
תפקידן של ועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי הוא להעריך את נכותו הכוללת של המבוטח על מנת לבדוק את זכאותו להטבות בהתאם להוראות החוק.
ככלל, המוסד מקבל לשורותיו רופאים מומחים שעברו הכשרה מיוחדת לפעול כ"פוסקים רפואיים" אשר בה ניתנים להם כלים מקצועיים לבחון את פגימותיו של המבוטח בהתאם לתקנות הנכות. בפועל, המוסד אינו משלם לפוסקים הרפואיים עבור השתתפותם בוועדות הרפואיות ומכוח עובדה זו מתגונן המוסד כנגד הטענות שהמומחים הרפואיים משרתים את האינטרסים שלו. אולם – בפועל, המוסד הוא זה שאחראי לשבץ את המומחים הרפואיים בוועדות הרפואיות ולכן הטענה הנגדית היא שרופאים אשר מיטיבים עם המבוטחים בבדיקותיהם בוועדות הרפואיות עלולה להיפגע תדירות שיבוצם בוועדות הרפואיות ובדרך זו יש בכוחו של המוסד לפגוע פגיעה עקיפה בפרנסתם.
ועדות רפואיות מתקיימות בענפים רבים במוסד לביטוח לאומי, כגון נכות כללית, נפגעי עבודה, שירותים מיוחדים, נפגעי פוליו ועוד.
עצמאותה של הוועדה הרפואית באופן אשר מנותק כליל מהמוסד ומכל אינטרס שעשוי לעמוד לטובתו היא הכרחית לקיומו של המנגנון הסוציאלי.
המומחים הרפואיים במוסד לביטוח לאומי
רופאי המטה
המנהל הרפואי
הסמכות העליונה בכל הקשור לסוגיות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי ובין תפקידיו:
- אחראי להדרכת רופאי הסניפים ועדכונם השוטף.
- מכריע בתיקים מורכבים או חריגים מבחינה רפואית, מנהלית או משפטית.
- מייצג את המוסד לביטוח לאומי בעניינים רפואיים בפני גורמים חיצוניים.
עוזרים למנהל הרפואי
רופאים שעוזרים למנהל הרפואי בתחומים נפגעי עבודה ומחלות מקצוע, נפגעי פעולות איבה, נכות כללית, פסיכיאטריה, רפואית עיניים וילד נכה.
הרופאים בענף נכות כללית
רופא המוסד
רופא שעובד בסניף ואחראי על ניהול העניינים הרפואיים שבו. מספק ייעוץ רפואי לפקידי התביעות ולפקידים בתחומים שונים. לכל סניף ישנו רופא מוסד והוא מועסק מכוח חוזה ייעוץ.
רופא מוסמך
רופא שמנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי הסמיך אותו (לאחר שקיבל המלצה מטעם המנהל הרפואי) לקבוע דרגת נכות רפואית ולתת חוות דעת על כושר ההשתכרות.
רופא שנותן חוות דעת
רופא מומחה בתחום מסוים שהוסמך על ידי המנהל הרפואי לתת חוות דעת לרופא המוסד, בעניין דרגת הנכות הרפואית והמלצה לאי-כושר הנובע מהליקוי הספציפי שהוא מצא, לאחר שעיין במסמכים רפואיים ובתוצאות בדיקות אחרות.
רופא בוועדה רפואית לעררים
רופא ששמו כלול ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שקבע שר הרווחה ושפורסמה ברשומות.
חבר בוועדה לעררים
רופא שנבחר מרשימה של מומחים במקצועיות התעסוקה, השיקום והרפואה שקבע שר הרווחה ושפורסמה ברשומות.
