fbpx

< חזרה לעמוד מאמרים


ביום ה-1 באפריל 1954 הוקם המוסד לביטוח לאומי בישראל מכוח חוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1953. השאיפה להוביל מדיניות רווחה הוגשמה במידה מסויימת באמצעות מנגנון סטטוטורי (המוקם מכוח חוק) לתושבי מדינת ישראל המצויים במצוקה זמנית או קבועה. חוק הביטוח הלאומי אינו מתרכז אך ורק בזכויות רפואיות. למשל, המוסד לביטוח לאומי אמון גם על ביטוח אבטלה המאפשר בתנאים מסויימים לאדם שחדל לעבוד, לקבל קיצבה חודשית מוגבלת בסכום ובזמן עד אשר ימצא עבודה חדשה ויוכל לשוב ולהתפרנס בכוחות עצמו.

הביקורות נגד המוסד לביטוח לאומי

בעוד מצד אחד ביקש החזון לספק ביטחון סוציאלי לאזרחי המדינה,  בפועל ספג המוסד לביטוח לאומי לא מעט ביקורות ציבוריות ופורמליות הנוגעות לאופן התנהלותו. למשל, דו"ח מבקר המדינה משנת 2015 ביקר בחריפות את התנהלות המוסד ולא פעם הועלו בתקשורת עדויות על התנהלות לא תקינה מצידו. תלונות על סחבת, פגמים ביידוע על זכויות, תשלום קיצבאות ועוד רבים אחרים עמדו כנגד המוסד לאורך השנים והצמיחו חברות רבות אשר טענו כי יש בכוחן לתרום למימוש זכויות רפואיות. חברות אלה ספגו אף הן לא מעט ביקורות, שכן סמכותן מוגבלת על פי החוק לעסוק בעניינים טכניים בלבד (למשל, מילוי טפסים) וחל עליהן איסור מוחלט לעסוק בסוגיות הקשורות בדין.

המוסד לביטוח לאומי כחברה ללא מטרות רווח

בשונה מחברות ביטוח פרטיות, המוסד אינו מצוי בבעלות פרטית. גוף "ביטוח" שכזה לא אמור לפעול על פי אותם אינטרסים כלכליים כשל חברות הביטוח הפרטיות ובטח שלא משיקולי "רווח והפסד".

למשל, מבוטח מגיע למוסד לביטוח לאומי וטוען לנכות אורטופדית. רופא הועדה מוצא בתיקו הרפואי מסמך המעיד גם על בעיה נוירולוגית. האם ראוי שהרופא יפעל באופן אקטיבי בכדי לזמן את המבוטח לועדה  נוספת עם רופא נוירולוג לצורך הערכת נכותו גם במישור הנוירולוגי, למרות שהמבוטח לא ביקש זאת? האם על המוסד לצאת מתוך הנחה שהמבוטח אינו מכיר את מלוא זכויותיו ועליו לפעול על מנת לעזור לו למרות שיידרש בשל כך לשלם קצבה גבוהה יותר? התשובה לשאלה זו היא חיובית. גוף שהוקם מתוך מטרה ברורה לשמש כמשענת סוציאלית עבור אזרחי המדינה, אמור לפעול לשם הגשמת אותו עקרון. בהקמת המוסד לביטוח לאומי, המדינה אינה ביקשה לפעול להשאת רווחיה, אלא ליצור חברה שיוויונית (במידת האפשר) אשר פועלת על פי נורמות מוסריות ותועלתניות והכל לטובת ההנאה המצרפית של החברה בישראל.

החובה להיות מבוטח

ייחודיות נוספת של המוסד לביטוח לאומי, באה לידי ביטוי במימד הפטרנליסטי. חובתו של אזרח ישראלי להיות מבוטח נקבעה בחוק. מדובר במערכת יחסים יוצאת דופן בין המבטח למבוטח היות שהסדרת מערכת היחסים ביניהם, לרבות אופן התשלום נכפתה על האזרח תוך התעלמות מוחלטת מחשיבותה של תחרות תאגידית. מסיבה זו, ראוי שהתנהלותו של המוסד תהא חשופה לביקורת נוקשה הרבה יותר, היות שאין לכוחות השוק את היכולת לייעל את הארגון. בכך שונה מנגנון הביטוח במוסד לביטוח לאומי מפוליסות מטעם חברות ביטוח פרטיות, אשר לרוב נשענות על מערכת יחסים חוזית, וולונטרית וכהרחבה לסל שירותים קיים. ישנן אמנם פוליסות ביטוח נוספות שהחוק כופה את עשייתן (למשל, ביטוח חובה לרכב) אולם בביטוחים אלה, דרך עשייתן פתוחה לתחרות בין חברות ביטוח שונות אשר בכוחה לפעול לטובת המבוטח הן בגובה המחיר והן בטיב השירות. גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי אשר כופה על התושב תשלום בעד שירותי בריאות, מכיל בתוכו מרכיב תחרותי, אשר בו מתמודדות קופות החולים על התושבים שאותם הן ישרתו. המוסד מקבל תקציבים מהמדינה ודמי ביטוח מהמבוטחים ללא שום קשר לטיב השירות אותו הוא מספק בתמורה ואין ספק שדרך זו עלולה להיות בעייתית.

כאמור, למוסד לביטוח לאומי ענפי ביטוח רבים ולכל ענף שיעור דמי ביטוח נפרד אשר קבוע בחוק. אזרח שאינו עובד ישלם דמי ביטוח מינימליים שנקבעו בחוק, עבור הענפים הרלוונטיים יותר לגביו, ביניהם למשל ענף נכות כללית.

ועדות רפואיות

ככל שמדובר בזכויות רפואיות שלשם קבלתן נדרש מהמבוטח לסבול ממצב בריאותי לקוי, מפעיל המוסד ועדות רפואיות אשר בסמכותן להכריע את עצם זכאותם של המבוטחים להטבות אשר נקבעו בחוק. בזכות ניסיונו הרב של המוסד בניהול הליכים מסוג זה, נוספו למוסד במהלך השנים ענפים שונים אשר חיזקו את מעמדו כגרעין המרכזי אשר אמון  על הביטחון הסוציאלי של תושבי מדינת ישראל. למשל, הסכם בדבר גימלת הניידות אשר נחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי ביום ה-1 ביוני 1977, שבו ביקשה מדינת ישראל להשתמש במנגנון תפעול הוועדות הרפואיות של המוסד, שכבר קיים ממילא, ובכך בין היתר גם לחסוך הקמה של מנגנון ייעודי חדש לצורך הגשמת תכלית הסכם הניידות.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים בנושא


קישורים חיצוניים

המוסד לביטוח לאומי – אתר הבית

המוסד לביטוח לאומי באתר "כל זכות"