על מנת לעודד חיסונים בקרב תושבי מדינת ישראל – נחקק בכנסת חוק ייעודי שקרוי "חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן 1989".
החוק מחייב את המדינה לבטח בפוליסה תקפה כל אדם שמקבל חיסון וכל אדם אחר שבא עמו במגע כתוצאה מהחיסון.
שאלת האשמה
ההסדר החוקי לעניין החוק מחריג את רכיב האשמה מפעולת החיסון. כלומר, אין זה משנה אם הגוף "המחסן" התרשל בפעולת החיסון או לאו – אלא יש לבחון את שאלת "הנזק כתוצאה מהחיסון והקשר הסיבתי ביניהם" בלבד.
נפגעי חיסון מקורונה
למרות שהחיסונים נגד וירוס הקורונה נחשבים בעיני מומחים רבים כיעילים ובטוחים – המדינה הוסיפה את חיסון הקורונה החדש לרשימת החיסונים שבמחויבים בביטוח.
מטרת המדינה היתה ככל הנראה לעודד את ההתחסנות בקרב הציבור ולנסות ולהתמודד עם המגפה שגבתה מחיר כה רב מהחברה.
הגדרת החיסון נגד וירוס הקורונה החדש מוגדר בסעיף 7 לחוק כך:
"חיסון נגד נגיף הקורונה החדש – SARS Corona virus (Severe acute respiratory syndrome coronavirus–2; SARS–CoV–2), הידוע גם בכינוי Novel coronavirus 2019 (nCoV–2019); לגבי מי שקיבל חיסון כאמור בתקופה שמיום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) עד יום כ"ז בכסלו התשפ"ג (21 בדצמבר 2022)."
נזקים מוכרים כתוצאה מחיסון לקורונה
ככלל, נדרש זמן רב על מנת לאמוד נזקים (ככל שיהיו) כתוצאה מחיסון חדש – וכך גם הדבר כשמדובר בחיסון נגד וירוס הקורונה החדש.
חשוב לציין שכיום ידוע על נזקים קשים מאוד שמהם סובלים אנשים שחלו במחלת הקורונה החדשה וחלקם הותירו אצל המחלימים סיבוכים רפואיים שלא חלפו ולא ידוע גם אם יחלפו בעתיד.
הנזק השכיח ביותר כתוצאה מהחיסון לקורונה הוא "דלקת שריר הלב" כשעל פי משרד הבריאות מדובר באחוז זניח שמסתיים בסופו של דבר ללא נזק ארוך טווח.
האיגוד הנויורולוגי אף בודק טענות על "טרשת נפוצה" ו"מיאסטניה גרביס" אך נראה שכרגע מוקדם על מנת להכריע בעניין הקשר הסיבתי לחיסון.
קשר סיבתי בין החיסון למחלה
אחד הקשיים הוא להוכיח את הקשר בין החיסון לקיומה של המחלה.
במצב שבו מתחסנים מיליוני אנשים בעולם, גובר הסיכוי שקיומה של מחלה קשה לאחר החיסון תהא למעשה "צירוף מקרים" בלבד.
קיים קושי מובנה בלהוכיח קשר בין החיסון לבין המחלות וסביר להניח שאדם שיטען לפגיעה כתוצאה מחיסון יעמוד בפני מאבק משפטי ארוך ומתיש.
מסיבה זו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין למשפט רפואי וזכויות נכים על מנת להפיק את המירב מניהול ההליך.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
