
לא פעם קורה שאדם שהגיש תביעה לביטוח הלאומי והופיע בפני ועדה רפואית – קיבל מכתב לביתו ובו הוא הוזמן לבדיקת כשירות נהיגה.
המלצה על שלילת רישיון נהיגה על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד ביטוח הלאומי היא מקרה שכיח מאוד.
על פי החוק, מוטלת חובה על כל רופא (בין אם הוא רופא מטפל ובין הוא רופא בוועדה רפואית) לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) על מסוכנותו של נהג חולה – לעצמו ולסביבה.
חובת הרופא לדווח לרשויות
רופא שמצא שיש סכנה בנהיגתו של אדם עקב מחלה (קבועה או זמנית) או עקב שימוש בתרופה כלשהי (גם אם נלקחה באופן חד-פעמי) – מחובתו להזהיר את הנהג ולהמליץ לו על הפסקת נהיגתו.
על הרופא גם לתעד את האזהרות ברשומה הרפואית.
ואולם מעבר להמלצה לחולה עצמו – מוטלת על הרופא חובה חוקית לדווח עליו לרשויות.
סעיף 12 ב' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע:
"רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות".
מדובר בהוראה לא פשוטה מאחר שהיא סותרת את זכות החולה לחיסיון רפואי מכוח חוק זכויות החולה.
אולם, בין ערך החיסיון ובין הסיכון הממשי לחיי אדם – נקבע שהאחרון גובר ולכן על פי החוק אין זו רק "רשותו" של הרופא לדווח, אלא אף חובתו.
דיווח על מחלה או המלצה על התליית או שלילת רישיון נהיגה על ידי ועדה רפואית זה החשש העיקרי של מבוטחים רבים שמגישים תביעה לביטוח הלאומי.
הגדרת "הרופא המטפל"
תפקידם של הרופאים שיושבים בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי הוא באופן חד-משמעי אינו "לטפל" במבוטחים שמגיעים להיבדק על ידם.
תפקידם מסתכם בהערכת הליקויים של המבוטחים לצורך גיבוש מסקנה לעניין שיעור הנכות הרפואית שתואמת את מצבם.
עמידה עיקשת על מילות החוק, מעלה שאלה מהותית בעניין סמכויותיהם של הרופאים בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי לדווח למרב"ד על נהגים שיש לבדוק את כשירותם לנהוג.
אולם, סוגייה זו נבחנה בעבר על ידי הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי – והוחלט שגם רופאים שהוסמכו לפי חוק הביטוח הלאומי לאבחן ליקויים לצורך קביעת דרגת נכות רפואית ייחשבו כ"רופאים מטפלים" לעניין החוק.
חשוב לציין שזוהי מסקנתה של הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ואין זו הכרעה שיפוטית מטעם בית משפט מוסמך.
חובת הדיווח לפי סוגי רכב
בפועל, ישנם הבדלים בין סוגי הרכב בהתאם לסכנה שמשתקפת מנהיגת החולה בו.
רכב כבד למשל מסוכן יותר מרכב פרטי וגם לרכב חירום שאמור לנסוע במקרים מסוימים בניגוד להוראות התנועה מהווה סכנה מסוג אחר.
קיימים הבדלים מהותיים בין נהגים שנוהגים כמקצוע (למשל, נהגי מונית ונהגי אוטובוס) לבין נהג שנוהג לצורך התניידותו.
התייחסות שונה נערכת גם כלפי נהגים מקצועיים שמבצעים פעילויות נוספות מלבד הנהיגה, כגון הפעלת מנוף משאית, הידוק וכדומה.
אופן פעולתו של המרב"ד
בבואו של המרב"ד לבחון את מידת המסוכנות של הנהג, הוא נעזר במדריך הקנדי לקביעת התאמה לנהיגה (Determining medical fitness to operate motor vehicles) שמתעדכן מדי פעם על ידי ההסתדרות הרפואית הקנדית.
מדריך זה מסייע למצוא את הקשר הרפואי שיוביל להמלצה על שלילת רישיון נהיגה.
המרב"ד מקיים כנסים מקצועיים עם רופאים מומחים בתחומי הרפואה השונים כגון קרדיולוגיה, שבץ מוחי, סוכרת, ראיה, אפילפסיה והפרעות שינה.
מחלות שמחייבות את הרופא לדיווח מיידי
ישנן מספר מחלות שמחייבות כל רופא לדווח למרב"ד על התקיימותן:
- אפילפסיה
- היפוגליקמיה סימפטומטית שהחולה לא יודע עליה או שאינו יודע לזהות את סימניה באופן ברור
- לאחר שבץ מוחי
- הפרעות בלתי נשלטות בקצב הלב
- שימוש באלכוהול או סמים שלא לצורך רפואי
- דמנציה מתקדמת עם פגיעה בכושר השיפוט או ההתמצאות
- דום נשימה בשינה
- מחלה פסיכיאטרית פעילה שפוגעת בכושר השיפוט
- ירידה בשמיעה או ירידה בשמיעה כשאמצעי העזר אינם מסייעים
- הפרעות בשיווי משקל שעלולות להפריע ליכולת הנהיגה
- מחלות לב חמורות או אי-ספיקת לב מתקדמת
- מחלות אורטופדיות והפרעות מוטוריות שבגינן יש קושי לתפעל רכב
- מחלות סרטניות פעילות שמשפיעות על המצב הכללי או על כושר השיפוט
רופא שאיבחן את אחת מהמחלות שלעיל מחויב לדווח על החולה למרב"ד, ואולם – אין זו רשימה סגורה.
אם רופא מאבחן מחלה שאינה מופיעה ברשימה ושלדעתו היא מסכנת את הנהג או את שאר הנהגים, עדיין מוטלת עליו החובה לדווח למרב"ד.
חובת הדיווח של רופא הוועדה גם אם לא נקבעה נכות
אחת הסוגיות הבעייתיות בחובת הדיווח של הרופא במסגרת הוועדות הרפואיות של המוסד ביטוח הלאומי היא אצל חולים שסובלים מדום נשימה בשינה.
דום נשימה בשינה מאובחנת לרוב על ידי בדיקות ביתיות ובפעמים רבות נשלחת המלצה למרב"ד בעניין שלילת רישיון נהיגה על ידי ועדה רפואית.
הבעיה היא, שהמוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בדום נשימה בשינה שאובחן באמצעות בדיקה ביתית בענף נכות כללית, ואולם הרופאים שיושבים בוועדות הרפואיות מדווחים עליה לרשויות.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
בחודש יוני 2022 נכנס לתוקף עדכון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 באופן שהרחיב משמעותית את התנאים לזכאות מפטור בתור. בעוד שבעבר זכות זו הוענקה לסובלים מבעיות נפשיות מסוימות בלבד, כיום הורחבה משמעותית אוכלוסיית הזכאים גם לנכים נוספים בהתאם לדרישות החוק. אידיאל החוק הוא לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בתור עקב […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
קישורים חיצוניים