נגיף הקורונה – מדריך זכויות מיוחד

< חזרה לעמוד מאמרים

---

מעודכן ליום 17 במרץ 2020

התפרצות נגיף הקורונה 2019 הוא אירוע חריג בקנה מידה היסטורי.

נגיף הקורונה החדש הוגדר כמגפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמית ולאחר הידבקות של אלפי חולים ברחבי העולם ומספר מקרי מוות – מדינות רבות בעולם פעלו בדרכים לא שגרתיות על מנת לנסות למגרו.

חלק מהנחיות אלה הציבו מציאות חדשה בפני אוכלוסיית העולם ופגעו אנושות במרקם החברתי והתעסוקתי.

בעידן הגלובליזציה הדיגיטלי, צינורות קבלת המידע מאפשרים לאדם להיחשף למידע נתון כמעט בכל רחבי כדור הארץ ובאותה נקודת זמן.

בעוד שבעבר היתה האנושות מפעילה משאבים ניכרים על מנת לאתר ידע – בעידן זה היא נאבקת על מנת לסנן אותו.

מאחר שמדובר במגפה מורכבת, קצב ההוראות וההנחיות הוא דינאמי ומשתנה כמעט על בסיס יומיומי – ולכן יש להתעדכן באתר משרד הבריאות לגבי ההנחיות המעודכנות.

נגיף קורונה החדש 2019

בסוף שנת 2019 התגלה בסין זן חדש של נגיף הקורונה (coronaviruses), אשר ככל הידוע התפרץ לראשונה בעיר ווהאן שבמחוז חוביי. מסיבה זו, מכונה הנגיף לעיתים גם כ"נגיף קורונה-ווהאן".

סוג זה של נגיף קורונה משתייך לנגיפי הקורונה ההומניים (Human Coronavirus) אשר גורמים לתחלואה אצל בני אדם.

אנשים שנדבקו בנגיף סבלו מתסמינים הדומים למחלת השפעת, כגון: חום, שיעול, קוצר נשימה וקשיי נשימה ובמקרים שבהם הסתבכה המחלה, סבלו החולים מאי-ספיקת כליות, דלקת ריאות קשה – ואף מוות.

משהתגלה הנגיף, פרסם משרד הבריאות של מדינת ישראל ביום 24 בינואר 2020  המלצה להימנע מנסיעות "לא הכרחיות" לעיר ווהאן בסין.

הגלובליזציה תרמה להתפשטות הנגיף מחוץ לגבולות סין ובמהרה הוא הגיע למדינות רבות נוספות בעולם כגון איטליה וספרד באירופה, איראן, ארה"ב ועוד – דבר שהדגים את קצב ההידבקות המהיר של הנגיף.

ביום 11 בפברואר 2020, כינה ארגון הבריאות העולמי (WHO – World Health Organization) את הנגיף בשם severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (או בקיצור:  SARS-CoV-2 ואת המחלה שנגרמת כתוצאה ממנו בשם coronavirus disease 2019 (או בקיצור: COVID-19).

קביעת השם נעשתה מכוח סמכותו של ארגון הבריאות העולמי לקבוע שמות למחלות זיהומיות לבני אדם:

"Following WHO best practices for naming of new human infectious diseases, which were developed in consultation and collaboration with the World Organisation for Animal Health (OIE) and the Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), WHO has named the disease COVID-19, short for “coronavirus disease 2019."

ככל הידוע בחודש ינואר 2020, וירוס הקורונה הגיע גם למדינת ישראל וגרם לתחלואה בקרב מספר אנשים (בעיקר לאנשים שחזרו מחו"ל), דבר שהוביל את מדינת ישראל ליזום סדרה ארוכה של פעולות על מנת לנסות להתמודד עם האיום הגלובלי בזירה המקומית.

קצב ההדבקה המהיר של הנגיף גרם להידבקותם של אנשים רבים נוספים, ביניהם גם צוותים רפואיים שפעלו על מנת לטפל בחולים.

