כִּפְיוֹן, או בשמה הלועזי "אפילפסיה" (epilepsy) היא שם כולל לקבוצה של הפרעות נוירולוגיות.
המחלה מזוהה בעיקר עם הופעה של "נפילות" ו"פרכוסים" אך בפועל היא יכולה לגרום גם ל"ניתוקים" ללא שום נפילה או פרכוס.
חולי אפילפסיה עשויים להיות זכאים לזכויות רבות בין עם מערכת הביטוח הסוציאלי ובין במסגרת ביטוחים פרטיים.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
סוגי אפילפסיה
שיעור הנכות ייקבע בין היתר בהתאם לחומרת המחלה מבחינת כמות ההתקפים ומסוג ההתקפים.
ישנם שלושה סוגי התקפים עיקריים של אפילפסיה:
- התקפים כפיוניים כלליים (או חלקיים עם הכללה משנית) עם פרכוסים טוניים או קלוניים, או טוניים- קלוניים או אטוניים, המלווים באבדן הכרה
- התקפים כפיוניים חלקיים מורכבים, עם שינוי במצב ההכרה אך בלא הכללה משנית, או התקפים כפיוניים כלליים מסוג absence המתרחשים דרך קבע מתוך שינה או בסמוך ליקיצה
- התקפים כפיוניים חלקייים פשוטים בלא שינוי במצב ההכרה או myoclonic seizures קצרים
התקפים מסוג absence הם למעשה "ניתוקים" ולא נפילה פתאומית, ולכן שיעור הנכות הוא נמוך יותר.
התקפים בלא שינוי במצב הכרה או myoclonic seizures מקנים את שיעור הנכות הנמוך ביותר כשהמקסימלי הוא 40% בלבד.
אבחנת אפילפסיה
הבדיקה המקובלת לאבחון הפרעת אפילפסיה היא בדיקת ה-EEG.
בבדיקה זו נעשה רישום של הפעילות החשמלית במוח על ידי הצמדת חיישנים (אלקטרודות) לקרקפת ותרגום אותן אותות חשמליים של המוח לתרשים.
אחד הקשיים באבחון הפרעת האפילפסיה הוא שדרוש שתתקיים פעילות אפילפטית במוח בזמן הבדיקה ובפעמים רבות משך זמן הבדיקה אינו מספק ולכן לא נרשמת האבחנה באופן רשמי.
על מנת להתגבר על בעיה זו, לפעמים מפנים את החולה לבדיקת EEG בחסך שינה על מנת להגדיל את הסיכוי שיתרחש התקף אפילפטי.
ואולם, בפעמים רבות כשחולה סובל מהתקפים אפילפטיים ובדיקת ה-EEG לא תוכיח את קיומן של ההפרעות, יישלח החולה לבדיקת VIDEO EEG שבה הוא יחובר למכשיר ה-EEG במשך מספר ימים בתנאי אשפוז.
בפעמים רבות לא נצפות ראיות לקיומם של התקפים אפילפטיים גם בבדיקת VIDEO EEG וזאת בין היתר משום שמדובר בתנאי מעבדה סטריליים שאינם מדמים את המציאות הקיימת שעמה מתמודד החולה בשגרה.
המשמעות היא שעל מנת לממש את הזכויות – לרוב תידרש אבחנה ממשית לקיומה של ההפרעה שהבדיקות הקיימות אינן מצליחות להוכיח.
נכות מאפילפסיה בענף נכות כללית
אפילפסיה מעוגנת בפרק השלישי לספר הליקויים, בסעיף 30 (אפילספיה).
שיעור הנכות בענף נכות כללית תלוי בעיקר במספר ההתקפים המתועדים שהחולה סבל מהם בפרק זמן מסוים.
המוסד לביטוח לאומי נחשב לדי נוקשה בכל הקשור לקביעת שיעור נכות מתאים בספר הליקויים ללא אבחנה מפורשת.
גם חולים שמטופלים על ידי מיטב הרופאים עלולים להיתקל בבירוקרטיה עוינת אם אבחנת ההפרעה אינה מתועדת בבדיקות EEG או VIDEO EEG.
מדובר בגישה בלתי-הוגנת משום שרופא מוכר שמטפל בפועל בחולה במשך שנים בחר לאבחן אותו כחולה אפילפסיה ואילו פוסק רפואי של המוסד לביטוח לאומי שלל את אבחנתו לאחר בדיקה שטחית ופשוטה של מספר מועט של דקות.
שיעור הנכות המינימלי לסובלים מהפרעת אפילפסיה הוא בין 0% ל-10% והכל ביחס לתדירות ההתקפים ותיעודם בכפוף לקבלת טיפול רפואי.
בדב"ע 99/139 אליעזר טביב נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע שחולה אפילפסיה שנוטל את תרופותיו ואלה מונעות לגמרי את ההתקפים – לא יהיה פגם אם לא תיקבע לו נכות על ידי הוועדה הרפואית.
קצבת שירותים מיוחדים לסובלים מאפילפסיה
קצבת שירותים מיוחדים ניתנת לסובלים מהתקפי אפילפסיה מכוח מרכיב ה"השגחה".
ענף שירותים מיוחדים הוא מקבילו של ענף הסיעוד לנכים שטרם הגיעו לגיל הפרישה, ובמהותו הוא מסייע לנכים שמתקשים בביצוע פעולות היום-יום ושהם טרם הגיעו לגיל פרישה.
על מנת שחולי אפילפסיה יהיו זכאים לקצבת שירותים מיוחדים, עליהם להוכיח שהם זקוקים להשגחה רציפה על ידי אדם אחר.
לרוב, קצבת שירותים מיוחדים לסובלים מהפרעות אפילפסיה שזכאים להשגחה היא בשיעור של 112%, כמובן ככל שאין ליקויים רפואיים נוספים שמשפיעים לרעה על אופן התפקוד היומי.
זכויות חולי אפילפסיה מכוח פוליסות ביטוח פרטי
אדם שלקה בהפרעות אפילפסיה במהלך חייו ולאחר שהוא ערך פוליסת ביטוח מתאימה, עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי ואף לקצבה חודשית – והכול תלוי בפוליסה עצמה.
ישנן פוליסות ביטוח רבות שעשויות להעניק זכויות לחולי אפילפסיה, בין אם פוליסות למרכיב אובדן כושר עבודה, סיעוד ועוד.
ראשית, יש לבדוק את קיומן של פוליסות הביטוח ובמידת הצורך לדרוש מחברת הביטוח את הפוליסה המלאה כולל נספחיה.
בניגוד לביטוח סוציאלי כגון המוסד לביטוח לאומי, פוליסות ביטוח פרטיות מורכבות מחוזה שבין המבוטח לחברה המבטחת.
ככל חוזה, תנאיו הם משתנים מפוליסה אחת או אחרת ולכן מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לנזקי גוף על מנת לוודא שלא יימסרו פרטים מיותרים לחברת הביטוח במהלך ההתקשרות הראשונית.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
קישורים חיצוניים