fbpx
זכויות חולי פיברומיאלגיה במוסד לביטוח לאומי

< חזרה לעמוד מאמרים


פיברומיאלגיה (FM) או בעברית "דאבת השרירים" היא תסמונת שגורמת לכאב כרוני ומפושט, עייפות כרונית וברגישות רבה על פני אזורים רבים בגוף.

במשך שנים רבות סירבה הרפואה המערבית להכיר בתסמונת הפיברומיאלגיה, בין היתר עקב היער ממצאים רפואיים אובייקטיביים שמצביעים על קיומה.

בשל כך, חולים רבים שסבלו מהתסמונת נתקלו בפני חומה בצורה תוך שהוטחו בהם האשמות שמכאוביהם נגרמים עקב בעיות פסיכיאטריות.

כיום, הרפואה נוטה יותר ויותר להכיר בתסמונת – למרות שעדיין רופאים רבים מסרבים להכיר בה.

תחום הרפואה שאמון לטפל בתסמונת הפיברומיאלגיה הוא ראומטולוגיה.

מחלת הפיברומיאלגיה מופיעה באופן מובהק יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

רופא מראיין מטופל

כדאי גם לקרוא את המאמר:

"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"

תסמונת  פיברומיאלגיה במוסד לביטוח לאומי

במוסד לביטוח לאומי ישנם מספר ענפים עיקריים שעשויים להעניק זכויות לחולי פיברומיאלגיה:

בעוד שענף נכות כללית מתייחס אך ורק לקיומה של המחלה ומידת חומרתה, הרי שבתביעות לענפי נפגעי עבודה ונפגעי איבה דרוש קשר סיבתי בין אירוע חיצוני לבין קיומה של התסמונת.

ישנן אסכולות רפואיות מוכרות ורשמיות אשר מכירות בהיווצרותה של מחלת הפיברומיאלגיה עקב אירוע טראומתי – ובפועל, אין זו משימה קלה להוכיח את אותו הקשר הסיבתי.

בעבר, לא היה בספר הליקויים סעיף ליקוי ספציפי למחלת הפיברומיאלגיה ולכן השתמשו בסעיף ליקוי מותאם שהוא היה סעיף 35.

סעיף 35 ממוקם בפרק החמישי של ספר הליקויים תחת הקטגוריה של "מחלות העצמות והפרקים".

כפי שניתן ללמוד ממילות הסעיף, אופן תיאור המחלה מהבחינה הסימפטומטית הוא מעורפל ונתון לפרשנות באופן נרחב מאוד.

למשל: סעיף 35(1)(ב) קובע: "קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות" וסעיף 35(1)(ג) קובע: "קיימת השפעה בינונית על אופן הפעולה".

ההחלטה אם חולה מסוים סובל מהשפעה "קלה" או "בינונית" ניתנת ללא מתודולוגיה ברורה ולכן עלול להיגרם מצב שבו שני רופאים יעריכו באופן שונה את אותו החולה.

1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

ביום 1/3/2022 עודכן ספר המבחנים והתווסף סעיף ייעודי למחלת הפיברומיאלגיה – סעיף 92 שאף הוא מנוסח בשפה "מעורפלת" והנכות מדורגת מ-0% ועד 40% בלבד, אפילו מוגבל יותר מסעיף 35 שהשתמשו בו בעבר.

מאחר שמדובר במחלה שאבחנתה וחומרתה תלויה כמעט לחלוטין בבדיקה קלינית, קיים קושי לאמוד את שיעור הנכות באופן הולם.

פיברומיאלגיה בענף נכות כללית

ענף נכות כללית אינו דורש רכיב של "קשר סיבתי" בין אירוע חיצוני כלשהו לבין היווצרותה של מחלת פיברומיאלגיה.

המשמעות היא, שדי שחולה יאובחן על ידי ראומטולוג כסובל מהתסמונת – ייקבע לו סעיף ליקוי.

ואולם, שיעור הנכות שבסופו של דבר "יתורגם" לקצבה, תלוי במשתנים רבים אשר יסייעו לחולה להפיק את המירב מהסעיף.

אופן הטיעון בפני הוועדות הרפואיות עשוי לשפר באופן ניכר את שיעור הנכות שתקבע לחולה, כמובן תוך שימוש מושכל במסמכים הרפואיים הרלוונטיים – וכמובן שימוש מושכל בליקויים משניים למחלה ובמידת הצורך ניתוקם ממחלות רקע אחרות.

על פי רוב, כפי שניתן ללמוד משיעור הנכות שייקבע בהתאם לסעיף 92, אין זה סביר שחולים בפיברומיאלגיה יקבלו קצבת נכות כללית בהתבסס על המחלה לבדה – ועליהם לעמוד ברף הרפואי הנדרש לכך במסגרת הנכות המשוקללת שתיקבע להם.

