למשרדנו ניסיון עשיר בניהול תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי בעניין מחלת מקצוע. מדובר בענף מורכב מאוד מאחר שבפעמים רבות למחלות שמנויות בתוספת לחוק ישנם גורמי סיכון נוספים.
מהי מחלת מקצוע
מחלת מקצוע היא מחלה שחלה בה עובד עקב עבודתו, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 והיא נדבך בענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי – אשר נועד לפצות את העובד שחלה באחת המחלות המנויות בחוק שהוכרו כ"מחלות מקצוע".
עצם קיומה של מחלת המקצוע אינה מעניקה הכרה באופן אוטומטי על ידי המוסד לביטוח לאומי. על הנפגע להוכיח שהתהוות מחלת המקצוע נוצרה בגין תנאי העבודה בהתאם להוראות החוק.
בפעמים רבות, מנסה המוסד לביטוח לאומי להתנער מלהכיר במחלה כמחלת מקצוע מהטעם שהיו לנפגע גורמי סיכון חיצוניים.
הגשת תביעה למחלת מקצוע
על החולה להוכיח שהוא חלה במחלת מקצוע עקב עבודתו.
אופן הגשת התביעה וניסוח הטענות הוא קריטי מאחר שפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי בודק את הנסיבות שהובילו להתהוות המחלה ומחליט האם להכיר בתאונה כתאונת עבודה ואם כן, הוא מחליט גם באילו פגימות הוא מכיר כתוצאה מהתאונה.
למשל, אדם שנחשף לחומרים מסוכנים בזמן עבודתו וחלה במחלת ריאות – פקיד התביעות בודק (בהתייעצות עם רופא המוסד) שתי החלטות: הראשונה, האם ככלל, המחלה היא מחלת מקצוע. השנייה, אם הוא מצא שמחלת המקצוע התרחשה כתוצאה מתנאי עבודתו, האם ישנם גורמי סיכון נוספים שעלולים לגרום לאותו עובד לחלות במחלה (למשל, עישון סיגריות).
בנוסף לאלה, ישנן הוראות חוק רבות שמעוגנות בתקנות ובצווים אשר משפיעות על החלטתו של פקיד התביעות.
היות שמחלת מקצוע היא נדבך כאמור של ענף נפגעי עבודה – ניתן לקרוא בהרחבה על ניהול ההליך בעמוד נפגעי עבודה.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
המוסד לביטוח לאומי מתקיים בראש ובראשונה אודות לתשלומים השוטפים שהוא מקבל מתושבי מדינת ישראל על פי הוראות החוק. כגוף סטטוטורי שמונע מתוך אידיאל סוציאלי טהור, תשלום דמי ביטוח לאומי הוא נטל חובה לכולם – והוא זה שמאפשר לו לפעול למען תושבי המדינה. ככלל, תושב שלא שילם את דמי הביטוח הלאומי כחוק והוא הגיע לשלב שבו […]
תסמונת פיברומיאלגיה נחשבת לתסמונת כרונית שבה סובלים החולים מכאבים מפושטים במערכת השרירים, השלד והמפרקים. חולי פיברומיאלגיה עלולים לסבול גם מהפרעות בשינה, כאבי ראש, עייפות רבה ואף קשיים קוגניטיביים המתבטאים בהפרעות זיכרון וריכוז. חולים רבים מדווחים גם על תחושות נימול ורגישות לאור, ריח ורעש. תסמונת הפיברומיאלגיה שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. פיברומיאלגיה כמחלה "שקופה" […]
