fbpx
הכרה כנכה נזקק לאחר תאונת עבודה

< חזרה לעמוד מאמרים


ספר הליקויים נועד לכמת את ליקויי הגוף למנגנון "מספרי" שמוצג באחוזים, על מנת ליצור אחידות מקסימלית לקביעת נכות.

אחת הבעיות המרכזיות שעולות מספר הליקויים היא שאין התייחסות מדורגת לשלבי ההחלמה של נפגע העבודה.

למשל, אם אדם ריסק את ידו – הרי שישנו פער מאוד גדול בין השבועות שלאחר הפגיעה לבין שנה מאוחר יותר.

טבעו של גוף האדם הוא להחלים, אף אם ההחלמה אינה בהכרח מלאה ולכן גם שבר פשוט ביד עלול לגרום לאובדן יכולת עבודה לנפגע בשבועות הראשונים.

תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) מכירה כי ישנם מקרים שבהם ניתן להגדיל את נכותו של הנפגע ל-100% גם אם נקבעה לו נכות זמנית פחותה מ-100%.

מי יוזם את התביעה להכרה כ"נכה נזקק"?

על פי הדין, היוזמה לדון במצבו של הנפגע במסגרת הכרה כ"נכה נזקק" יכולה להתבצע מהמוסד לביטוח לאומי, מהוועדה הרפואית שדנה בנכויותיו ומיוזמתו של הנכה.

בפועל, לא רבים המקרים שהמוסד לביטוח לאומי או הוועדה הרפואית יוזמים את התביעה להכרה בנכה כ"נכה נזקק" ועל הנכה בעצמו ליזום את תהליך ההכרה.

בין אם מדובר מסיבות כלכליות ובין אם מדובר מסיבות של "עצלות" – על הנכה לעמוד על זכויותיו על מנת למצותם באופן אופטימלי.

מסיבה זו, סיוע על ידי עורך דין לתאונות עבודה יכול לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה ואת שיעור הפיצויים שיקבל הנפגע.

הדיון בהכרה כ"נכה נזקק"

ההגדרה של "נכה נזקק" אינה שייכת לענף הרפואה באופן בלעדי.

בעוד שענף הרפואה מכיר את הליקוי הרפואי על היבטיו הרפואיים, הרי שההכרה בנכה כ"נכה נזקק" דורשת גם התייחסות מהצד התעסוקתי.

בשל כך, הוועדה שתחליט האם להכיר הנכה כנכה נזקק נקראת "ועדת רשות" והיא מורכבת מפקיד שיקום, עובד מינהל נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי ורופא.

השאיפה היא לשלב תחומי עיסוק מגוונים על מנת לוודא שפציעתו של הנפגע אכן מצדיקה הכרה בנכות זמנית מקסימלית – שיש לה השלכות כלכליות רבות, הן על המוסד לביטוח לאומי שנדרש להוציא מכספיו והן לנכה שעלול למצוא את עצמו ללא יכולת השתכרות.

הכרת הנפגע כ"נכה נזקק" תמיד תהיה זמנית למשך תקופה מוגדרת שתיקבע על ידי ועדת הרשות.

התנאים להכרה כ"נכה נזקק"?

על נפגע העבודה לעמוד בתנאים הבאים על מנת שהוא יוכר כ"נכה נזקק":

  • הנכות שנקבעה לו על ידי הוועדה הרפואית היא נכות זמנית ולא קבועה
  • שיעור הנכות שנקבעה לו היא פחותה מ-100%
  • ועדת רשות קבעה שאין לנפגע סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב תאונת העבודה
  • אין לנפגע הכנסה מעבודה

שני התנאים האחרונים למעשה משלימים אחד את השני, מאחר שאדם שמקבל הכנסה כתוצאה מעבודה, לא יוכל לטעון שאין לו "סיכוי סביר" לעבוד בעבודה כלשהי.

המעבר מ"נכה נזקק" לנכות קבועה

כאמור, אחד התנאים להכרה כ"נכה נזקק" הוא נכות זמנית.

לאחר תום הנכויות הזמניות יכולה הוועדה הרפואית להגיע למספר מסקנות:

  • לקבוע לנכה נכות זמנית נוספת משום שלדעתה קיים סיכוי לשיפור מצבו ולהותיר את ההכרה לנכה נזקק על כנה.
  • לקבוע לנכה נכות זמנית נוספת אך במקביל לסיים את ההכרה כנכה נזקק, משום שלדעתה יש לנפגע סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב התאונה.
  • לקבוע לנכה נכות קבועה משום שלדעתה מצבו אינו עשוי עוד להשתפר ומצבו הגופני הוא סופי. במקרה זה, הנפגע כבר לא יוכר כנכה נזקק משום שהוא לא עומד עוד בתנאי לפיו דרושה "נכות זמנית".

מבחינת הזכויות, לרוב יעדיף המבוטח להיות מוכר כ"נכה נזקק" למשך תקופה ארוכה ככל שניתן משום שהתרגום הכלכלי להכרה הוא רב יותר. המוסד לביטוח לאומי לעומת זאת, יעדיף ככל שניתן לקצר את משך תקופת ההכרה ולקבוע לנכה נכות צמיתה (קבועה) או לבטל את ההכרה כ"נכה נזקק".


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


    מאמרים נוספים בנושא

    שתף עם חבר