בדיקת המבוטח על ידי הוועדה הרפואית
זימון המבוטח לוועדה הרפואית
המבוטח יזומן לוועדה רפואית ובה הוא ייבדק על ידי רופא מומחה בתחום הרפואי של הפגימה או המחלה שממנה הוא סובל. כך למשל, מבוטח עם הגבלות תנועה ברגלו ייבדק על ידי רופא אורטופד ואם הוא סובל גם ממחלה פסיכיאטרית, הוא ייבדק גם על ידי רופא פסיכיאטר. בפעמים מסוימות ימצא את עצמו מבוטח שסובל ממספר פגימות בחדר וועדה שבה יושבים מספר מומחים רופאיים, שכל אחד מהם יבדוק אותו בתחום מומחיותו ולפעמים הוא יזומן למספר ועדות רפואיות והכל בהתאם להחלטת המוסד במסגרת שיקוליו.
התמודדות עם שקרים וגוזמאות
כשמגיע אדם לרופא על מנת להביא מזור למכאוביו, מטבע הדברים הרופא המטפל מתייחס ברצינות הראויה לתלונותיו היות שהאדם שיושב למולו מבקש פתרון רפואי. לעומת זאת, כשמגיע מבוטח לרופא שיושב בכובעו כפוסק רפואי על מנת להעריך את פגימותיו לצורך קבלת הטבות ולא פתרון רפואי – עולה החשד הטבעי ביחס לתלונותיו. הרופאים שיושבים בתוך ועדות רפואיות הם לרוב מלאי ניסיון באיתור שקרים או גוזמאות. בידיהם שיטות יצירתיות רבות על מנת לאתר את האמת. הדרך הנכונה להביא לתוצאה אופטימלית בחדרי הוועדות אינה נעשית דרך שקרים וגוזמאות, אלא על ידי הכנה יסודית מוקדמת, יצירתיות ושימוש ברטוריקה לוגית נכונה.
למאמר בנושא "כיצד להתנהג בוועדה רפואית" >
חוקים, תקנות ונהלים במהלך ועדה רפואית
הרופאים שיושבים בוועדה עברו הכשרות רבות שסייעו להם להכיר את החוקים, התקנות והנהלים הפנימיים של המוסד לביטוח לאומי. מדובר במרכיב חשוב במעלה הראשונה, שכן בפעמים רבות נגרעות זכויות רבות ממבוטח אשר אינו בקיא באוקיינוס ההוראות הרלוונטיות.
הוועדה הרפואית נחשבת לגוף "מעין שיפוטי" והוא כפוף לדיני המשפט המנהלי.
ככלל זה, מוטלות על הוועדה רפואית חובות רבות שאינן מוטלות בדרך כלל על ידי גופים פרטיים.
ערעור על ועדה רפואית מדרג ראשון
על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון ניתן להגיש ערר למוסד לביטוח לאומי לא יאוחר מ-60 ימים מהיום שבו הגיעה הודעה כתובה על ההחלטה. מבוטחים רבים טועים לחשוב שהמועד האחרון להגשת הערר הוא 60 יום מיום כתיבת המכתב (התאריך שמופיע בחלק העליון של המכתב).
המבוטח יופיע בפני ועדה רפואית לעררים אשר מורכבת משניים או שלושה רופאים אשר יבדקו את המבוטח וישקלו האם נפלה טעות בהחלטת הוועדה מהדרג הראשון.
עורך דין מנוסה שעוסק בתחום הביטוח הלאומי עשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי הצלחת הוועדה וקביעת שיעור נכות מקסימלית למבוטח.
היות שתביעות נכות כללית עלולות להיות מורכבות וסבוכות, קיראו כיצד לבחור עורך דין לנכות כללית.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
בחודש יוני 2022 נכנס לתוקף עדכון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 באופן שהרחיב משמעותית את התנאים לזכאות מפטור בתור. בעוד שבעבר זכות זו הוענקה לסובלים מבעיות נפשיות מסוימות בלבד, כיום הורחבה משמעותית אוכלוסיית הזכאים גם לנכים נוספים בהתאם לדרישות החוק. אידיאל החוק הוא לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בתור עקב […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]










