
המוסד לביטוח לאומי כגוף ציבורי מחויב לעמוד בסטנדרט שירות סביר והוא כפוף לביקורת רציפה על איכות עבודתו, משך זמן הטיפול בתביעות והיחס למבוטחיו.
בשנת 2015 פורסם דו"ח חריף מטעם מבקר המדינה על התנהלות הביטוח הלאומי עם מתן דגש ל"סחבת" בטיפול בתיקים. ממצאי הדו"ח פורסמו בכל כלי התקשורת המובילים והשפיעו רבות על התייחסות הביטוח הלאומי למשך זמן הטיפול בתיקים.
כך למשל, באותה שנה המוסד לביטוח לאומי הטמיע באתר האינטרנט הרשמי שלו מערכת למעקב ובקרה אחר משך הטיפול בתיק עם שקיפות מלאה לגבי סטנדרט משך הטיפול הראוי. מערכת זו זמינה לכל תושב שנכנס לאתר מידע אישי בביטוח הלאומי.
חוזר 59/2015 של המוסד לביטוח לאומי הדגיש את קיומה של המערכת בליווי הסברים על אופן עבודתה.
בפועל, מדובר בזכויות רפואיות אשר מרכיב הזמן הוא קריטי עבור אלה שעומדים בתנאי הזכאות לקצבה.
למשל, מבוטח שמגיש תביעת נכות כללית לרוב אינו מתפרנס (שכן זהו אחד מהתנאים להגשת התביעה) ונפגע עבודה שעקב פציעתו נעצרה כלכלת משפחתו. עיכוב במתן הזכות עלול לגרום להם לנזק ממשי.
משך זמן הטיפול בתביעות נפגעי עבודה
בתביעות נפגעי עבודה יוכל התובע לראות באתר מידע אישי של הביטוח הלאומי בכל יום את התקדמות ציר הזמן של אותו היום בהתאם לסטנדרט הטיפול הקבוע.
בציר הזמן ניתן לראות בצבע כחול את תקופת סטנדרט השירות הראויה ואת תקופת החריגה מסטנדרט השירות ברקע אדום מקווקו.
קו אנכי כתום מציין את יום הבדיקה בפועל.

סטנדרט משך הטיפול בתביעה לדמי פגיעה הוא 60 יום.
סטנדרט משך הטיפול בתביעה למחלת מקצוע הוא 150 יום.
הפערים בין שתי התביעות הם גדולים, מאחר שתביעות למחלת מקצוע דורשות הוכחת קשר סיבתי בין סביבת עבודתו של העובד לבין היווצרותה של מחלת המקצוע.
הכרעה זו היא מורכבת ביסודה ונשענת בין היתר על מכלול מאמרים רפואיים עדכניים למועד המחלה.
תביעה לדמי פגיעה לעומת זאת, נשענת על התקיימותו של אירוע שגרם לפציעה – דבר שקל יותר לבדוק ולהוכיח.
ואולם, חרף הניסיונות הרבים לעמוד בסטנדרט השירות, משך זמן הטיפול בתביעות חורג ממנו בצורה משמעותית.
חריגה מסטנדרט משך זמן הטיפול
מטבע הדברים, תביעות מורכבות יותר עלולות להימשך זמן רב מהרגיל שכן הן דורשות התערבות של גורמי מקצוע נוספים כגון חוקרים.
מאחר שגורמים מקצועיים אלה זקוקים אף הם לזמן על מנת ללמוד את נסיבות התביעה, חל עיכוב במתן החלטה של ביטוח לאומי.
כך למשל, תביעת עובד שנפגע במהלך עבודתו שקיימת קרבה אישית או משפחתית בינו לבין המעסיק עלולה במקרים רבים לגרום למוסד להעביר את המקרה לבדיקה יסודית יותר מאשר פניה בשאלון למעסיק.
החשש במקרים אלו הוא שעובד שנפגע מחוץ לשעות העבודה (למשל בביתו) ינצל את קשריו עם המעסיק על מנת להצהיר הצהרת שקר לפיה הוא נפגע בזמן עבודתו ובכך ייאלץ הביטוח הלאומי לשלם לו כספים שלא מגיעים לו על פי החוק.
