מיגרנה (בעברית: צלחה, צלחית או צדעת) היא כאב ראש חזק והתקפי שעלול להימשך בין 4 ל-72 שעות והוא עלול לפגוע באופן משמעותי באיכות חייו של הלוקה בה.
תלונות על כאבי ראש נחשבות לשכיחות מאוד ומהוות את אחת התלונות המרכזיות בפני הרופאים.
מיגרנות אינן בהכרח מאובחנות על ידי בדיקות מעבדה והאבחנות הן לרוב קליניות בלבד.
מבחינת המוסד לביטוח לאומי, תסמונות אשר אינן מאובחנות על ידי בדיקות אובייקטיביות (כגון צילום, CT, US, MRI, בדיקות דם וכדומה) מחשידות מעצם טבען.
הסיבה טמונה בכך שקביעת דרגת הנכות בהתאם לפגימה נשענת על הצהרותיו ותלונותיו של הנפגע מבלי שיש בידי המוסד לביטוח לאומי את הכלים לבדוק את נכונותן.
הענף הרפואי שעוסק בתחום של המיגרנה הוא נוירולוגיה.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
מיגרנה אאורה (אאורה מיגרונטית)
בהגדרה הגסה, ניתן לסווג את המיגרנה לשני סוגים עיקריים: מיגרנה ללא אאורה ומיגרנה עם אאורה.
בעוד שהמיגרנה היא מאוד שכיחה, בסיווג של מיגרנה עם אאורה ישנם שני התקפים לפחות עם התסמינים הבאים:
- הפרעות תחושתיות
- הפרעות בדיבור
- הפרעות בראייה
תסמינים אלה נמשכים לרוב מספר דקות ולא יותר משעה.
מיגרנה אאורה משפיעה יותר על כושר העבודה ולכן אופן ההכנה לוועדה הרפואית הוא קריטי על מנת למצות את מלוא הזכויות ממנה.
מיגרנות בספר הליקויים
בספר הליקויים אין סעיף ליקוי ספציפי לעניין מיגרנות אך בהתאם לחוזר רפואי מטעם הלשכה הרפואית של הביטוח הלאומי מיום 11/5/2021 נקבע סעיף מותאם – 29(5)(א). במקור נועד הסעיף המותאם הספציפי להתייחס לפגימות בעצב V במוח והוא מכיל ארבע דרגות חומרה.
סעיף ליקוי 29(5)(א) מצוי בפרק השלישי לספר הליקויים, תחת הכותרת: "תסמונות נוירולוגיות" וכותרתו היא "תסמונות מוחיות, פגימות בעצבי המוח והפרעות נוירולוגיות מפושטות".
על פי החוזר הרפואי, על הוועדה הרפואית להבחין בין "כאב ראש ראשוני" ל"כאב ראש שניוני".
כאב ראש ראשוני הוא כאב ראש שמחולק לשלושה סוגים: Migraine, Tension Headache ו-Cluster Headache ולמעשה מדובר בכאב ראש ממקור "עצמאי".
כאב ראש שניוני לעומת זאת הוא כאב ראש כתוצאה מפתולוגיה אחרת (למשל עקב מחלה או לחץ תוך גולגולתי) ובמקרים אלה הנכות תיקבע בהתאם לסעיף של הליקוי שגורם לכאב הראש.
למשל, כאב ראש שנגרם כתוצאה מלחץ נפשי יילקח בחשבון במסגרת סעיף ליקוי פסיכיאטרי.
כשמדובר בכאב ראש שניוני, חשוב לשים לב שהוועדה הרפואית תתייחס להשפעתו בסעיף הליקוי המתאים שכן אחרת כאבי הראש לא יילקחו כלל בחשבון.
כמו כן, ישנה חשיבות רבה למספר התרופות הייעודיות שניתנות לכאב הראש ולאופן השפעתן על החולה.
השפעת המיגרנה על כושר העבודה
ככל שחומרת המיגרנות היא קשה יותר – אופן השפעתה על התפקוד בעבודה הוא רב יותר.
מאחר שהאבחנה למחלה היא קלינית, הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מייחסות חשיבות רבה לטענותיו של הנבדק ולמסמכים הרפואיים שהוא מגיש.
ועדת אי-הכושר מחויבת לקבוע את עמדתה לעניין אי-הכושר אך ורק בכפוף לליקויים הרפואיים שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית.
מסיבה זו, על מנת להצליח לקבל קצבת נכות כללית עקב מיגרנות – ללא ליקויים נוספים, יש לתכנן את התביעה באופן הולם.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]