הכרזת ארגון הבריאות העולמי על קורונה 2019 כמגפה עולמית

הענף הרפואי אשר חוקר התפרצויות מחלות והשפעתן על האוכלוסייה ("תורת המגפות") קרוי "אפידמיולוגיה" (באנגלית: Epidemiology).

מהסיבה הזו כשמשרד הבריאות מפרסם את מסלוליהם של החולים במחלת הקורונה, מצוין בכותרת הפרסום "סיכום חקירה אפידמיולוגית".

מבחינה אפידמיולוגית, ישנן שלוש הגדרות לממדי התפרצות מחלה:

• התפרצות מחלה – התפרצות קטנה של מחלה אך כזו שאינה "רגילה".
• מגפה – התפרצות מחלה שמתרחבת בתוך השטח הגאוגרפי שממנה פרצה, אך כזו שעדיין מצויה בתחומי אותה מדינה.
• מגפה עולמית (פנדמיה) – המגפה מתפרצת למדינות רבות והמאמצים לשלוט בהתפשטותה לא הצליחו.

ביום 11 במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על הקורונה 2019 כעל "מגפה עולמית":

"WHO has been assessing this outbreak around the clock and we are deeply concerned both by the alarming levels of spread and severity, and by the alarming levels of inaction.

We have therefore made the assessment that COVID-19 can be characterized as a pandemic…"

הכרזת הקורונה כעל מגפה עולמית היא פעולה דקלרטיבית ודי נטולת משמעות חוקית, אך יש לה השלכות פוליטיות וחברתיות, משום שהיא מעצימה את מסוכנותה של המגפה ברמה התודעתית- ובכך היא מעודדת את המדינות לנקוט בצעדים ממשיים על מנת להתמודד עמה.

התמודדות מדינת ישראל עם נגיף הקורונה החדש

בשנת 1940 נחקקה "פקודת בריאות העם, 1940" על ידי המנד"ט הבריטי שתפקידה היה להסדיר את פעילותה של מערכת הבריאות במספר תחומים.

סעיף 70 לפקודה מסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות שנועדו להגשים את תכליתה – ומכוחו הותקנו מספר תקנות גם לעניין ההתמודדות עם מגפת הקורונה החדשה.

התקנות וההנחיות מתעדכנות באופן כמעט יומיומי, כך שלמשל כבר ביום 16 במרץ 2020 קבעה הממשלה שמדובר בשעת חירום ואף פעלה על מנת להשתמש באמצעים דיגיטליים למעקב אחרי חולי קורונה, אמצעים שעד כה היו בשימוש השב"כ במסגרת המלחמה נגד הטרור.

הכרזת משרד הבריאות על קורונה 2019 כעל מחלה שמחייבת דיווח

על פי פקודת בריאות העם  – 1940, ישנם ארבעה סוגים של מחלות שמחייבות את הרופא שאיבחן אותן לדווח על כך ללשכת הבריאות:

• מחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית, לעניין תקנות הבריאות הבין-לאומיות (International Health Regulations (2005)) של ארגון הבריאות העולמי
• מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית
• מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית
• מחלות המחייבות הודעה קולקטיבית

ביום 27 בינואר 2020 פרסם שר הבריאות את צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020.

שינוי זה הכניס את נגיף הקורונה החדש לרשימת ה"מחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית, לעניין תקנות הבריאות הבין-לאומיות (International Health Regulations (2005)) של ארגון הבריאות העולמי"

המשמעות היא שרופא שאיבחן חולה כחולה במחלת הקורונה מחויב לדווח על כך באופן מיידי ללשכת הבריאות.

הוראת שעה – בידוד בית

ביום 2 בפברואר 2020 נחתם ופורסם "צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020".

