספר מקרי מוות – מדינות רבות בעולם פעלו בדרכים לא שגרתיות על מנת לנסות למגרו. חלק מהנחיות אלה הציבו מציאות חדשה בפני […]
סוגיית "הסכמה מדעת לטיפול רפואי" היא דוקטרינת משפטית לפיה אדם חייב להסכים לטיפול הרפואי שמוצע לו – וכן להבין את משמעותו והשלכותיו. מדובר בשני רכיבים נפרדים אשר נדרשים להתקיים זה לצד זה: הסכמה ומדעת. מכוח דוקטרינת ההסכמה מדעת מתנהלות תביעות רבות בענף רשלנות רפואית. הוראות החוק סעיף 13 לחוק זכויות החולה עוסק בדוקטרינת ההסכמה מדעת: […]
מחלות כרוניות הן מחלות שדורשות טיפול קבוע ומתמשך. בחלק ממדיניות הרווחה של מדינת ישראל, החוק מכיר בעובדה שחולים אלה נושאים בנטל כלכלי גבוה לשם רכישת תרופותיהם. אדם שהוגדר כחולה כרוני, זכאי לתקרת השתתפות עצמית ברכישת התרופות למחלתו ואף לתרופות אשר אינן קשורות למחלתו. המשמעות היא שהוא רשאי לרכוש את תרופותיו ולא ניתן יהיה לגבות ממנו […]
הערה: משרדנו אינו מייצג, מלווה או יועץ בענייני אשפוז בכפייה ומאמר זה נכתב לשירות הציבור בלבד. בחברה המודרנית קיים קושי חוקתי להכריח אדם לגשת לטיפול רפואי בניגוד לרצונו, ככל שהוא מסוגל להביע את רצונו. מחלות נפש מסוימות נוטלות מהאדם את כושר השיפוט שלו וכושר השיפוט שלו עלול להיות כה לקוי עד שמתרחשת סכנה ממשית לעצמו […]
ישנם נכים רבים שאינם מקבלים קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי חרף העובדה שהם סובלים מליקויים רפואיים מסיבות שונות כגון: ועדת אי-כושר לא קבעה שהם איבדו את הכושר להשתכר או את הכושר לתפקד בעבודות משק הבית לעקרות בית נכות לא עברו את הרף הרפואי הנדרש נכים שעובדים ומשתכרים באופן אשר אינו מזכה אותם בקצבת נכות […]
מנינגיומה הוא גידול מוחי שפיר שעלול להיווצר על מערכת העצבים המרכזית (CNS) והוא נחשב לגידול המוחי הנפוץ ביותר בקטגוריה של הגידולים הלא-ממאירים. המנינגיומה אינה צומחת מן המוח, אלא מקרום המוח והיא גורמת ללחץ על רקמת המוח – ובהתאם למיקומה ולגודלה, סובל החולה מתסמינים נוירולוגיים מתאימים. מנינגיומה בספר הליקויים ספר הליקויים אינו מכיל סעיף ליקוי ספציפי […]
כִּפְיוֹן, או בשמה הלועזי "אפילפסיה" (epilepsy) היא שם כולל לקבוצה של הפרעות נוירולוגיות. המחלה מזוהה בעיקר עם הופעה של "נפילות" ו"פרכוסים" אך בפועל היא יכולה לגרום גם ל"ניתוקים" ללא שום נפילה או פרכוס. חולי אפילפסיה עשויים להיות זכאים לזכויות רבות בין עם מערכת הביטוח הסוציאלי ובין במסגרת ביטוחים פרטיים. סוגי אפילפסיה שיעור הנכות ייקבע בין […]
רופאים רבים למדו ליהנות מהפוטנציאל הכלכלי האדיר שטמון בכתיבת חוות דעת רפואיות. עלותה של חוות דעת רפואית יכולה להיות אלפים בודדים ובמקרים מסוימים אף יותר. בכל תחום ישנם רופאים רבים שמציעים לנפגעים כתיבת חוות דעת רפואית – והמחירים בשוק זה אינם אחידים. נשאל אם כן, מהי הדרך הטובה ביותר לבחור מומחה רפואי לצורך עריכת חוות […]
קישורים חיצוניים