תביעות נזיקין בתחום נזקי גוף דורשות ידע מעמיק הן בהוראות החוק והן בפן הרפואי של המקרה. מסיבה זו מומלץ לנפגע להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום נזקי הגוף ופקודת הנזיקין על מנת להפיק את המרב מניהול ההליך המשפטי.
כשאדם נפגע בגופו עקב מעשה או מחדל של אדם או כל גוף אחר – יכול הנפגע לתבוע את הפוגע באמצעות סעיף 35 לפקודת הנזיקין.
תביעות אלה מכונות "תביעות נזיקין" או "תביעות רשלנות" או "תביעות אחריות".
מילות הסעיף הן כדלהלן:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
סעיף זה מכונה "עוולת הרשלנות" והוא מהווה סעיף סל לשורה ארוכה של מקרים אפשריים בהם אדם נפגע כתוצאה מאדם אחר.
חשוב לציין שעוולת הרשלנות אינה מסתכמת רק בנזקי גוף ומבחינה משפטית ניתן לעשות בה שימוש גם בנזקי רכוש או ממון.
במקביל לבדיקת הרשלנות, יש לבחון את אלפי התקנות, הצווים, התקנים וההלכות אשר אשר מחייבים את המעוול לפעול (או לא לפעול) כלפי הניזוק.
למשל, כשמדובר בתאונות עבודה, ישנם עשרות רבות של תקנות וצווים אשר הותקנו על מנת להסדיר את סוגיית הבטיחות בעבודה באופן ספציפי לסוגי מקצוע רבים, כגון תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ), התשכ"ז – 1967, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס"ה – 2005 ועוד.
תביעות נזיקין בעוולת הרשלנות מכילות שלושה רכיבים: רשלנות, נזק וקשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.
מקרים שבהם רופא לא התנהג כמו "רופא סביר ונבון", בין אם על ידי מעשה אקטיבי או מחדל, הרי שאותו רופא עלול להיתבע בגין תביעת רשלנות רפואית.
למשל, רופא שניתח את הרגל הבריאה בשוגג במקום את הרגל הבריאה.
בתביעה מסוג זה, בית המשפט ייכנס לנעליו של "רופא סביר ונבון" ויבדוק האם הרופא המנתח פעל כמוהו או לאו.
במקרה זה, הרופא עשה מעשה אקטיבי (ניתח את הרגל הלא-נכונה) ובכך הוא התרשל וגרם לחולה לנזק.
דוגמה נוספת: רופא שלא ערך בדיקה מסוימת שהיה עליו לערוך ובשל כך, אותו אדם איבד את רגלו.
דוגמה זו ממחישה מחדל (ולא מעשה אקטיבי) היות שהרופא לא עשה פעולה שהיה על רופא סביר ונבון לעשות.
מקרים שבהם אדם נפגע בגופו כתוצאה ממעשה או מחדל של רשות מקומית או מי מטעמה.
למשל, אדם פוסע ברחוב ומועד כתוצאה ממפגע שהיה מצוי באותה עת על המדרכה. מפגע יכול להיות בור, אריח בולט וכדומה.
במקרה זה האדם יטען שהרשות המקומית התרשלה בכך שהיא לא כיסתה את הבור או שהיא לא תיקנה את האריח באזור.
דוגמה נוספת:
אדם ירד במדרגות העירייה בשעת לילה מאוחרת ולא היתה תאורה במקום.
אותו אדם מעד כתוצאה מחול שהיה מפוזר באותה עת באזור והוא לא יכל לראותו.
במקרה זה הרשות המקומית התרשלה גם בכך שהיה חול מפוזר על האספלט כשהוא לא מגודר, וגם בכך שהיא לא הציבה תנאי תאורה מספקים על מנת שהאדם יוכל לראות את הדרך שבה הוא צועד.
מקרים שבהם עובד נפגע בגופו כתוצאה ממעשה או מחדל של מעסיקו או מנהלו.
למשל, עובד שלקה בליבו לאחר שמעסיקו זימן אותו למשרדו והטיח בו איומים וצעקות על אופן עבודתו.
דוגמה נוספת: רתח שלא סופק לו ציוד מגן לפנים והוא נפצע כתוצאה מרסיס שחדר לעינו עת עבודת ריתוך.
דוגמה נוספת: מעסיק שלא ערך הדרכות בטיחות שוטפות לעובדיו ואחד העובדים נפצע כתוצאה משימוש לקוי במכונה במפעל.
ישנן נורמות רבות שמצופות ממעסיק ותקנות רבות שעוסקות בנושא בטיחות בעבודה.
חשוב לציין שתביעות כנגד מעביד מקימות לרוב עילה לתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה.
מקרים שבהם כלב נשך אדם בשעה שלא היה לו סוגר לפה (מחסום).
חרף העובדה שישנן חוקים ייעודיים לנשיכות כלב – פעולה זו יכולה להקים עילת תביעה גם מעוולת הרשלנות.
למשל, בעלים של כלב שחרר את כלבו בשעות הערב לעשות את צרכיו, והכלב תקף עובר אורח וגרם לפציעתו.