למשרדנו ניסיון עשיר בניהול תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי בעניין מחלת מקצוע. מדובר בענף מורכב מאוד מאחר שבפעמים רבות למחלות שמנויות בתוספת לחוק ישנם גורמי סיכון נוספים.
מהי מחלת מקצוע
מחלת מקצוע היא מחלה שחלה בה עובד עקב עבודתו, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 והיא נדבך בענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי – אשר נועד לפצות את העובד שחלה באחת המחלות המנויות בחוק שהוכרו כ"מחלות מקצוע".
עצם קיומה של מחלת המקצוע אינה מעניקה הכרה באופן אוטומטי על ידי המוסד לביטוח לאומי. על הנפגע להוכיח שהתהוות מחלת המקצוע נוצרה בגין תנאי העבודה בהתאם להוראות החוק.
בפעמים רבות, מנסה המוסד לביטוח לאומי להתנער מלהכיר במחלה כמחלת מקצוע מהטעם שהיו לנפגע גורמי סיכון חיצוניים.
הגשת תביעה למחלת מקצוע
על החולה להוכיח שהוא חלה במחלת מקצוע עקב עבודתו.
אופן הגשת התביעה וניסוח הטענות הוא קריטי מאחר שפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי בודק את הנסיבות שהובילו להתהוות המחלה ומחליט האם להכיר בתאונה כתאונת עבודה ואם כן, הוא מחליט גם באילו פגימות הוא מכיר כתוצאה מהתאונה.
למשל, אדם שנחשף לחומרים מסוכנים בזמן עבודתו וחלה במחלת ריאות – פקיד התביעות בודק (בהתייעצות עם רופא המוסד) שתי החלטות: הראשונה, האם ככלל, המחלה היא מחלת מקצוע. השנייה, אם הוא מצא שמחלת המקצוע התרחשה כתוצאה מתנאי עבודתו, האם ישנם גורמי סיכון נוספים שעלולים לגרום לאותו עובד לחלות במחלה (למשל, עישון סיגריות).
בנוסף לאלה, ישנן הוראות חוק רבות שמעוגנות בתקנות ובצווים אשר משפיעות על החלטתו של פקיד התביעות.
היות שמחלת מקצוע היא נדבך כאמור של ענף נפגעי עבודה – ניתן לקרוא בהרחבה על ניהול ההליך בעמוד נפגעי עבודה.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
בפעמים רבות כשנפגע מגיש תביעה כנגד אדם או גוף כלשהו בגין עוולת הרשלנות, מנכים לו מסכום הפיצוי מרכיב שקרוי "אשם תורם". אדם שנגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות של אדם אחר – ויימצא שהיתה לו אשמה עצמית כלשהי בהיווצרות הנזק, ינסה האדם הנתבע לבקש לנכות מסכום הפיצוי את מרכיב האשם התורם. עיקרון האשם התורם מעוגן בסעיף […]
על פי התקנות, רשאי מוגבל בניידות שאינו מסופק מהחלטת הוועדה הרפואית בניידות להגיש ערר בפני ועדת ערר, אשר ממוקמת בתל השומר – ובסמכותה לשנות את ההחלטה של הוועדה הקודמת. ישנן הוראות חשובות שעל המבוטח לדעת בשעה שהוא מגיש ערר, אשר עשויות להשפיע באופן מהותי על זכויותיו. הזכות להגיש ערר הזכות להגיש ערר על החלטה של […]
בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי – קצבאות וגמלאות עלולות להידחות בשתי דרכים עיקריות: דחייה על הסף של התביעה, למשל אי-הכרה של תאונה כתאונת עבודה ודחייה עקב אי עמידה בנכות רפואית הנדרשת בחוק. למשל, בענף נפגעי עבודה רשאי פקיד התביעות לדחות תביעה של נפגע שעבר אירוע לבבי בעבודה ולכן מדובר בדחייה על הסף. יצוין שגם דחייה […]
הורים לילדים נכים עשויים להיות זכאים להנחה בארנונה עם בנם הנכה מתגורר עמם בדירה. בשונה מקצבת נכות כללית שעשויה לסייע בפטור מתשלום הארנונה לנכים שעומדים בדרישות החוק, כשמדובר בהורים לילד נכה – הפטור ניתן להורים למרות שהילד הוא זה שמוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה. הנחה בארנונה להורים של ילד שמקבל גמלת ילד נכה […]
מבוטח שמופיע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח רשאי להיות מלווה על ידי אדם אחר בכפוף לתנאים והגבלות שקבועים בדין. התנאים וההגבלות שקבועים בדין נועדו בראש ובראשונה על מנת להגן על זכויותיו של המבוטח מפני ניצול מצוקתו על ידי גורמים חיצוניים. ישנם שלושה סוגי מלווים שרשאים להופיע עם המבוטח בוועדה הרפואית: עורך דין, מתורגמן וכל […]
לאחר שמבוטח מגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, הוא מוצא את עצמו ממתין במתח וציפייה לקראת זימון לוועדה רפואית שתבדוק את טענותיו ותכריע בעניינו. מרכיב הזמן שבין הזימון לוועדה הרפואית לבין הבדיקה בה בפועל, עלול לא פעם להיות קריטי ולהשפיע במישרין על תוצאות הוועדה. כך למשל, מבוטח שממתין לבדיקה מסוימת או שמעוניין להתלוות עם עורך דינו […]
אין שום ספק שהחיסונים שינו באופן מהותי את תוחלת החיים (ואיכות החיים) של בני האדם, בין היתר על ידי הדחקת מחלות קטלניות אשר גרמו לתמותה ולסבל לחולים רבים. ואולם, לפעמים עלולים להיגרם נזקים כתוצאה ממתן החיסונים – למשל, במקרים שבהם ניתנים חיסונים פגי-תוקף, טעויות אנוש וכדומה. למרבה הצער, אנשים רבים אינם מודעים לחוק ייעודי שחוקקה […]
ספר הליקויים נועד לכמת את ליקויי הגוף למנגנון "מספרי" שמוצג באחוזים, על מנת ליצור אחידות מקסימלית לקביעת נכות. אחת הבעיות המרכזיות שעולות מספר הליקויים היא שאין התייחסות מדורגת לשלבי ההחלמה של נפגע העבודה. למשל, אם אדם ריסק את ידו – הרי שישנו פער מאוד גדול בין השבועות שלאחר הפגיעה לבין שנה מאוחר יותר. טבעו של […]
ספר הליקויים מכיר בצלקות מכערות כליקוי בר-פיצוי שמזכה בנכות רפואית. הצלקות מעוגנות בפרק התשיעי של ספר הליקויים והוא מציג מדרג נכויות שמושפע משני מרכיבים: צלקות בגוף צלקות על פנים והצוואר כל אחד ממרכיבים אלה מושפע גם משני מרכיבים עיקריים: המרכיב האסתטי המרכיב הפונקציונלי המרכיב האסתטי של הצלקת צלקת עלולה לפגוע בביטחון העצמי של – באופן […]
ענף נפגעי עבודה דורש רכיב "קשר סיבתי" בין אירוע התאונה או מחלת המקצוע לבין עבודתו או תנאי עבודתו. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי יפצה עובד שנפגע בעבודתו רק עבור אותן פגימות שמהן הוא סובל כתוצאה מאותה תאונה. מהו "מצב קודם" מצב קודם הוא המצב הרפואי שממנו סבל הנפגע לפני התאונה, ושמשפיע במידה מסוימת (או מוחלטת) […]
קישורים חיצוניים
פייסבוק