צו זה היווה "עליית מדרגה" בניסיונות ההתמודדות של מדינת ישראל בהתפשטות המחלה ונקבעו בו מספר הוראות חשובות בעלות השלכות מהותיות על החברה בישראל – כגון חובת בידוד במשך 14 יום לכל אדם שעונה על התנאים הבאים:

• חוזר לישראל: כל מי שהגיע לישראל מחו"ל (למעט מיהודה ושומרון או מחבל עזה בתנאי שהוא לא היה במדינה אחרת במהלך 14 הימים טרם הגעתו לישראל)
• חולה: אדם עם ממצא חיובי מעבדתי ל-nCov
• קביעת רופא: אדם שרופא קבע לגביו שהוא היה במגע הדוק עם חולה קורונה במהלך 14 הימים האחרונים

כמו כן, חלה חובה על כל אדם ששוהה בבידוד לדווח על כך למשרד הבריאות באחת הדרכים הבאות:

• טופס מקוון "דיווח עצמי על בידוד בית" >
• טופס מקוון "דיווח עצמי על בידוד בית – מגע עם חולה" >
• באמצעות הטלפון במספר 5400*

אדם המצוי בבידוד אינו בהכרח אדם שחולה במחלת הקורונה החדשה. "חולה" על פי הגדרת הצו הוא אדם שנמצא אצלו ממצא מעבדתי חיובי ל-nCoV.

משרד הבריאות פרסם במסמך רשמי הנחיות לבידוד בית.

מקום הבידוד על פי הצו יהיה בית מגורים או מקום אחר שניתן לקיים בו את תנאי בידוד ואם אין לאדם מקום לשהות בו בבידוד, הוא ישהה במקום שיוסדר על ידי המדינה.

משך הבידוד הוא לתקופה של 14 ימים ממועד הגעתו לישראל או ממועד המגע האחרון עם החולה. אם לאדם יש ספק אם הוא היה במגע אם הדוק עם חולה עליו לשהות בבידוד ולפנות למשרד הבריאות לבירור.

יציאה מהבידוד היא מותרת רק לאחר אישורו של רופא מחוזי, או מראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – והכל בהתאם לתנאי האישור.

משרד הבריאות אף פרסם טופס מקוון לדיווח על אדם שמפר צו בידוד בית >

חובת הבידוד על פי צו זה אינה חלה לגבי אדם שנקבע לגביו שבידודו יהיה בבית חולים.

הוראת שעה – בידוד בבית חולים

ביום 12 בפרואר 2020, פרסום משרד הבריאות את "צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

מטרת הצו היתה לחייב חולה שבדיקת מעבדה הדגימה ממצא חיובי ל-nCoV, לשהות בבידוד בבית חולים בהתאם להוראת רופא מומחה – ואולם, ההוראה לבידוד בבית חולים יכולה להינתן מרופא מחוזי, או מראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו בלבד.

בפועל, מדובר בפגיעה אנושה באוטונומיה של האדם על גופו, משום שנוטלים ממנו את הזכות לבחור האם לקבל טיפול, ואולם – אין מדובר בהוראה פטרנליסטית, משום שתכליתה הוא בין היתר להימנע מהפצת המחלה.

אם אדם מסרב לשהות בבידוד – רשאי מאבטח של בית החולים (לבקשת איש צוות רפואי בית החולים) להפעיל כוח סביר כנגדו על מנת לעכבו, עד הגעתו של שוטר שיאכוף את חובת הבידוד בבית החולים.

מדובר בצו חריג בקנה מידה משפטי, היות שהוא נוטל את חירותו של הפרט ומחייבו להימצא בסוג של "כליאה" ללא הליך משפטי.

להורדת הצו (קובץ PDF) >

בידוד בית לאנשים עם חום ותסמינים נשימתיים

הנחיה נוספת שניתנה על ידי משרד הבריאות היא חובת הימצאות בבית למשך יומיים, לאנשים שסובלים מהתסמינים הבאים:

• חום של 38 מעלות או יותר
• שיעול
• קושי בנשימה

הוראה זו ניתנה גם לאנשים שלא חזרו מחו"ל ושלא היו במגע עם חולה שנמצא אצלו ממצא מעבדתי חיובי ל-nCoV.

הפרת צו בידוד

סעיף 218 לחוק העונשין קובע:

העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים

הפרת צו בידוד היא מעשה פלילי לכל דבר ועניין וניתן לקבל בגינו עונש מאסר של עד 3 שנים – או עד 7 שנים אם המעשה נעשה במזיד.

