החוק מכיר בשני סוגים של "אירועים" אשר עשויים לזכות נפגע עבודה בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי: תאונת עבודה ומחלת מקצוע.
בעוד שתאונת עבודה הוא היא "אירוע פתאומי" שכתוצאה ממנו נפגע העובד – מחלת המקצוע היא מחלה שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה.
למשל, עובד שחלה במחלת ריאות כתוצאה מחשיפה לאסבסט עשויה מחלת הריאות להיחשב כמחלת מקצוע ולהקנות לעובד את הזכויות שקבועות בענף נפגעי עבודה.
ישנה רשימה סגורה של מחלות מקצוע שהחוק מכיר בהן – ורק מחלות אלה עשויות להעניק למבוטח את הזכויות כנפגע עבודה.
בפועל, ישנם ליקויים רבים שהם אינם "אירועי תאונה" אשר נגרמים לעובדים כתוצאה מהעבודה והם אינם מופיעים בחוק כמחלת מקצוע – ובתי הדין נדרשו להתערב על מנת לעשות צדק עם אותם נפגעים, וכך נוצרה תורת המיקרוטראומה.
מיקרוטראומה היא יציר הפסיקה, לפיה "תאונות קטנות חוזרות ונשנות" עלולות לגרום לפציעה או למחלה.
למשל, קלדנית שהקלידה במשך תקופה ארוכה במקלדת וכתוצאה מכך היא סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בכפות ידיה עשויה לקבל את זכויותיה בענף נפגעי עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה – ככל שהיא תוכיח שהשימוש הרב במקלדת ייחשב כ"תאונות קטנות חוזרות ונשנות".
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
פגיעות זעירות חוזרות ונשנות
את תורת המיקרוטראומה נוהגים להסביר באמצעות הדוגמה הפשוטה הבאה: טיפות רבות שטפטפו על הסלע – ולאחר תקופה ארוכה הצליחו לבסוף לבקעו.
למשל: קלדנית שמקלידה על דרך קבע, ניתן לראות בכל הקשה על מקש כ"תאונה קטנה" ולאחר תקופה ארוכה היא עלולה לסבול מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) שהוכרה כבר במחלה מכוח תורת המיקרוטראומה.
רכיב הפעולות "חוזרות ונשנות" הוא מרכיב קריטי במיקרוטראומה – שהובילו לבסוף לתאונה ממשית.
עובד שפעולותיו רבות אך אינן "חוזרות ונשנות" יתקשה לקבל הכרה כנפגע עבודה גם אם מאמציו הפיזיים מדגימים מבחינה אינטואיטיבית את הסיכוי לנזק.
נסיבות הפגיעה אינן בהכרח ידועות לנפגע היות שדרושה הבנה יסודית בהגדרת "תאונות קטנות" והקשר הסיבתי לליקוי הרפואי.
מסיבה זו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לנזקי גוף על מנת לקשור את תנאי העבודה לליקוי הרפואי מבחינה רפואית ומשפטית.
אופן ניסוח התביעה בעת הגשתה למוסד לביטוח לאומי הוא מרכיב קריטי לעניין שלב ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. ניסוח לא מתאים של נסיבות התאונה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לנפגע, בכל הקשור למימוש זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי והמעסיק.
תורת המיקרוטראומה כיציר הפסיקה
בדב"ע 0-21 מרים זוהר נ' המל"ל נקבע שתורת המיקרוטראומה היא למעשה "משלימה" את חסרונו של המחוקק במקרים שדורשים זאת.
תורת המיקרוטראומה נועדה למלא את החלל החסר במציאות שבה נגרמה למבוטח נכות מעבודה – בנסיבות שבהן אין לצידו מסלול תביעה מתאים.
בדב"ע 0-93 המל"ל נ' עזרא קורן נקבע שתורת המיקרוטראומה היא הפתרון האחרון שעומד לרשותו של עובד שאינו יכול למצות את זכויותיו במסגרת רכיבי "תאונה" או "מחלת מקצוע".
תנאים להכרה במיקרוטראומה
על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בליקוי רפואי שנגרם עקב מיקרוטראומה, על הנפגע לעמוד בשני יסודות:
- קביעה עובדתית שהיו פגיעות זעירות חוזרות ונשנות
- חוות דעת רפואית שקובעת את הקשר הסיבתי בין הרכיב הראשון לבין הנזק
בפועל, מדובר בשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין עולם המשפט והרפואה.
מהזווית המשפטית יש להוכיח את קיומן של "פגיעות קטנות" שהן "חוזרות ונשנות" באמצעות מנגנון ראייתי, ומהבחינה הרפואית יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין אותן הפגיעות הזעירות לבין הנזק שנגרם לבסוף.
המשמעות היא שיש צורך להוכיח קיומו של "נזק" וגם "קשר סיבתי" בין הנזק לליקוי הרפואי.
דוגמאות למקרים שהוכרו כמיקרוטראומה
הפסיקה הכירה במחלות רבות מכוח תורת המיקרוטראומה גם אם אינן מוגדרות ברשימת מחלות המקצוע או שהתרחשו עקב "אירוע תאונתי".
למשל:
- פריצת דיסק – פגיעות בגב כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות של סבלים, אחים ואחיות בבתי החולים, נהגים (כמקצוע) ועוד.
- תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) – פגיעה בכף היד כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות של עובדים במפעלי אריזה, קלדנים וקלדניות, פסנתרנים (מקצועיים), טבחים ועוד.
- בעיות בברכיים – פגיעות ברכיים במקרים של מחלקי גז, סבלים, רצפים ועוד.
חשוב לציין שעל פי נהלי המוסד לביטוח לאומי, מקרים שבהם סובל העובד כתוצאה ממחלת מקצוע שרשומה בחוק – היא תיבחן לפי הכללים של מחלת המקצוע ולא של מיקרוטראומה.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
