חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 הוא חוק שהטבותיו עלולות למנוע קבלת קצבאות אחרות שעשויות להיות מתגמלות יותר עבור נפגע. מסיבה זו, יש לבחון כל מקרה לגופו ומומלץ להיעזר בעורך דין אשר בקיא בשלל הזכויות הרפואיות שמציע המוסד לביטוח לאומי.
נפגעי פעולות איבה ובני משפחותים זכאים להטבות שונות ולסיוע כספי על פי החוק – ככל שהם נפגעו בפעולת איבה בהתאם להגדרת החוק.
ענף זה מעוגן בחוק עצמאי: חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 והמוסד לביטוח לאומי אמון על יישומו.
אחד האתגרים בתביעות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הוא במקרים שבהם אדם נפגע בפעולת איבה באזור מסויים בגופו, כשגם טרם פגיעתו הוא סבל מפגימה באותו אזור. אתגר זה קיים כמעט בכל זכות שבה נדרש "קשר סיבתי" בין אירוע מסויים לבין הפגימה הרפואית. למשל, אדם שסבל מחרדות בחל מגיל 22, נפגע בפעולת איבה בעודו בגיל 34. המוסד לביטוח לאומי רשאי להוציא את תיקו הרפואי של הנפגע (היות ותנאי להגשת התביעה הוא חתימה על ויתור על סודיות רפואית) ולעיין ולחפש תלונות דומות לפני פעולת האיבה.
תנאי סף הוא שלנפגע יש זיקה למדינת ישראל באופן שקובע החוק – אחד מהתנאים הבאים:
ישנן הטבות ותגמולים שונים שנפגעי פעולת איבה עשויים להיות זכאים להם, ככל שהם יוכיחו את קיומם בפני המוסד לביטוח לאומי: טיפול רפואי רחב (כולל טיפולי שיניים, תרופות, מכשירי עזר, הוצאות נסיעה ועוד) וכן תגמולי נכות.
המוסד לביטוח לאומי משלם תגמול כספי לאלה שמוגדרים נפגעי פעולות איבה בהתאם לשיעור הנכות שנגרמה להם כתוצאה מפעולת האיבה. ניתן לקבל מענק חד פעמי או תגמול נכות חודשי ואף תגמולים לבני משפחתו של נפגע האיבה אם חלילה נפטר הנפגע כתוצאה מפעולת האיבה.
שיעור הפיצוי הוא נגזרת של הנכות הרפואית כתוצאה מפעולת האיבה (נדרש קשר סיבתי בין פעולת הבאיבה לבין הנזק):
הנכות הרפואית נקבעת על פי ספר הליקויים.
שאלות שעולות לא פעם הן במקרים שבהם ישנן זכויות סוציאליות שונות שמגיעות לנפגע אשר מהן הוא זכאי לכאורה לקבל קצבאות מכמה ענפים שונים. למשל, נפגע פעולות איבה שנפגע בפיגוע שהתרחש בזמן עבודתו אשר גרמה לו לנכות קשה שממנה הוא זכאי גם לקבל זכויות מענף נפגעי עבודה.
במקרים אחרים עשוי הנפגע להיות זכאי גם לקצבת נכות כללית.
היות שכל אחת מהזכויות מזכה בהטבות שונות – יש לבחון בקפידה איזו זכות תתאים יותר לנפגע שמבקש לממשה.
על מנת לבדוק אילו קצבאות והטבות יכולות להתקבל בו-זמנית ובאילו תנאים, ניתן להיעזר במחשבון כפל קצבאות באתרנו.
נדרשת הבנה מקיפה בנושאים אלה ורק עורך דין הבקיא בדיני הביטוח הלאומי עשוי לסייע לאותו נפגע לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו, בהתאם לנסיבותיו האישיות.
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
קישורים חיצוניים