חוק פיצוי לנפגעי פוליו נועד לפצות את אלה שלקו במחלה בישראל מתוך ראייה סוציאלית והומנית.
אלה שחלו במחלת הפוליו בישראל, בתקופה שהמדינה היתה קיימת ומתפתחת עשויים להיות זכאים לפיצוי כספי חד-פעמי גבוה וגם לקצבה חודשית.
ואולם, השאלה שנשאלת היא מה גורלם של החולים שלקו במחלה בתוך גבולות מדינת ישראל לפני שהיא הוקמה באופן רשמי כמדינה.
או בלשון אחרת: האם כוונת המחוקק היתה לשטח הגיאוגרפי של ישראל, או למעמדה הפוליטי של מדינת ישראל?
לשון החוק
המילה "ישראל" מוזכרת 12 פעמים בחוק הפיצוי לנפגעי פוליו תוך שסעיף מס' 2 לחוק מגדיר את המושג "תושב ישראל" כדלהלן:
"מי שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור לענין חוק הביטוח הלאומי, וכל עוד הוא תושב כאמור"
המחוקק נמנע משימוש בנוסח: "מדינת ישראל" או "ארץ ישראל" והוא הסתפק במילה "ישראל" בלבד ובכך הוא השאיר את ההכרעה הזו למוסד לביטוח לאומי.
הכרעת בתי המשפט
הביטוח הלאומי מצידו, הקפיד לדחות את התביעות של החולים שלקו במחלת הפוליו בשטח גבולות ישראל לפני שזו היתה יישות פוליטית ובכך הוא חסך מיליארדי שקלים מקופתו.
כשמגמה זו של הביטוח לאומי הפכה לפרקטיקה – הוגשה עתירה לבג"צ (בג"ץ 10771/07 שמואל גוירצמן ואח' נ' המל"ל) בעניין שאלת הפרשנות למילה "ישראל" בחוק.
שלושה שופטים ישבו בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, ובדעת רוב מפי השופטים דנציגר ולוי וכנגד דעת המיעוט של השופטת חיות, הוכרעה הסוגייה ונקבע שיש לפצות גם את אלה שלקו במחלת פוליו בשטח מדינת ישראל, לפני שהמדינה הפכה ליישות פוליטית.
השופט דנציגר פירש את המילה "בישראל" שבחוק בפרשנות מרחיבה, לפיה כוונת המחוקק היתה הן למדינת ישראל והן לארץ ישראל.
השופטת לוי ציין שאמנם המוסד לביטוח לאומי לא טעה מבחינה לשונית אך בחר לפסוק על דרך "פרשנות תכליתית" שמטרתה להתחקות אחר תכלית החוק ולהגשימו בדרך שבה ביקש המחוקק.
השופטת חיות לעומתם, טענה שההיות שהמחוקק לא ציין במפורש את כוונתו ובכך המדינה ביקשה שלא לקחת על עצמה אחריות לפצות את אלה שלקו במחלה לפני שהיא הפכה ליישות פוליטית.
בבג"ץ 273/10 דוד אלמיזרק ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה נקבע שחולים שחלו במחלה מחוץ למדינת ישראל ומחלתם החמירה בתוך שטח מדינת ישראל אינם נכנסים להגדרת החוק.
משמעות העתירה
כיום, חולים שלקו במחלת הפוליו לפני קום המדינה עשויים להיות זכאים לפיצויים על פי החוק ככל שהם יוכיחו שהם לקו במחלה בתוך שטח ישראל.
מסיבה זו, חולים שלקו במחלת הפוליו ברמת הגולן ובמזרח ירושלים בין השנים 1967-1948 אינם זכאים לפיצויים על פי החוק היות ששטחים אלה לא היו תחת ריבונות ישראלית. פסק הדין הציע פתח ניכר לעורך דין פוליו על מנת להשיג פיצויים גם לחולים במחלה שלפני העתירה נדחו תביעותיהם באופן גורף.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