פיברומיאלגיה בענף נפגעי עבודה

עובד שחלה בתסמונת פיברומיאלגיה עקב תאונת עבודה, עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה ולמענק חד-פעמי או קצבת נכות כתוצאה מקיומה של התסמונת.

לשם כך, על העובד להוכיח קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין היווצרותה של מחלת הפיברומיאלגיה.

עקרונית, קיימת אסכולה רפואית לפיה מחלת הפיברומיאלגיה יכולה להיגרם כתוצאה מטראומה אך לא כל המומחים אוחזים באסכולה זו.

מדריך AMA Guides to the Evaluation of Permanent Impairment במהדורתו השנייה שמוכר על ידי איגוד הרפואה האמריקני התייחס ל-Physical or psychological trauma דרגת הוכחה בין "לוקה בחסר" ועד "חזקה".

למשל, עובד שהתמוטטה עליו תקרה ונפגע בגופו חלה בתסמונת הפיברומיאלגיה. על העובד להוכיח שהוא לקה בתסמונת עקב התקרה שהתמוטטה.

בענף נפגעי עבודה נוטה המוסד לביטוח לאומי להוציא את הרשומה הרפואית של הנפגע, בין היתר על מנת לבחון את שאלת הקשר הסיבתי.

תלונות על סימפטומים של תסמונת פיברומיאלגיה שתועדו במועדים טרם תאונת העבודה (כגון כאבי שרירים, כאבים מפושטים, עייפות וכדומה) עלולים לפגוע באופן משמעותי בעצם ההכרה בתסמונת כתוצאה מהעבודה.

פיברומיאלגיה בענף נפגעי איבה

בדומה לענף נפגעי עבודה, בענף נפגעי איבה עשוי להיות מוכר אדם שלקה בתסמונת הפיברומיאלגיה עקב אירוע איבה כהגדרתו בחוק.

אדם שעבר שנלקה בפיברומיאלגיה כתוצאה מפיגוע או מאירוע איבה כהגדרתו בחוק, עשוי להיות זכאי לפיצוי בהתאם לשיעור הנכות שתיקבע לו.

גם ענף זה דורש את מרכיב הקשר הסיבתי ועל הנפגע להוכיח שהתסמונת פרצה עקב אירוע האיבה ולא מסיבה אחרת.

כמו כן, בדומה לענף נפגעי עבודה גם בענף נפגעי איבה נוטה המוסד לביטוח לאומי לקבל לידיו את הרשומה הרפואית של החולה ובכך לנסות ולנתק את הקשר הסיבתי שבין אירוע האיבה לבין קיומה של התסמונת.

ליקויי משנה לתסמונת פיברומיאלגיה

על מנת להביא לכדי מימוש אופטימלי של הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי, מומלץ להתייחס גם לליקויים משניים לתסמונת.

ליקויי המשנה העיקריים של תסמונת הפיברומיאלגיה הם ירידה קוגניטיבית, מיגרנות והפרעה פסיכיאטרית.

לשם הכרה בליקויי המשנה, נדרש החולה לעבור בדיקות ייעודיות מתאימות אשר מקובלות על הגורמים הרשמיים.

סיוע על ידי עורך דין לביטוח לאומי עשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה ואת שיעור הקצבה או הפיצוי.

מדובר בתסמונת מורכבת שנחשבת ל"מחלה שקופה" לפיה התחושות הפנימיות והמכאובים הקשים אינם נראים כלל כלפי חוץ אך הם מורגשים בעוצמה לחולה.

יכולות התפקוד של חולי פיברומיאלגיה

אחד האתגרים הממשיים של הרפואה כיום הוא להבין את ההשפעה התפקודית של הסובלים מפיברומיאלגיה.

מדובר בסוגיה מורכבת משום שמדובר כאמור ב"מחלה שקופה" שבה מכאוביהם של הלוקים בה והמוגבלות שלהם אינה ניתנת לזיהוי על ידי אדם המבחין בהם מבחוץ.

מחקר שנערך על ידי פרופ' משה טישלר שהיה הראשון מסוגו, ניסה לבדוק את רמת התפקוד המנטלי של של 50 נבדקים שלוקים בפיברומיאלגיה והעלה קשר

המחקר התיימר לסייע לוועדות הרפואיות להתייחס לשיעור הליקוי התפקודי של הלוקים בתסמונת במסגרת העבודה.

במידה מסוימת, ניתן לומר שתוצאות המחקר אינן היטיבו עם חולי פיברומיאלגיה בכל הקשור למימוש זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי.

גם כיום, שיעור הנכות שנקבעת לחולי פיברומיאלגיה מכוח ספר הליקויים הוא לא פעם מקפח באופן ניכר את זכויותיהם.

הבנת יכולת התפקוד של חולי פיברומיאלגיה היא קריטית בכל הנוגע למימוש זכויותיהם.

כמעט כל ענף משפטי שבכוחו לסייע לחולי פיברומיאלגיה לקבל סיוע עקב קיומה של התסמונת, מושפע רבות משאלת יכולת התפקוד.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא