ספר הליקויים מכיר בצלקות מכערות כליקוי בר-פיצוי שמזכה בנכות רפואית.
הצלקות מעוגנות בפרק התשיעי של ספר הליקויים והוא מציג מדרג נכויות שמושפע משני מרכיבים:
- צלקות בגוף
- צלקות על פנים והצוואר
כל אחד ממרכיבים אלה מושפע גם משני מרכיבים עיקריים:
- המרכיב האסתטי
- המרכיב הפונקציונלי
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
המרכיב האסתטי של הצלקת
צלקת עלולה לפגוע בביטחון העצמי של – באופן שמושפע ממיקומה בגוף ובגודלה והמראה שלה.
ספר הליקויים מספק בהגדרה רחבה ומעורפלת: "צלקת מכאיבה או מכערת".
נוסח מעורפל מעין זה מכשיר את הוועדה הרפואית לא פעם לקבוע "סעיפי ביניים" (למשל, 5% במקום 10%) כשפועל – זה נוגד את הפסיקה.
הרעיון שעומד מאחורי קביעת סעיף ביניים הוא לכאורה לתרגם את מילות החוק ל"צלקת קצת מכערת".
בבתי הדין האזוריים לעבודה נפסק לא פעם שנאסר על פסיקת "סעיף ביניים" בנוגע לצלקות, ושמדובר בהגדרה דיכוטומית: מכערת או לא מכערת.
אולם הפוסקים הרפואיים שבוועדות הרפואיות בכל זאת פועלים כך.
בנוסף, בדב"ע 01/128 ציון מוטהדה נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע שאין משמעות למיקום הצלקת לעניין קביעת סעיך הליקוי. גם צלקת שאינה גלויה לעין עשויה לזכות בנכות רפואית.
כך למשל, בית הדין הארצי קבע שגם לצקת בכף היד עשויה להיות מכערת, ולו בשל שימושה הפונקציונלי החברתי ללחיצת יד בין אנשים (עב"ל 100035/97 אלברט חדד נ' המוסד לביטוח לאומי).
גם מסיבה זו, ייצוג על ידי עורך דין לביטוח לאומי שבקיא בהוראות החוק ובנהלים – יוכל לשמור על זכויותיו של הנפגע למימוש מלוא זכויותיו.
המרכיב הפונקציונלי של הצלקת
מעבר לעובדה שצלקת עלולה להיות מכערת ולא-אסתטית, הרי שבמקרים מסוימים היא יכולה להוות מטרד ממשי, להכאיב ולגרום לגרד (צלקת קולואידית).
צלקות שיש להן השלכות פונקציונליות מזכות אף הן בנכות רפואית גבוהה יותר בדיוק כמו הצלקות המכערות.
על מנת שהוועדה הרפואית תתרשם שאכן הנפגע סובל מקשיים תפקודיים כתוצאה מהצלקת, הוא נעזר לרוב בתלונות רפואיות במוסדות הרפואיים ובבדיקה קלינית על ידי רופא עור. התיעוד הרפואי הוא קריטי כשנפגע מבקש שיפסקו לו נכות בגין "צלקת מכאיבה".
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
