מחלות הנפש, תגובות והפרעות נפשיות הן שכיחות מאוד בעידן המודרני.
הפרעות פסיכיאטריות מאובחנות לרוב על ידי בדיקה קלינית בלבד – ואין בידי מערכת הבריאות כיום בדיקות אובייקטיביות יעילות.
מסיבה זו, נפגע נפש שתובע פיצוי מגוף כלשהו בעבור ליקוי פסיכיאטרי, בין אם כנגד המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברות ביטוח פרטיות או כל גוף אחר – עלול להיתקל בחשדנות כנגדו.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
ליקויים פסיכיאטריים בספר הליקויים
ליקויים במישור הפסיכיאטרי מעוגנים בפרק הרביעי של ספר הליקויים בסעיפים 33 ו-34.
מאחר שליקויים אלה אינם מאובחנים על ידי בדיקות אובייקטיביות, גם נוסח הסעיפים הוא מעורפל וגורם לחוסר אחידות בין ועדה רפואית אחת לאחרת.
סעיף 33 עוסק בהפרעות נפשיות אורגניות (כגון דליריום ושטיון), סכיזופרניה והפרעות דלוזיונליות (כגון דלוזיה, פאראנויה ו"שיגעון גדלות").
סעיף 34 עוסק בהפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק , הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה.
נכות תפקודית כתוצאה מכות פסיכיאטרית
ליקויים פסיכיאטריים מקנים נכות רפואית אשר תלויה בראש ובראשונה במידת השפעת הליקוי על התפקוד היומיומי בשני מישורים: האישי והתעסוקתי.
נוסחם של חלק מסעיפי הליקוי מקנה שיעור ליקוי שתלוי במידת ההשפעה של ההפרעה על מישורים אלה.
בע"א 1624/96 חנה לוי נ' ד"ר י' מולכו נקבע שכשמדובר בנכות פסיכיאטרית, האפשרות שיהיה פער בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית היא קטנה – כלומר, קיים קושי לקבוע נכות תפקודית נמוכה מהנכות הרפואית.
המוסד לביטוח לאומי נוהג להעריך את הנכות התפקודית בהתאם למספר פרמטרים עיקריים:
- תפקוד חברתי בעבודה ובחיים האישיים
- תפקוד אדפטיבי (הסתגלותי)
- פעילות יומיומית (ביצוע קניות, היגיינה וכדומה)
- יכולת ריכוז, ביצוע מטלות והתמדה
המוסד לביטוח לאומי נעזר בקווים מנחים על מנת להתמודד עם הנוסח המעורפל של סעיפי הליקוי.
סיוע על ידי עורך דין לנזקי גוף מנוסה אשר בקיא באופן הערכת הנכה בהתאם לנהלים עשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה – והכל בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
מחלה ברמיסיה או מחלה פעילה
מאחר שמחלות נפש רבות מוגדרות כמחלות כרוניות, ספר הליקויים מבחין בין מצבים שבהם המחלה בהפוגה (רמיסיה) לבין מצבים שבהם המחלה פעילה.
למשל, חולה סכיזופרניה עשוי לעבור תקופה ארוכה ללא התקפים סכיזופרניים ובמצב זה יותאם סעיף הליקוי למצבו בפועל.
סעיפי הליקוי עבור מחלות "פעילות" מקנות מטבע הדברים את שיעור הנכות הגבוה ביותר.
סל שיקום למתמודדי נפש
חולה במחלה נפשית שלו שיעור ליקוי של 40% או יותר במישור הפסיכיאטרי, עשוי להיות זכאי לסל שיקום למתמודדי נפש.
כך למשל, שיעור נכות בגובה של 30% עבור ליקוי פסיכיאטרי יחד עם נכות אורטופדית בשיעור של 20% (נכות משוקללת בשיעור של 42%) לא תזכה את החולה בסל שיקום למתמודדי נפש.
מסיבה זו, לשיעור הנכות כתוצאה מהליקוי עשוי להיות קריטי כשמדובר בחולה שזקוק לסיוע אף מעבר לקצבת נכות או פיצוי כספי.
סל שיקום למתמודדי נפש מעוגן בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס-2000.
לזכויות נוספות קראו את המאמר:
"זכויות בגין נכות רפואית בלבד"
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
