
כמעט כל מבוטח שמגיש תביעה למימוש זכויות בביטוח הלאומי ייבדק על ידי ועדה רפואית.
צליחת הוועדה הרפואית תלויה בגורמים רבים שלא כולם בשליטתו של הנבדק, ואולם רובם המכריע תלוי בו ורק בו.
מאמר זה מכיל מספר טיפים ועצות מעשיות בשאלה כיצד להתנהג בוועדה רפואית מתוך ניסיון משרדנו בליווי וייצוג בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

כדאי גם לקרוא את המאמר:
"איך להתכונן לוועדה רפואית"
התייחסו לקשיים התפקודיים
מעבר להצגת הליקויים הרפואיים ותיאורם, חשוב להתייחס גם לקשיים התפקודיים שעולה מהם.
למשל, בתביעה לנכות כללית שהינך טוען בה לנכות אורטופדית, יש לציין את הקשיים שאתה חווה ביום-יום ואת המגבלות התפקודיות בפועל כתוצאה מהליקוי.
התייחסות זו חשובה הן לעניין התאמת סעיף הליקוי המקסימלי ובן לעניין הערכת אי-הכושר בהמשך.
הצטייד בחומר רפואי עדכני
מרגע הגשת התביעה הינך עשוי לעבור בדיקות רפואיות שגרתיות ולא-שגרתיות וסיכומי הביקור או האשפוז שנכתבו לאחר הגשת התביעה – אינם נמצאים בידי הוועדה.
זו טעות לחשוב שהוועדה הרפואית פועלת על מנת לאתר חומר רפואי אודות המבוטח, למרות שיש בידיה (כתנאי להגשת תביעה לביטוח לאומי) כתב ויתור על סודיות רפואית.
הוועדה פועלת בדרך פאסיבית ומבחינתה מה שלא מצוי בידיה – אינו קיים.
מסיבה זו כדאי להצטייד בכל המסמכים הרפואיים העדכניים שמועילים למבוטח.
טיפ: מומלץ לבדוק ביסודיות את המסמכים הרפואיים טרם הצגתם בפני הוועדה הרפואית. במקרים רבים הרופא המטפל רושם נתונים שאינם מדויקים ושהם עלולים לפגום בצורה קשה באופן קביעת הנכות.
יש להקפיד להעביר לוועדה הרפואית חומר מצולם ולא מקורי מאחר שהמסמכים אינם מוחזרים למבוטח.
הימנע מגוזמאות מיותרת
אין זה מספיק לדעת כיצד להתנהג בוועדה רפואית, חשוב לא פחות לדעת כיצד לא לנהוג בוועדה רפואית.
בתחומי רפואה רבים ישנן בדיקות אובייקטיביות – אל מול תחומים אחרים שהבדיקות בהם הן קליניות.
למשל, תלונות מוגזמות על בעיה אורטופדית עלולות להחשיד את הרופאים כשהתלונות אינן מתיישבות עם תוצאות בדיקות CT, MRI, אולטרא סאונד וכדומה.
תלונות מוגזמות במישור הפסיכיאטרי עלולות להחשיד רופא פסיכיאטר מיומן אשר בודק מטופלים על דרך קבע במסגרת עבודתו.
יש לזכור שמדובר ברופאים עתירי ניסיון בבדיקת חולים במסגרת מעין שיפוטית.
באופן טבעי, הרופא בוועדה מודע היטב להבדל שבין מטופל שמגיע לקליניקה שלו על מנת למצוא מזור למכאוביו – לבין מבוטח שמגיע לוועדה רפואית על מנת להשיג (בצדק) שיעור נכות שיתורגם להון.
דוגמה נוספת: מבוטח שטוען לכאבים עזים בכף ידו – סביר להניח שחברי הוועדה הרפואית יבחנו היטב כיצד הוא מתמודד עם חתימתו על הסכמתו לבדיקה.
הכר את הנהלים בתחום הוועדה
בפעמים רבות, מבוטחים רבים אינם מכירים את הנהלים והחוזרים אשר מנחים את הוועדות הרפואיות באופן יישום הבדיקה לקביעת שיעור הנכות.
למשל, ישנה הנחיה שניתנה ביום 13 ביוני 2012 על ידי רופא המוסד והמנהל הרפואי שקובעת שבבואה של הוועדה הרפואית לקבוע שיעור נכות עבור דום נשימה בשינה – עליה להסתמך אך ורק על בדיקת מעבדה מלאה.