מקרים חמורים אלה, חרף היותם פליליים לכל דבר ועניין – דורשים מצד הביטוח הלאומי התייחסות מיוחדת על מנת לשמור על כספי ציבור למטרות שלהן הם נועדו.
ישנם גורמים נוספים שבגינם חורג הביטוח הלאומי מסטנדרט משך הטיפול ולפעמים מדובר אף בתקלות טכניות וטעויות אנוש.
כיצד לפעול במקרה שבו מתארך משך הטיפול בתביעה
ישנן דרכים שונות לזרז את הטיפול בתביעה אם חל עיכוב במתן החלטה של ביטוח לאומי.
פנייה בכתב לסניף המטפל
ניתן לפנות לסניף המטפל בכמה דרכים:
- באמצעות פקס
- באמצעות דואר (עדיף רשום עם אישור מסירה)
- העלאת מסמך באמצעות אתר מידע אישי
במכתב יש לבקש את זירוז הטיפול ולנמק את הסיבות לכך. אם למשל מדובר בעובד אשר משפחתו תלויה בפרנסתו שנגרעה ממנו עקב תאונת עבודה – יש לפרט את מספר הנפשות ואת הקשיים הכלכליים הכבירים שהמשפחה עומדת בהם.
מומלץ לתעד את מכתב הבקשה (למשל, אם המכתב נשלח באמצעות פקס, יש לשמור את אישור הפקס).
פנייה ליחידה לתלונות הציבור
אם פנייה בכתב לסניף לא תיתן את המענה הרצוי, ניתן גם לפנות בכתב ליחידה לפניות הציבור של הביטוח הלאומי.
פנייה ליחידת פניות הציבור רצוי שתיעשה באופן תמציתי וענייני על מנת לעודד את היחידה לתת מענה לבעיה המרכזית (סיום הטיפול בתביעה) ולא לעודדם לערוף בירור פנימי על אופן התנהלותם של עובדי הסניף.
ניתן לפנות ליחידה לתלונות הציבור באחת מההדרכים הבאות:
- הגשת תלונה באמצעות טופס מקוון
- באמצעות הדואר בכתובת: האגף לפניות הציבור, שד' וייצמן 13 ירושלים, 9543707
- באמצעות פקס שמספרו 02-6525038
מומלץ לתעד את הפנייה בכל דרך אפשרית.
פנייה לבית הדין האזורי לעבודה
פנייה לבית הדין האזורי לעבודה נחשבת לפתרון היעיל ביותר אולם מומלץ להשתמש בו כאמצעי אחרון.
המוסד לביטוח לאומי כגוף סטטוטורי כנוע למערכת המשפטית אשר לא פעם עומדת לצד המבוטח כשהיא מגלה התנהלות לא הוגנת או לא מקצועית למולו.
פנייה לבית הדין האזורי תיעשה באמצעות הגשת כתב תביעה (ולא ערעור) המפרט את מסע התלאות שעבר המבוטח בתוספת מידע על אופן הפגיעה בתובע כתוצאה מאי הטיפול בתביעתו.
בחלק גדול מהמקרים, הביטוח הלאומי יפעל לסיים את הטיפול בתביעה ולבקש למחוק את התביעה – בעיקר מתוך ההנחה שבית המשפט יעמוד לצד המבוטח.
חשוב לזכור שפתרון זה ראוי להיעשות לאחר שקיימת חריגה ממשית מסטנדרט משך הטיפול ורק לאחר שנערכה פנייה בכתב לביטוח הלאומי לזרז את הטיפול.
דרישה זו הכרחית לנוכח החובה למצות את ההליכים כנגד הנתבע טרם הגשת כתב תביעה כנגדו.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
בחודש יוני 2022 נכנס לתוקף עדכון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 באופן שהרחיב משמעותית את התנאים לזכאות מפטור בתור. בעוד שבעבר זכות זו הוענקה לסובלים מבעיות נפשיות מסוימות בלבד, כיום הורחבה משמעותית אוכלוסיית הזכאים גם לנכים נוספים בהתאם לדרישות החוק. אידיאל החוק הוא לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בתור עקב […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]