ענף נכות כללית מכיל שני סוגי ועדות: ועדה רפואית וועדת אי-כושר.
כל אחת מהוועדות כפופה לביקורת שיפוטית ולנבדק בהן עומדת הזכות לערער על החלטותיה.
ערעור על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון
תפקידה של הוועדה הרפואית בענף נכות כללית הוא לסקור את כלל פגימותיו של הנכה ולשקללן לנכות רפואית כוללת – על מנת לבחון אם הוא עומד בסף הרפואי הנדרש ואם הן משפיעות לרעה על כושר השתכרותו.
ועדה זו קרויה "ועדה מדרג ראשון".
נבדק שמופיע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון עשוי להיבדק על ידי מספר ועדות שונות שכולן יחד מוגדרות תחת אותו הליך.
למשל, נכה יכול להיבדק בתאריך מסוים על ידי ועדה עם רופא נוירולוג, במועד אחר בוועדה רפואית עם רופא עור ובמועד נוסף בוועדה רפואית עם רופא פסיכיאטר.
למרות שבפועל מתקיימות "שלוש" ועדות, הרי שלעניין הערעור כולן יחד מהוות למעשה ועדה אחת – שניתן להתחיל את מסכת הערעור עליה רק כשיסוכם התיק לאחר התקיימות כל הוועדות.
נכה שאינו מסופק עם החלטות הוועדה הרפואית מדרג ראשון, זכאי לערער על מסקנותיה בפני ועדה רפואית לעררים.
את הערר יש להגיש לסניף המטפל של הביטוח הלאומי, בצירוף נימוקי ערעור לא יאוחר מ-60 יום מיום קבלת תוצאותיה.
יצוין שהזכות לערער על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון שמורה הן לנכה והן למוסד לביטוח לאומי.
בעב"ל 1-62 מאיר כהן נ' המל"ל נקבע בין היתר שזכות הערעור על הוועדה הרפואית שמורה לכל גוף שרואה את עצמו כנפגע מהחלטתה, לרבות המוסד לביטוח לאומי.
חשוב לדעת: החלטת הוועדה מגיעה בכתב באמצעות הדואר כשבמעלה המכתב מצוין תאריך כתיבתו. מועד ספירת 60 הימים מתחיל מיום קבלת המכתב ולא ממועד כתיבתו.
ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים
הוועדה הרפואית לעררים יושבת לרוב בתוך המוסד לביטוח לאומי ותפקידה הוא לבחון את מסקנותיה של הוועדה הרפואית מדרג ראשון.
בשלב זה, ניתן להביא בפני הוועדה הרפואית לעררים כל מסמך שהיה בידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון ואף מסמכים חדשים שלא היו בידיה, כך שניתן למעשה לבצע שיפורים כגון העלאת טענות חדשות וצירוף חוות דעת רפואית.
על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה אך בשאלות משפטיות בלבד. לעורך דין מומחה בדיני הביטוח הלאומי ישנן דרכים יצירתיות רבות לתרגם את המסקנות הרפואיות למשפטיות.
המשמעות היא שמבחינה רפואית – מסקנותיה של הוועדה הרפואית לעררים הן סופיות.
שאלות משפטיות הן שאלות שקשורות לפגמים בהתנהלות הוועדה כגוף מעין שיפוטי ופעולות (או היעדר עשיית פעולות) של הוועדה באספקלריה של דיני המשפט מנהלי.
בין סוגיות אלה ניתן למנות בין היתר: סבירות, חובת הנמקה, ניקיון כפיים, היעדר זכות טיעון ועוד.
דוגמה: נכה הגיש בפני ועדה רפואית לעררים חוות דעת מטעמו במישור הפסיכיאטרי שבו המליץ המומחה על סעיף ליקוי שמקנה 20% נכות בגין הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
הוועדה הרפואית בדקה את הנכה ביסודיות וקבעה לו סעיף שמקנה רק 10% נכות רפואית.
חרף העובדה שהוועדה הרפואית לעררים בדקה את הנכה ביסודיות – ניתן לתקוף את החלטתה אם היא לא נימקה מדוע היא לא התייחסה לחוות הדעת מטעם הנכה ומדוע היא לא נימקה את החלטתה ביחס לכתוב בה.
דוגמה נוספת: ועדה רפואית לא התייחסה לכל המסמכים הרפואיים שהגיש הנכה בפרוטוקול.
חשוב לדעת: אם הנכה ערער על החלטה של ועדה רפואית מדרג ראשון – לוועדה הרפואית לעררים שמורה הזכות גם לקבוע שיעור נכות רפואית נמוכה יותר מזו שקבעה הוועדה הקודמת.
ואולם, במצב זה היא מחויבת להזהיר את הנכה שהיא מתכוונת להוריד את שיעור נכותו ושמורה לו הזכות למשוך את הערר.
לעומת זאת – אם המוסד לביטוח לאומי הוא זה שהגיש את הערר, רשאית הוועדה הרפואית לעררים להוריד את שיעור הנכות שנקבעה לו מבלי להזהיר אותו בדבר כוונתה.
ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה
על החלטותיו של בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
מטבע הדברים, ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה נסוב על סוגיות משפטיות בלבד – טעויות משפטיות של בית הדין האזורי לעבודה.
ישנן הלכות רבות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בסוגיות הקשורות לענף הביטוח הסוציאלי והמוסד לביטוח לאומי כנוע ליישמן, בין אם הן לטובתו ובין אם הן לטובת המבוטחים.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