חובת הבידוד כפגיעה חוקתית

החובה לכפות על אדם בידוד או אשפוז בבית חולים נחשבת לצעד חריג ומורכב מבחינה משפטית.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע בין היתר:

(א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.

בבג"ץ 5016/96 חורב ואח' נ' משרד התחבורה ואח' אף קבע השופט אהרון ברק:

חופש התנועה – היא הזכות הנפגעת – הוא מהזכויות היותר בסיסיות. כך הוא במשפט המשווה. כך הוא אצלנו.

חופש התנועה אינו מוגבל לכניסה או יציאה מגבולות המדינה, אלא גם על החופש לנוע במרחב הציבורי.

ואולם, פגיעה זו של זכות חוקתית עשויה להיות מותרת מכוח סעיף 8 לחוק, אשר קובע:

אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו

הסמכות לקבוע את התקפות החוקתית של הצו מצוי בידי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ).

נגיף קורונה החדש – מדריך זכויות

האווירה האפוקליפטית ששררה עקב התפרצות נגיף הקורונה החדש בשילוב עם ההכרזה הדרמטית של ארגון הבריאות העולמית על המגפה כמגפה עולמית הביאה לשורה של צעדים דרמטיים שטרם נראו כמותם במדינת ישראל.

היעד היה לנסות ולהימנע ממגע עם אנשים והטלת הגבלות על התקהלותם. ההנחיות הובילו ל"בידוד חברתי" שנועד למנוע את התפשטות המגפה.

ביום 14 במרץ 2020, הודיעה מדינת ישראל על שורה ארוכה של צעדים בניסיון לבלום את התפשטותו של נגיף הקורונה החדש.

חלק מהצעדים שננקטו כללו השבתה חלקית של המשק הישראלי – חלקם כהנחיה מפורשת וחלקם כ"המלצה" לציבור.

הרשויות מצדן, הפעילו את סמכויותיהן וקבעו שורה ארוכה של צווים והנחיות על מנת למזער את הנזק שנגרם כתוצאה מההנחיות.

זכויות עובדים שמצויים בבידוד

ביום 4 בפברואר 2020 נחתם ופורסם "צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד  2020-בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף".

על פי הצו, על המעסיק מוטלות החובות הבאות:

• אין לדרוש מעובד ואין לאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד – אף אם העובד ביקש זאת.
• איסור לפטר עובד בשל כך שהוא ששוהה בבידוד ונאלץ להיעדר ממקום העבודה.

על העובד מוטלת החובה למסור למעסיק הודעה בהקדם האפשרי על כך שעליו לשהות בבידוד.

עובד על פי הצו יכול להיות: עובד, מתנדב, מי שמועסק ונותן שירות בחצריו של מעסיק – בין אם מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד או לאו.

ההגדרה הקשיחה נועדה להכליל בצו גם עובדי קבלן ועובדים שנשלחו לבצע עבודה חיצונית אצל המעסיק (למשל, טכנאי מזגנים שאמור לתקן מזגן).

להורדת הצו (קובץ PDF) >

כמו כן, ההגדרה הקוגנטית בצו, נוטלת את האוטונומיה מהעובד לבחור להגיע לעבודתו – ואוסרת באופן גורף על המעסיק להעסיקו.

ביום 9 במרץ 2020 נחתם ופורסם על ידי משרד הבריאות "עדכון תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף קורונה החדש 2019) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

מדובר ב"תעודת מחלה גורפת" שלפיה, כל עובד ששוהה בבידוד – ייחשב כבעל תעודת מחלה שהוא הציגה בפני מעסיקו והוא יהיה זכאי לדמי מחלה.

מטרת הוראה זו היא להתמודד עם הקושי הטמון במסירת "תעודת מחלה" למעסיק לצורך קבלת "דמי מחלה" בהתאם לסעיף 2 בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976.