הנחיה זו אינה מתיישבת עם אופן הטיפול השגרתי במוסדות הרפואיים, אשר נוהגים לבדוק את המטופלים באמצעות ערכות שינה ביתיות.
בפועל, מניסיוננו – אדם שסובל מבעיית דום נשימה בשינה שנבדקה בערכה ביתית, יזומן לוועדה רפואית וייבדק באופן רגיל על ידי מומחה אף-אוזן-גרון. בפועל הוא לא יקבל אחוזי נכות עבור הליקוי והוועדה לא תיידע אותו שזה כתוצאה מבדיקה שאינה מקובלת על פי הנהלים.
לקרוא את הפרוטוקול לפני שחותמים
לפני שהרופא יבדוק אותך – תתבקש על ידי מזכיר או מזכירת הוועדה לחתום על הפרוטוקול.
חשוב לקרוא היטב את תלונותיך כפי שהם נכתבו על ידי מזכיר או מזכירת הוועדה הרפואית ולוודא שלא הושמט פרט חשוב בטעות.
מטבע הדברים, אופן כתיבת טענותיך על גבי הפרוטוקול הוא תמציתי היות שלא ניתן לרשום כל מילה שיוצאת מפיך.
פרוטוקול הוועדה הוא מרכיב קריטי בעת שהתיק בעניינך יעמוד בפני ועדה מסכמת.
בנוסף, אם מדובר על ועדה רפואית לעררים הרי שהחשיבות היא אף גבוהה יותר משום שהכתוב בפרוטוקול מעל חתימתך מהווה הסכמה סופית לכתוב בו.
כיצד לטעון בפני הוועדה הרפואית
בתחילת הוועדה הרפואית, בהנחה שהוועדה תפעל על פי הנהלים המקצועיים – מזכיר או מזכירת הוועדה יציגו את הרופאים וישאלו אותך אם נבדקת בעבר על ידי אחד מהם.
במהלך הוועדה, הוועדה תשאל אותך בנוסח שאלה פתוחה, כגון: "מה מפריע לך?" "למה את/ה כאן?" וכדומה.
לרוב, הוועדה הרפואית תימנע משאלות ספציפיות, כגון: "האם יש לך כאבים גם ברגליים?".
שיטה זו פוגעת מאוד בסיכוייך לשטוח את כל תלונותיך, שכן גם אם רופא הוועדה מודע שלבעיה מסוימת ישנן השלכות אחרות – דברים אלה לא יירשמו בפרוטוקול אם לא ציינת אותם במפורש.
יש לדבר לאט על מנת שמזכיר או מזכירת הוועדה יספיקו לרשום את הטענות ולוודא שהדברים נרשמים. יש לזכור שהוועדה הרפואית פועלת עם נבדקים רבים בו זמנית ובעת סיכום הוועדות, מה שלא נרשם – לא קיים.
אין קשר בין היחס מהרופא לתוצאה
בסיום הוועדה הרפואית יציינו בפניך שהתשובה תתקבל בדואר. תשובות לא ניתנות באופן מיידי מסיבות רבות.
ישנה נטייה טבעית לנבדקים לצפות את תוצאת הוועדה על פי היחס שניתן מהרופא הבודק – אך זו טעות.
בפעמים רבות מתגלה שרופא שהיה נעים הליכות בפני הנבדק לא המליץ על התוצאה הרצויה ואילו רופא שהתנהל בצורה פחות נעימה – כן סיפק את התוצאה הרצויה.
תוצאת הוועדה אינה תלויה כלל ביחס שניתן מהרופא הבודק ולכן כדאי להירגע ולהמתין בסבלנות לתשובה שתתקבל בדואר.
טיפ: מאחר שהגעת התשובה תלויה בדואר ישראל, ניתן לחסוך את פרק זמן המשלוח על ידי פתיחת אתר שירות אישי באתר של המוסד לביטוח לאומי וצפייה במסמכים החדשים.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
בחודש יוני 2022 נכנס לתוקף עדכון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 באופן שהרחיב משמעותית את התנאים לזכאות מפטור בתור. בעוד שבעבר זכות זו הוענקה לסובלים מבעיות נפשיות מסוימות בלבד, כיום הורחבה משמעותית אוכלוסיית הזכאים גם לנכים נוספים בהתאם לדרישות החוק. אידיאל החוק הוא לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בתור עקב […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
קישורים חיצוניים










