
המושג "זכויות רפואיות" הוא מושג כולל למסגרת רחבה של זכויות המוענקות לחולים ולנפגעים.
בין אם מדובר בתאונות דרכים, תאונות עבודה, מחלות או אנשים עם מוגבלויות חברה מתוקנת יוצרת עוגן חקיקתי שיאפשר לנפגעים או לחולים לקבל טיפול רפואי הולם ולהקל את השתלבותם בחברה. זכויות רפואיות במדינת ישראל כוללות גם התייחסות לתרופות אשר מסובסדות על ידי המדינה ועד הענקת קיצבאות קבועות המאפשרות לחולה לקיים את עצמו כאשר נפגע כושר השתכרותו.
עיקר הגופים שאמונים על מתן זכויות רפואיות
זכויות רפואיות במדינת ישראל מוענקות על ידי גופים רבים, ביניהם ניתן למנות בין היתר:
המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי אמון על סל רחב של זכויות רפואיות כגון נכות כללית, נפגעי עבודה, ילד נכה, סיעוד, שירותים מיוחדים לנכים קשים ועוד.
לצידו קיימים גם גופים נוספים שמעניקים זכויות רפואיות למרות שזהו אינו בהכרח מתפקידם העיקרי, כגון:
משרד הבריאות
אמון בין היתר על ענף הניידות, חוק הפיצויים לנפגעי גזזת, פיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) וחוק ביטוח נפגעי חיסון.
משרד הביטחון
אמון בין היתר על נפגעים מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) לנכי צה"ל.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אמון בין היתר על בדיקת כשירות רפואית לחידוש רישיון נהיגה של בני 60 ומעלה ואישור או דחיית קבלת תג נכה, מרכיב משלים של זכויות רפואיות שניתנות במדינת ישראל.
משרד האוצר
אמון בין היתר על הרשות לניצולי שואה, שבכוחה להכריע האם אדם זכאי לקבל פיצויים מכוח חוק נכי המלחמה בנאצים – וככל שכן לקבוע את דרגת נכותו.
משרד הבינוי
בין היתר דן בענייניהם המבקשים סיוע בדיור מתאים עקב בעיה בריאותית (למשל, אם יש הכרח רפואי להקצות דיור בקומת קרקע).
שירות התעסוקה הישראלי
אמון בין היתר על בדיקת כושר עבודה של דורשי עבודה.
רשות האוכלוסין וההגירה
אמונה בין היתר על הקריטריונים להיתר העסקת עובד זר בענף הסיעוד.
זכויות רפואיות במדינת ישראל על ידי גופים פרטיים
לצד גופים ציבוריים אלה, ישנם גם גופים פרטיים אשר תורמים את חלקם לביטחון הפיננסי של התושב כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות פיננסיים. קבוצות אלה מונעות מאינטרסים אחרים שכן מדובר בחברות פרטיות שייעודן הוא לפעול למען השאת רווחיהן. חברות אלה מאפשרות למבוטחיהן ליהנות בין היתר מקצבאות פנסיה ואובדן כושר עבודה והן כפופות לחוקים ולרגולציה אשר מאזנים את כוחם הרב כמוסדות פיננסיים.
כפל קצבאות
מבוטחים רבים עשויים לזכות במספר זכויות רפואיות מענפים שונים – בו זמנית, בין אם שישתלמו ממספר גופים שונים ובין אם מגוף יחיד.
לעיתים כפל הקצבאות יינתן בקיומם של תנאים מסויימים, לעיתים ללא תנאים כלל ולעיתים יהיה על המבוטח לבחור איזו קצבה ברצונו לקבל.
למשל, מוגבל בניידות עשוי ליהנות גם מגמלת ניידות וגם מגמלת נכות מעבודה. לעומת זאת, לא ניתן לקבל גמלת נכות מעבודה לצד קצבת נכות כללית.
בתנאים מסויימים ניתן ליהנות משתי הקיצבאות יחד ובכך יוכל המבוטח לשפר באופן משמעותי את איכות חייו, הן מבחינת גובה הקיצבה שאותה יקבל והן מבחינת ההטבות הנלוות שמעניק כל ענף בנפרד. כתוצאה ממורכבות הדין, מבוטחים רבים אינם יודעים כיצד לנצל את זכויותיהם בצורה אופטימלית אשר תאפשר להם ליהנות מזכויות רבות ככל האפשר.
לא מקובל לראות בשאיפתם של המבוטחים לקבל את מלוא הזכויות אשר מציע להם הדין, כניצול מניפולטיבי של משאבי המערכת הסוציאלית.
אלו זכויות רפואיות אשר ניתנו למבוטחים מכוח חוק, לאחר ניתוחים רבים וחשיבה מעמיקה – והכל בהליך דמוקרטי לגיטימי. על המבוטח להתרכז ביישום מלא של הוראות החוק לעניינו ולעולם לא לסמוך את ידו על הגופים המעורבים שיפעלו לטובתו בדרך אשר תיטיב עימו. יש לזכור שהדין מכיל הוראות רבות הקשורות לכפל קצבאות שאינן בהכרח יוצאות מכוח חוק ספציפי אחד.
בפעמים רבות יש לנתח חוקים ותקנות שונים ולנווט את הדרך אל הפתרון האופטימלי המוצע משילובם.
ענפים מסויימים מתנים קבלת קצבאות בשילוב עם ענפים אחרים, אם יתמלאו תנאים מסויימים אשר אותם יש לבחון כבר בתחילת הליך התביעה ולעיתים יש משמעות לבחירת הסדר הכרונולגי של אותם ענפים.
על מנת לבדוק אילו קצבאות והטבות יכולות להתקבל בו-זמנית ובאילו תנאים, ניתן להיעזר במחשבון כפל קצבאות באתרנו.
זכויות רפואיות – הלכה למעשה
מערכת הדינים אשר מהן מורכבות זכויות רפואיות מונעת על ידי שחקנים רבים וביניהם ניתן למנות את הציבור בכללותו אשר מפעיל את זכויותיו הדמוקרטיות ופועל למען השגת מטרות אידיאלוגיות אלה:
- הרשות המחוקקת אשר קובעת את הנורמה הראויה באמצעות דברי חקיקה
- מערכת הבריאות בכללותה אשר מניעה מהלכים רבים ליישום אותן נורמות
- הרופאים אשר תפקידם לפעול לטובת החולים ולא פעם מוצאים את עצמם שבויים בין האינטרסים המנוגדים של שאר השחקנים במערכת
- מערכת המשפט אשר עליה לשקול את מכלול האינטרסים ולהכריע בסכסוכים ושאלות שנובעים מיישום אותם חוקים
- החולים אשר נלחמים למען זכויותיהם ומנווטים בקושי רב להצלחת ההליך מול שאר השחקנים במערכת.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
בחודש יוני 2022 נכנס לתוקף עדכון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 באופן שהרחיב משמעותית את התנאים לזכאות מפטור בתור. בעוד שבעבר זכות זו הוענקה לסובלים מבעיות נפשיות מסוימות בלבד, כיום הורחבה משמעותית אוכלוסיית הזכאים גם לנכים נוספים בהתאם לדרישות החוק. אידיאל החוק הוא לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בתור עקב […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
קישורים חיצוניים