זכויות עובדים שאינם מצויים בבידוד

צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד  2020-בבידוד בית) אינו מכליל אנשים שאינם מגיעים למקום עבודתם עקב "חשש להידבק בנגיף".

ככלל, ככל שלא קיים אישור רשמי או הגבלות רשמיות – לא יוכל העובד לדרוש הקלות רלוונטיות מכוח החוק.

ואולם, במקרים קיצוניים הפרעת חרדה עשויה להיות מאובחנת כמחלה פסיכיאטרית לכל דבר ועניין.

ככל שרופא פסיכיאטר קבע שמדובר בהפרעת חרדה עם בעיות תפקודיות – ביכולתו לקבוע לחולה ימי מחלה ולמסור לו אישור רפואי על כך.

בעוד שבעיה רפואית פסיכיאטרית עשויה להיות מוגדרת כ"מחלה", חשוב לדעת שבתיק הרפואי היא בפעמים רבות תישאר רשומה גם בעתיד כמחלה קיימת עם רמיסיה (הפוגה) ולא כ"אפיזודה חולפת".

זכויות במוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי קבע הנחיות מיוחדות בתקופת התפרצות נגיף הקורונה 2019 על מנת להקל על ציבור הנזקקים לשירותיו בתקופה המורכבת.

יש לזכור שמשבר הקורונה הוא משבר דינאמי – ולכן יש לבדוק את הנתונים הרשמיים שמפורסמים על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המשך תשלום קצבאות זמניות

ביום 17 במרץ 2020 הודיע המוסד לביטוח לאומי שכל מקבלי הקצבאות הזמניות בענפי סיעוד, נכות כללית, שירותים מיוחדים לנכים, ילד נכה, נפגעי איבה ונכות מעבודה ימשיכו לקבל את הקצבאות.

בשורה נפלאה זו הגיעה מתוך ההבנה שביטול קיומן של הוועדות הרפואיות עקב המצב הנוכחי אינו הוגן כלפי המבוטחים.

לפי הודעת המוסד לביטוח לאומי, אין צורך לפנות בבקשה בנושא – היות שהארכה תינתן באופן אוטומטי.

ועדות רפואיות

כתוצאה מההנחיות החדשות שאוסרות על התקהלות המוסד לביטוח לאומי הודיע שלא יקוימו ועדות רפואיות במתכונת הרגילה.

הוועדות הרפואיות יתקיימו ללא נוכחות וכל בסיס עיון במסמכים רפואיים בלבד כשבמקרים מסוימים יועלה המבוטח לשיחה טלפונית על מנת שיוכל לטעון בפני הוועדה – ובסוף תקופת החירום תתקיים ועדה עם נוכחות.

• את המסמכים ניתן לשלוח בפקס או בהעלאה לאתר של הביטוח הלאומי.
• מבוטח או מייצגו רשאים שלא להסכים לקיים ועדה במתכונת חירום – ובמקרים אלה ייעצר הדיון.
• ועדות ערר בוטלו עד הודעה חדשה

בשאר ההליכים (נכות שללית, שירותים מיוחדים וילד נכה) אין עדיין הנחיה רשמית אולם מניסיון משרדנו המתכונת היא דומה.

ענף סיעוד

מאחר שמקבלי ההטבות מענף הסיעוד עברו כבר את גיל הפרישה, הרי שמעצם טבעם הם בקבוצת הסיכון לסיבוכים של נגיף הקורונה.

נכים שנשענים על ענף הסיעוד עשויים להיות זכאים לקבל קצבת סיעוד בכסף במקום מטפל/ת.

מדובר בחולים סיעודיים אשר לא נמצא מטפל/ת שיוכל לטפל בהם.

דמי אבטלה

תכתיבי המשבר כנועים לכללי השיטה הכלכלית שמונהגת במדינת ישראל – ובאופן ישיר לכך הם גרמו לפגיעה ישירה בסקטורים רבים בחברה הישראלית, ובעיקר בסקטור העסקי-עצמאי.

מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי פרסם הנחיות ייעודיות לסיוע לחלק מהסקטורים שנפגעו.

דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת

במקרים רבים הוצאו עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום) עקב משבר הקורונה מסיבות שונות, למשל עובדים שתפקידם דורש נסיעות תכופות לחו" או עובדים שמהות תפקידם מנוגדת להנחיות הרשמיות.

אדם שהוצא לחל"ת בעקבות הקורונה, עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה גם אם לא נוצלו כל ימי החופש שלו.

לפרטים אודות מימוש הזכות לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת >

דמי אבטלה למורי דרך

עיקר פרנסתם של מורי דרך מושגת על ידי ענף התיירות.

מאחר שמשבר הקורונה פגע פגיעה אנושה בענף זה, פעל המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם אגודת מורשת דרך ואגודת מורי הדרך על מנת לסייע בתקופת משבר הקורונה.

הזכאות לדמי אבטלה למורי דרך ניתנת למורה דרך שכיר או עצמאי שאין בבעלותו "רכב אשכול".

לפרטים אודות מימוש הזכות לדמי אבטלה למורי דרך >

דמי אבטלה למרצים, מדריכים ומורים

מהות תפקידם של מדריכים, מרצים ומורים הוא להופיע בפני מספר רב של אנשים ובתוך מקומות אשר חל איסור להיכנס אליהם.

מסיבה זו, מקצועות אלה אינם מסוגלים להתפרנס בשעה שההנחיות אינן מאפשרות להם לעבוד.

כל מורה, מדריך או מרצה שעובד כעצמאי ועוסק בהדרכה או לימוד תחת הסכם עבודה של שלושה חודשים או יותר – או בסדרה של שבעה שיעורים או הרצאות.

הגדרת המעסיק היא בהתאם לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972.

לפרטים אודות מימוש הזכות למרצים, מדריכים ומורים >

דמי אבטלה לאמנים

עיקר פרנסתם של אמנים הוא באמצעות קהל – ובתקופה שבה מוטלות הגבלות משמעותיות על התקהלו, הרי שפרנסתם של אמנים נפגעת מאוד.

מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי נדרש לסייע לאמנים שעבודתם נפגעה עקב משבר הקורונה.

אמנים שזכאים לקבל דמי אבטלה הם אלה שעוסקים בהופעה אמנותית או בידורית, משחק, הנחיה, דקלום, נגינה, שירה, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות.

זכאותם תעמוד גם במקרים של צורך בהקלטה או צילום – למעט לצרכי פרסומת.

לפרטים אודות מימוש הזכות לאמנים >

הגשת תביעה לדמי אבטלה

לתביעה לדמי אבטלה יש לפעול כאמור:

• להירשם און-ליין באתר שירות התעסוקה מיד עם הפסקת העבודה
• להגיש תביעה מקוונת לדמי אבטלה
• לצרף אישור מעסיק על תקופת ההעסקה והשכר (ב/ל 1514) ובו עליו לציין מי יזם את החל"ת (העובד או המעסיק), תאריך היציאה לחל"ת ותקופתה.

על פי הודעה משירות התעסוקה הישראלי, החל מיום 14/3/2020 לשכות התעסוקה לא יקבלו עוד קהל ולכן אין צורך להתייצב בשירות התעסוקה וזאת מבלי קשר להיותו של המבוטח בבידוד או לאו.

ואולם – יש לפעול על פי ההנחיות המעודכנות שמופיעות באתר שירות התעסוקה – וכן על פי ההנחיות שמופיעות לאחר ההרשמה אליו.

אישורי חיים

מבוטחים שזכאים לקבל קצבה בהיותם בחו"ל מחויבים להשיג "אישור חיים" מהקונסוליה של אותה מדינה.

מאחר שמשבר הקורונה הוא משבר בינלאומי, הרי שקיים קושי מובנה להשיג אישורי חיים מהקונוסוליות בעולם.

המוסד לביטוח לאומי מאפשר להגיש לו את אישורי החיים עד חודש יוני 2020 וככל שהמשבר יימשך, יפורסמו הנחיות חדשות.

22/03/2020