
ספר הליקויים נועד לכמת את ליקויי הגוף למנגנון "מספרי" שמוצג באחוזים, על מנת ליצור אחידות מקסימלית לקביעת נכות.
אחת הבעיות המרכזיות שעולות מספר הליקויים היא שאין התייחסות מדורגת לשלבי ההחלמה של נפגע העבודה.
למשל, אם אדם ריסק את ידו – הרי שישנו פער מאוד גדול בין השבועות שלאחר הפגיעה לבין שנה מאוחר יותר.
טבעו של גוף האדם הוא להחלים, אף אם ההחלמה אינה בהכרח מלאה ולכן גם שבר פשוט ביד עלול לגרום לאובדן יכולת עבודה לנפגע בשבועות הראשונים.
תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) מכירה כי ישנם מקרים שבהם ניתן להגדיל את נכותו של הנפגע ל-100% גם אם נקבעה לו נכות זמנית פחותה מ-100%.
מי יוזם את התביעה להכרה כ"נכה נזקק"?
על פי הדין, היוזמה לדון במצבו של הנפגע במסגרת הכרה כ"נכה נזקק" יכולה להתבצע מהמוסד לביטוח לאומי, מהוועדה הרפואית שדנה בנכויותיו ומיוזמתו של הנכה.
בפועל, לא רבים המקרים שהמוסד לביטוח לאומי או הוועדה הרפואית יוזמים את התביעה להכרה בנכה כ"נכה נזקק" ועל הנכה בעצמו ליזום את תהליך ההכרה.
בין אם מדובר מסיבות כלכליות ובין אם מדובר מסיבות של "עצלות" – על הנכה לעמוד על זכויותיו על מנת למצותם באופן אופטימלי.
מסיבה זו, סיוע על ידי עורך דין לתאונות עבודה יכול לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה ואת שיעור הפיצויים שיקבל הנפגע.
הדיון בהכרה כ"נכה נזקק"
ההגדרה של "נכה נזקק" אינה שייכת לענף הרפואה באופן בלעדי.
בעוד שענף הרפואה מכיר את הליקוי הרפואי על היבטיו הרפואיים, הרי שההכרה בנכה כ"נכה נזקק" דורשת גם התייחסות מהצד התעסוקתי.
בשל כך, הוועדה שתחליט האם להכיר הנכה כנכה נזקק נקראת "ועדת רשות" והיא מורכבת מפקיד שיקום, עובד מינהל נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי ורופא.
השאיפה היא לשלב תחומי עיסוק מגוונים על מנת לוודא שפציעתו של הנפגע אכן מצדיקה הכרה בנכות זמנית מקסימלית – שיש לה השלכות כלכליות רבות, הן על המוסד לביטוח לאומי שנדרש להוציא מכספיו והן לנכה שעלול למצוא את עצמו ללא יכולת השתכרות.
הכרת הנפגע כ"נכה נזקק" תמיד תהיה זמנית למשך תקופה מוגדרת שתיקבע על ידי ועדת הרשות.
התנאים להכרה כ"נכה נזקק"?
על נפגע העבודה לעמוד בתנאים הבאים על מנת שהוא יוכר כ"נכה נזקק":
- הנכות שנקבעה לו על ידי הוועדה הרפואית היא נכות זמנית ולא קבועה
- שיעור הנכות שנקבעה לו היא פחותה מ-100%
- ועדת רשות קבעה שאין לנפגע סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב תאונת העבודה
- אין לנפגע הכנסה מעבודה
שני התנאים האחרונים למעשה משלימים אחד את השני, מאחר שאדם שמקבל הכנסה כתוצאה מעבודה, לא יוכל לטעון שאין לו "סיכוי סביר" לעבוד בעבודה כלשהי.
המעבר מ"נכה נזקק" לנכות קבועה
כאמור, אחד התנאים להכרה כ"נכה נזקק" הוא נכות זמנית.
לאחר תום הנכויות הזמניות יכולה הוועדה הרפואית להגיע למספר מסקנות:
- לקבוע לנכה נכות זמנית נוספת משום שלדעתה קיים סיכוי לשיפור מצבו ולהותיר את ההכרה לנכה נזקק על כנה.
- לקבוע לנכה נכות זמנית נוספת אך במקביל לסיים את ההכרה כנכה נזקק, משום שלדעתה יש לנפגע סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב התאונה.
- לקבוע לנכה נכות קבועה משום שלדעתה מצבו אינו עשוי עוד להשתפר ומצבו הגופני הוא סופי. במקרה זה, הנפגע כבר לא יוכר כנכה נזקק משום שהוא לא עומד עוד בתנאי לפיו דרושה "נכות זמנית".
מבחינת הזכויות, לרוב יעדיף המבוטח להיות מוכר כ"נכה נזקק" למשך תקופה ארוכה ככל שניתן משום שהתרגום הכלכלי להכרה הוא רב יותר. המוסד לביטוח לאומי לעומת זאת, יעדיף ככל שניתן לקצר את משך תקופת ההכרה ולקבוע לנכה נכות צמיתה (קבועה) או לבטל את ההכרה כ"נכה נזקק".
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]