משיקולי הוגנות וצדק, השאיפה הגדולה היא להיות כמה שיותר קרובים לאחידות בכל הקשור לקביעת שיעורי הליקוי של נכים.
לשם כך, נעשים ניסיונות רבים לסלק את רכיב "המזל" מהנכה בשעה שהוא מבקש שיקבעו את נכותו.
ישנן סיבות רבות שבגינן עשוי להיות שוני בין החלטה אחת לשנייה, כגון אופיו של הרופא הבודק (נוטה להקל או להחמיר), מצב רוחו, האינטרס שלו וגם (ואולי אף בעיקר) האסכולה הרפואית שעליה הוא נשען ובה הוא מאמין.
אסכולה רפואית היא תפיסה מקצועית סובייקטיבית – לפיה מחזיק הרופא בדעה "נעולה" בנושא מסוים.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"חוות דעת רפואית"
דוגמאות לאסכולה רפואית בתביעות נזקי גוף
ישנן מספר דוגמאות להשפעתן הקריטית של אסכולות רפואיות על הנכים.
למשל, תסמונת תעלה קרפלית (CTS): ישנם רופאים אשר "נעולים" באסכולה רפואית לפיה הקלדות חוזרות ונשנות על מקלדת, אינן גורמות לתסמונת התעלה הקרפלית.
לעומתם, ישנם רופאים אחרים שכן סבורים שהקלדות במקלדת (באופן מתמשך) עלולות לגרום לתסמונת CTS.
בפועל, אם רופא שמחזיק באסכולה לפיה קשר כזה אינו קיים – הרי שדינו של הנפגע כבר נחרץ עוד בטרם שהוא הופיע לבדיקה הרפואית להערכת נכותו.
השניה, אסכולה רפואית לפיה קיים (או לא קיים) קשר אפשרי בין אירוע טראומתי לבין התפרצות תסמונת פיברומיאלגיה.
בתביעות שבהן נדרש קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין היווצרות התסמונת – גורלו של נכה ייחרץ עוד בטרם הוא ייבדק, ככל שהרופא הבודק מחזיק באסכולה רפואית לפיה לא ניתן ללקות בתסמונת פיברומיאלגיה כתוצאה מאירוע טראומתי.
האסכולה הרפואית לטובתו של החולה
לאחר שאנו יודעים שבעולם הרפואה ישנם חילוקי דעות מהותיים – המכונים "אסכולות רפואיות", עולה השאלה איזה מומחה ניתן למנות לצורכך הכרעה בשאלה משפטית רפואית.
למשל, אותה קלדנית שסובלת מתסמונת תעלה קרפלית כתוצאה מהקלדות רבות במשך תקופה ממושכת – האם היא תהא זכאית למומחה שנושא באסכולה לפיה "אין קשר בין הקלדות לתסמונת תעלה קרפלית" או ההיפך.
שאלה זו הוכרעה בבית המשפט העליון בפרשת בוסאני. בית המשפט העליון קבע את ההלכה בסוגיה:
"כאשר ישנה פלוגתא בין חכמי-הרפואה לגבי גורמי הופעתה או החמרתה של מחלה פלונית, ויש אסכולה אחת המחמירה עם החולה ואסכולה אחרת המקילה אתו, ואין אסכולה אחת המכריעה את חברתה, הרי יד התובע על העליונה"
ההלכה אפוא, קובעת שיש לפעול בהתאם לאסכולה שפועלת לטובת המבוטח – ואולם, יש בכך היגיון אף מעבר לעיקרון הצדק.
רופא שאינו מאמין בקיומו של קשר סיבתי מסוים – יחרוץ את דינו של מבוטח עוד בטרם הוא הופיע מולו לבדיקה הרפואית.
לעומתו, רופא שמאמין בקיומו של קשר סיבתי – עשוי להכריע לטובתו של המבוטח אך גם לרעתו – כלומר, אין הכרח שהוא ימצא קשר סיבתי בין אירוע מסוים לבין היווצרותו של הליקוי הרפואי.
זיהוי אסכולה רפואית של רופא
עורך דין מיומן לנזקי גוף יידע לרוב לזהות רופאים המחזיקים באסכולה מסוימת שפועלת נגד לקוחותיהם ולפסול אותם מלדון בעניינם.
אף מעבר להיכרות הרבה לאחר שנים רבות של ניסיון, לרוב ימצאו עורכי הדין שעוסקים בתחום ראיות והחלטות של אותם הרופאים.
כך למשל, ניתן למצוא פסקי דין שבהם חווה הפוסק הרפואי את דעתו בעניין מסוים ושממנה ניתן להוכיח לבית המשפט או לבית הדין על כך שהרופא "נעול בדעתו" עוד טרם הוא בדק את המבוטח.
זיהוי האסכולה הרפואית של פוסק רפואי הוא מרכיב קריטי בניהול תביעות נזקי גוף בין אם הן נידונות בפני בית המשפט ובין אם הן נידונות בפני המוסד לביטוח לאומי.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
