טרנסג'נדר או טרנסג'נדרית שבהגה המקצועית מכונים "דיספוריה מגדרית" (Gender Dysphoria) הוא מצב בו האדם אינו מרגיש בהתאם למגדר שעימו הוא נולד.
למשל, אישה שנולדה נקבה – מרגישה כגבר וגבר שנולד זכר – מרגיש כאישה.
סוגיות אלה עברו שינוי מהותי מבחינת הסובלנות החברתית וזו אחת הסיבות שברמת השיום – שונה הרכיב "מין" לרכיב "מגדר", כלומר: ניתנת לאדם הזכות להגדיר את מינו במנותק מההיבט האנטומי.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בתהליך השינוי המגדרי אצל אנשים בעלי דיספוריה מגדרית ומסייע להם בתהליך המעבר.
קצבת נכות כללית לבעלי דיספוריה מגדרית
מכוח חוזר נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי נקבעה תקופה של שנתיים לקבלת קצבת נכות כללית לאדם שבחר לעבור שינוי מגדרי באמצעות טיפול ייעודי וכן עבור תקופה רטרואקטיבית של עד שנה אחת.
הטיפול הייעודי יוכל להיות הן על ידי טיפול הורמונלי והן על ידי טיפול כירורגי.
כמובן, שככל שישנם ליקויים רפואיים נוספים – הרי שיש צורך להעלותם במסגרת התביעה.
סעיפי הליקוי בספר המבחנים
סעיפי הליקוי שנהוג לקבוע לפיהם, משתנים בהתאם לתקופות הזכאות.
בשנתיים הראשונות, נהוג לקבוע לפי סעיף 34(א) 4-5 (סעיף מיוחד) בשיעור של 40%.
נראה שקביעה זו נועדה לעגן את הנכות הרפואית המינימלית שמכוחה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית.
יצוין שסעיף זה ניתן בין אם הטיפול הוא הורמונלי ובין אם הטיפול הוא כירורגי.
קביעות אלה הן כמעט אוטומטיות לאלה שעמדו בתנאי הזכאות הבסיסיים – כלומר לאלה שבחרו לעבור את השינוי המגדרי.
דיספוריה מגדרית – מקרים חריגים
ישנם מקרים שבהם יועבר הטיפול למרכז מיוחד של הביטוח הלאומי – לבדיקת רופאים שהוכשרו לטיפול באנשים עם דיספוריה מגדרית:
המצב הראשון הוא מצב שבו סבר רופא מוסמך שהנכות הרפואית היא הן לתקופה המקסימלית של 12 חודשים והן לתקופה רטרואקטיבית של שנה – או שהרופא מתקשה לאמוד את משך תקופת הנכות.
המצב השני הוא במקרים שבהם סבור הרופא המוסמך שהנכות הרפואית היא לצמיתות ושכתוצאה ממנה התובע איבד את כושר השתכרותו לצמיתות.
תובעים אלה ייבדקו על ידי רופא פסיכיאטר.
תום תקופת הנכויות הזמניות
בתום תקופת הנכויות הזמניות, יתבקש התובע להעביר מסמכים רפואיים עדכניים בנוגע לטיפולו מרופא פסיכיאטר או מעובד/ת סוציאלית.
קביעת הנכויות במקרים אלה תיבחן באופן רחב יותר מאשר הסעיף הפסיכיאטרי לבדו.
כך למשל, במקרים שנדרשו בהם טיפולים כירורגיים, ייבדק המבוטח לפי סעיף 35 (סעיף ראומטולוגי) ובמקרים של מצב נפשי קשה – ייבחן המבוטח לפי הסעיף הנפשי. כמובן, ככל שישנם סעיפים מתאימים אחרים, תיקבע הנכות בהתאם לסעיף הרלוונטי הנהוג לאותו ליקוי (למשל, פגיעות אורולוגיות וכדומה).
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
