מאמרים

במציאות לפיה עומדות לרשות נפגעים מסגרת רחבה של ענפים סוציאליים, אשר חלקם לא ניתן לקבל יחד בו-זמנית, אחת השאלות המרכזיות שעומדות בפני המבוטחים היא: איזו קבצה כדאי לבחור? באופן עקרוני, ניתן להגיש תביעה למספר ענפים בו-זמנית ובהתאם לתוצאות להחליט באיזה ענף לבחור. ואולם, גם השאלה באיזה ענף כדאי להתחיל היא חשובה דיה על מנת להבטיח […]

ענף נכות כללית מכיל שני סוגי ועדות: ועדה רפואית וועדת אי-כושר. כל אחת מהוועדות כפופה לביקורת שיפוטית ולנבדק בהן עומדת הזכות לערער על החלטותיה. ערעור על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון תפקידה של הוועדה הרפואית בענף נכות כללית הוא לסקור את כלל פגימותיו של הנכה ולשקללן לנכות רפואית כוללת – על מנת לבחון אם הוא […]

צליחתה של תביעה לביטוח הלאומי עקב ליקויים גופניים עשויה להיות קריטית עבור כל אלה שזקוקים לדמי מחיה בסיסיים ושאינם מסוגלים לעבוד עקב נכותם. למשל, עורך דין נכות כללית מיומן עשוי לתרום רבות אף מעבר לצליחת ההליך עצמו – אלא גם לשילובן של קצבאות אחרות ומימוש זכויות נוספות שעשויות לעמוד לטובת הנכה. בשוק חופשי שבו מצויים […]

ישנן זכויות רבות ושונות לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם. בחלק מהמקרים עשוי העובד להיות זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ובחלקם גם ממקום עבודתו. הליך משפטי כתוצאה מתאונת עבודה הוא נושא רגיש מאין כמוהו מאחר שנסיבות האירוע עלולות להיות קריטיות לעצם הזכאות לפיצוי ולשיעורו. הגופים שאמורים לפצות את הנפגע לרוב מאוד יסודיים ולעיתים מילה פשוטה שנכתבת או […]

אפוטרופסות הוא מוסד נוקשה ועתיק שהקים בעיות רבות חרף ייעודו החשוב. אחת מהבעיות המרכזיות היא הפיקוח הנוקשה של האפוטרופוס הכללי על האפוטרופוסים. לאורך השנים הוקמו חלופות לאפוטרופסות שנועדו לשמר ככל שניתן את האוטונומיה של האדם שמונה לו אפוטרופוס ובמקביל לנסות ולהקל על אלה שמונו (בעיקר בעל כורחם) כאפוטרופוסים. לשם כך תוקן חוק הכשרות והאפוטרופסות על […]

תומך בקבלת החלטות (או "תומך החלטות") הוא מוסד חלופה לאפוטרופסות. אם אדם מצוי במצב שמסיבה מנטלית או גופנית הוא מוגבל בקבלת החלטות עבור עצמו, הוא יכול למנות תומך החלטות אשר יסייע לו לקבל החלטות בקשר לענייניו. בניגוד לאפוטרופוס – תומך בקבלת החלטות אינו נועד להחליט עבור מקבל ההחלטות, אלא לסייע לו לקבלן. מקבל ההחלטות הוא […]

קשר סיבתי (קש"ס) בתביעות נזקי גוף הוא קשר בין הפגיעה (או המחלה) לבין אירוע (תאונה, תנאי עבודה, רשלנות וכדומה). הרעיון שעומד מאחורי רכיב הקשר הסיבתי הוא שאם גוף כלשהו אמור לפצות נפגע עבור נזק שנגרם עקב פעולה מסוימת, יש לוודא שהוא יפוצה עבור אותו נזק שגרמה הפעולה ולא בגין נזקים שכבר היו לו טרם אותה […]

אירוע חריג על פי הפסיקה הוא אירוע מפתיע ולא שגרתי אשר גרם במישרין לנזק גופני או נפשי כגון שבץ מוחי או אירוע לבבי. על פי התפיסה המשפטית, הימצאות במתח תמידי במקום העבודה אינה גורמת לאירועים אלה ולכן נדרש לאתר אירוע חריג הגורם לעקה (סטרס). אירוע חריג נדרש להתקיים בתביעות אשר נדרש בהן רכיב "קשר סיבתי", […]

תביעות למוסד לביטוח לאומי מחולקות לשתי קטגוריות: תביעות שדורשות התקיימות של ליקויים רפואיים מצטברים (למשל, נכות כללית) או תפקודיים מצטברים (למשל, שירותים מיוחדים או ביטוח לאומי סיעוד) ותביעות שדורשות רכיב משפטי שקרוי "קשר סיבתי". תביעות שדורשות קשר סיבתי נחשבות לתביעות מורכבות יותר אשר מכילות הוראות משפטיות מורכבות ורחבות. ענף נפגעי עבודה מחייב רכיב של קשר […]

ענף נכות כללית מפלה באופן ברור בין גברים לנשים. כשמגיע גבר נכה לוועדת אי-כושר תמיד ייבדק כושר השתכרותו גם אם הוא לא עבד יום אחד במהלך חייו. לעומת זאת, כשמגיעה אישה לוועדת אי-כושר – אם היא לא עבדה תקופה מסוימת, תיבדק יכולתה לתפקד כעקרת בית. איסור על אפליה מבלי להיכנס לסוגיות משפטיות "כבדות" – אפליה […]