מבוטח שמופיע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח רשאי להיות מלווה על ידי אדם אחר בכפוף לתנאים והגבלות שקבועים בדין.
התנאים וההגבלות שקבועים בדין נועדו בראש ובראשונה על מנת להגן על זכויותיו של המבוטח מפני ניצול מצוקתו על ידי גורמים חיצוניים.
ישנם שלושה סוגי מלווים שרשאים להופיע עם המבוטח בוועדה הרפואית: עורך דין, מתורגמן וכל אדם אחר בתנאי שהוא מתלווה אליו ללא שום תמורה.
ליווי על ידי עורך דין
על פי החוק – רק עורך דין רשאי לייצג מבוטח בוועדה רפואית בתשלום.
ייצוג על ידי עורך דין בוועדה הרפואית עשוי לשפר באופן ניכר הן את סיכויי התביעה והן את שיעור הקצבה או המענק שמגיע למבוטח.
לפעמים ישנה תפיסה שגויה בקרב המבוטחים לפיה עצם העובדה שאדם הוסמך לעסוק במקצוע עריכת הדין היא לכשעצמה מכשירה אותו לטפל במימוש זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי – ואולם תפיסה זו היא שגויה לחלוטין.
רק לעורך דין שבקיא בדיני נזקי הגוף ובדיני המוסד לביטוח לאומי יש את היכולת לתרום תרומה ממשית למבוטח.
בפועל, החוק אינו מצמצם את תחום התמחותו של עורך הדין כתנאי להופיע בוועדה הרפואית, כך שכל אדם שיש לו רישיון לעסוק בעריכת דין רשאי להתלוות למבוטח בוועדה הרפואית.
ליווי על ידי מתורגמן
אדם שאינו דובר את שפה רשמית, רשאי להביא עמו מתורגמן (בתמורה או ללא תמורה) על מנת שיסייע לו בתרגום לשפתו.
מתורגמן אינו חייב להיות מתורגמן מקצועי שעוסק בתרגום מבחינה מקצועית.
כל אדם שדובר את שפתו של המבוטח ואת השפה הרשמית שבה משתמשת הוועדה הרפואית עשוי להיות כשיר להיות מתורגמן לצורך דרישות החוק.
אין צורך ליידע את המוסד לביטוח לאומי בדבר הליווי לוועדה הרפואית עם המתורגמן.
מדובר בזכות בסיסית שניתנת למבוטח באופן אוטומטי כבר במועד הוועדה.
זכות ייחודית של המתורגמן בשונה מיתר המלווים שמותרים על פי החוק היא שהוא עשוי להיות זכאי להחזר הוצאות נסיעתו לוועדה הרפואית.
החזר הוצאותיו יינתן בכפוף לאישור הוועדה הרפואית שהמבוטח היה אכן זקוק למתורגמן.
ליווי על ידי אדם שלא בתמורה
המלווה רשאי להיות מלווה על ידי אדם אחר שהוא אינו עורך דין או מתורגמן – אך בתנאי שאותו מלווה לא מקבל תמורה כלשהי עבור הליווי.
תנאי זה אוסר על חברות פרטיות למימוש זכויות לשלוח מלווה למיוצגים שלהן.
המשמעות בפועל היא שהחוק מכיר בליווי מיוצג לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי שנעשה בתמורה, רק לאלה שיש בידיהם את הכלים לסייע.
לפי תנאי זה, יכולים ללוות את המבוטח חברים, בני משפחה ואף רופאים ועובדים סוציאליים – והכל בתנאי שהם מלווים אותו מבלי לקבל תמורה כלשהי עבור הליווי.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
