fbpx

< חזרה לעמוד מאמרים


קביעת הזכאות לקצבת ילד נכה אינה נעשית על פי ספר הליקויים, אלא על פי קריטריונים ממוקדים יותר שמצויים בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010 ומגדירות בין היתר גם "צורך בהשגחה חלקית" ו"צורך בהשגחה מלאה".

קבלת קצבת ילד נכה על בסיס הצורך בהשגחה אינה מעוגנת ברשימה סגורה של מקרים, אלא נבחנת על פי הצורך הממשי של הילד בהשגחה.

שיעור הקצבה הוא שונה בין ה"צורך בהשגחה חלקית" שמקנה לרוב 50% מהקצבה המלאה, לבין ה"צורך בהשגחה מלאה" שמקנה לפחות 100% מהקצבה המלאה.

רופא מראיין מטופל

כדאי גם לקרוא את המאמר:

"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"

הגדרת הצורך בהשגחה בעבר

ביום 22/10/2018 נכנס לתוקף השינוי בתקנות באשר להגדרת רכיב ההשגחה.

טרם השינוי, הבחינו התקנות בין שני רכיבי ההשגחה כך: "השגחה קבועה" ו"נוכחות קבועה".

העובדה שבשתי ההגדרות נכללה המילה "קבועה" יצרה אי-בהירות וחוסר אחידות לאופן קביעת הגמלה.

לאחר התיקון, שונו התקנות כך ש"השגחה קבועה" שונתה ל"השגחה חלקית" ו"נוכחות קבועה" שונתה ל"השגחה מלאה".

ילד שדרושה לו השגחה חלקית

הצורך בהשגחה חלקית מוגדר בסעיף 1 לתקנות:

"ילד הזקוק להשגחה חלקית של הזולת" – ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית התנהגות או הבנה לקויה של הילד, הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו;"

סעיף 2(1) לתקנות קובע שהוריו של ילד שמוגדר כ"ילד הזקוק להשגחה חלקית של הזולת" זכאים למחצית (50%) מהגמלה המלאה לצורך השתתפות המוסד בהוצאות לסידורים מיוחדים.

הצורך בהשגחה חלקית נועד למנוע מצבי סיכון לילד או לאחרים כשהילד אינו מודע לסכנות, בעיות התנהגות, הבנה לקויה, מחלה כרונית.

להגדרה זו נכנסות הפרעות התנהגות קשות, מוגבלות שכלית והתפתחותית ברמה קלה, אלרגיה מסכנת חיים או כל מקרה שיוכח שהילד זקוק להשגחה.

כאמור, אין רשימה סגורה של מקרים, אולם בפועל – מדובר במקרים "עמומים" שבהם יש צורך ממשי להוכיח את רמת הצורך של הילד להשגחה.

התקשרו עכשיו! 077-3500830

[]
1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

ילד שדרושה לו השגחה מלאה

הצורך בהשגחה מלאה מוגדר בסעיף 2 שבתוספת השניה של התקנות שכותרתה היא "ילד עם ליקוי מיוחד":

"ילד הזקוק להשגחה מלאה – ילד שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא מומחה ברפואת ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או מגבלה התפתחותית בינונית, חמורה או קשה – מתקיימים בו כל אלה:

(א)  לא ניתן להשאירו בלא השגחה אפילו לפרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידיים לו או לזולתו;

(ב)  קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה – בעת השהייה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה, או שקיימת זכאות שנקבעה לפי דין להשגחה או לנוכחות כאמור."

כשמדובר בצורך בהשגחה מלאה, יש לשים לב לכמה שינויים מהותיים:

  • ההגדרה מעוגנת תחת התוספת השניה שכותרתה "ילד עם ליקוי מיוחד"
  • נדרשת "נוכחות מתמדת" בכל שעות היממה

סיוע על ידי עורך דין

מדובר בשתי הגדרות אשר מכריעות אם שיעור הגמלה תהיה מלאה או מחצית ממנה.

מאחר ששתי ההגדרות הן עמומות בנוסחן, וקביעת ההגדרה תלויה במידה ניכרת באופן הוכחת הצורך בהשגחה – מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין לביטוח לאומי אשר מכיר את התקנות, הפסיקה והנהלים לעניין זה.

אופן ניהול התביעה לעניין הגדרת הצורך בהשגחה כולל איסוף מסמכים רפואיים, תיעוד רלוונטי, ראיות מוצקות ובמקרים מסוימים אף חוות דעת ענייניות.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא

שתף עם חבר