אין שום ספק שהחיסונים שינו באופן מהותי את תוחלת החיים (ואיכות החיים) של בני האדם, בין היתר על ידי הדחקת מחלות קטלניות אשר גרמו לתמותה ולסבל לחולים רבים.
ואולם, לפעמים עלולים להיגרם נזקים כתוצאה ממתן החיסונים – למשל, במקרים שבהם ניתנים חיסונים פגי-תוקף, טעויות אנוש וכדומה.
למרבה הצער, אנשים רבים אינם מודעים לחוק ייעודי שחוקקה הכנסת, הקרוי: "חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989" שנועד לפצות אדם שנפגע בתוצאה מקבלת חיסון.
ביקורות רבות נטענו כנגד מדינת ישראל על כך שהיא מסתירה מעיני הציבור את עצם קיומו ובכך נפגעי חיסונים אינם מממשים את זכויותיהם.
על פי החוק, מדינת ישראל מבטחת את כל מי שמקבל את אחד החיסונים שמצוינים בתוספת לחוק, וכן את כל מי שבא עמם במגע – מפני פגיעה שנגרמה כתוצאה מהחיסון.
ככל שיוכיח נפגע את ליקוייו הרפואיים כתוצאה ממתן החיסון, הוא יהיה זכאי לפיצוי בהתאם למנגנון החוק.
החיסונים שמוכרים במסגרת החוק
אלה החיסונים שמוכרים במסגרת החוק:
- חיסון משולש – קרמת-צפדת-שעלת (DTP) או כל מרכיב שלו בנפרד
- חיסון שיתוק ילדים (פוליו)
- חיסון משולב – חצבת-חזרת-אדמת (MMR) או כל מרכיב שלו בנפרד
- חיסון אחר שניתן בהתאם לסעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940
- חיסון נגד דלקת קרום המוח הנגרמת על ידי Hemophillus Influenza
- חיסון נגד דלקת כבד נגיפית – Hepatitis B.
יצוין, אינו תקף עם הנפגע קיבל את החיסון כחלק מטיפול רפואי.
אופן ניהול התביעה
השאלה המרכזית שתיבדק במסגרת ניהול התביעה היא שאלת הקשר הסיבתי שבין החיסון לבין הנזקים שנגמרו לניזוק. בדרך זו, מבטיחים שהפיצוי שיינתן הוא פיצוי לנזק שנגרם כתוצאה מהחיסון ולא מסיבות אחרות.
לשם כך, החוק מסמיך ועדת מומחים שתבחן את המקרה ותכריע. ועדת המומחים חייבת לנמק את החלטותיה והיא נהנית משיקול דעת די רחב ביחס לניהול בדרי עבודתה ואופן דיוניה.
קבלת הפיצוי אינה מותנית ברכיב "אשמה" מצד האדם שחיסן בפועל (למשל, האחות בטיפת החלב) ולכן הנפגע יהא זכאי לפיצוי מבלי לבדוק את התנהלות המחסן.
ועדת המומחים תגדיר את הליקוי שממנו סובל נפגע החיסון בהתאם לספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי.
ניתן לערער על החלטת ועדת המומחים בפני בית המשפט המחוזי.
תביעת נזקי גוף כתוצאה מרשלנות המחסן
החוק מעגן את הפיצוי למי שנפגע מהחיסון בהתאם להוראות החוק על פי פוליסת הביטוח התקפה שערכה המדינה.
במקביל, על פי סעיף 7 לחוק – מי שזכאי לקבל פיצויים לפי חוק זה, הוא לא יהיה רשאי לתבוע את המחסן על פי פקודת הנזיקין.
למשל, אם אחות בטיפת החלב התרשלה באופן מתן החיסון (למשל, השתמשה בחיסון פג-תןקף), לא יוכל הנפגע לתבוע אותה בעוולת הרשלנות.
בכך, במובלע, החוק מגן בעקיפין גם על המחסנים מפני תביעות במסגרת פקודת הנזיקין.
עיקרון זה דומה במהותו לעיקרון המצוי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים – אשר מוקיע לחלוטין את מרכיב "האשמה" ומונע מהפצוע בתאונת הדרכים מלתבוע את הנהג "האשם" בעוולת הרשלנות.
היתרון בהליך זה הוא הפשטות, לפיה אם אדם ניזוק מהחיסון הוא ירכז את מאמציו בבחינת הנזק שנגרם לו כתוצאה מהחיסון, ללא שום דיון מתיש בשאלה אם המחסן התרשל או לא.
החיסרון הוא, שפוליסה מטבעה היא מוגבלת בכיסוי – ובכך עלול להיגרם מצב שאם המחוסן נפגע כתוצאה מהתרשלות של המחסן, הוא יקבל פיצוי כספי נמוך מזה שהיה מגיע לו בפועל.
זכויות אחרות לנפגעי חיסון
נפגעי חיסון רשאים לממש זכויות אחרות שעשויות להיות מגיעות להם במסגרת חוקים אחרים, למעט כאמור פקודת הנזיקין.
כך למשל, בהתאם לסוג הליקוי שנגרם כתוצאה מהחיסון יוכל הנפגע לממש את זכויותיו מול גורמים נוספים:
- המוסד לביטוח לאומי – ענף ילד נכה, נכות כללית, שירותים מיוחדים וניידות ככל שהוא יעמוד ביתר תנאי החוק
- חברות ביטוח פרטיות – ככל שישנה פוליסת ביטוח מתאימה שאינה מחריגה את חוק ביטוח נפגעי חיסון במישרין או בעקיפין
- פטור ממס – ככל שליקוייו של נפגע החיסון עומדים בתנאי החוק הוא יוכל ליהנות מפטור מלא ממס הכנסה
על מנת להביא למיצוי אופטימלי של הזכויות שעשויות לעמוד לרשות נפגע חיסון, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לנזקי גוף מנוסה על מנת שיבחן את הליקויים ויתאים את הנסיבות לשלל החוקים שמציע הדין.