הלוגיקה של אריסטו (הלוגיקה האריסטוטלית) היא תורה סדורה שמסייעת לנתב טיעונים לדרך ההוכחה ומסגרתה כה רחבה – עד שניתן להשתמש בה כמעט בכל מישור בחיים. מדובר בדיסציפלינה מעולם הפילוסופיה שמהווה כיום בסיס למחקר מדעי אקדמי. כללי הטיעון הלוגי מהווים את אחד המרכיבים החשובים באופן העברת הטיעון בצורה מתומצתת, מדויקת ונאמנה לאמת. שליטה ביכולת העברת הטיעון […]
אדם שנבדק בוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי עשוי להיות זכאי להחזר ההוצאות שהוא הוציא עבור הגעתו לוועדה הרפואית. החזר ההוצאות אינו נעשה באופן יזום על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל הנבדק ליזום תביעה להחזר הוצאות כאמור על מנת לממש את זכותו. ענפים שמגיע בגינם החזר הוצאות המוסד לביטוח לאומי מאפשר החזר הוצאות אך ורק […]
ישנם שני סוגי ביטוח עיקריים שניתן לערוך ביניהם הפרדה גסה: ביטוח סוציאלי וביטוח פרטי. כל מנגנון פועל בדרך שונה, מקיים תכלית שונה ומונע ממערכת דינים ועקרונות שונים. במקרים רבים נפגע מתנהל מול שני סוגי הביטוח במקביל, למשל – נפגע עבודה שממש את זכותו כנגד המוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה וכן תביעת נזיקין כנגד המעסיק […]
חוק פיצוי לנפגעי פוליו נועד לפצות את אלה שלקו במחלה בישראל מתוך ראייה סוציאלית והומנית. אלה שחלו במחלת הפוליו בישראל, בתקופה שהמדינה היתה קיימת ומתפתחת עשויים להיות זכאים לפיצוי כספי חד-פעמי גבוה וגם לקצבה חודשית. ואולם, השאלה שנשאלת היא מה גורלם של החולים שלקו במחלה בתוך גבולות מדינת ישראל לפני שהיא הוקמה באופן רשמי כמדינה. […]
מקבלי קצבאות נכות עשויים להמשיך ולקבל את הקצבה גם כשהם יוצאים לחו"ל, בין אם מדובר בטיול קצר או בשהייה לתקופה ארוכה. להמשך תשלום הקצבאות על ידי המוסד לביטוח לאומי לשוהים בחו"ל אין דין אחיד בין כל הקצבאות ויש לבדוק כל מקרה לגופו. יציאה מישראל לזמן קצר נכה שיוצא מישראל זכאי להמשך תשלום קצבת נכות כללית […]
נפגע עבודה שפונה למוסד לביטוח הלאומי עשוי לקבל תוספת של עד מחצית מהנכות הרפואית שנקבעה לו באופן שיגדיל משמעותית את שיעור הקצבה או המענק שהוא זכאי לו. הגדלה זו נעשית באמצעות "תקנה 15" שקבועה בספר הליקויים. מהי תקנה 15 תקנה 15 נועדה לפצות עובד שנפגע בעבודתו, ושעקב הפגיעה נותרה בו נכות צמיתה כזו משפיעה על […]
בענף נכות כללית, ועדת אי-כושר היא זו שבודקת את יכולתו של הנכה להשתכר או את יכולתה של עקרת בית נכה לתפקד במטלות משק הבית. מדובר בוועדה קריטית אשר בפועל, היא זו שמחליטה את שיעור הקצבה שיקבל הנכה מהמוסד לביטוח לאומי. באילו מקרים מתקיימת ועדת אי-כושר לאחר שנקבעה לנכה שיעור נכות משוקללת בהתאם לרף הקבוע בחוק, […]
עובדים שאירעה להם תאונת עבודה או מחלת מקצוע תוך כדי ועקב עבודתם, רשאים לפנות למוסד לביטוח לאומי לבירור זכויותיהם לעניין דמי פגיעה ונכות מעבודה. המוסד לביטוח לאומי בודק האם התאונה היא תאונת עבודה כהגדרת החוק (אירעה תוך כדי ועקב העבודה) בין היתר על ידי פניה פמעסיק לבירור נסיבות הפגיעה. אם העובדים הם שכירים, נקודת המוצא […]
קישורים חיצוניים
פייסבוק
