fbpx

< חזרה לעמוד מאמרים


סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע:

“נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו”

משמעות הסעיף היא שאם נקבעה לנפגע בתאונת דרכים נכות רפואית מכוח חוק כלשהו – תהא הקביעה חזקה (שניתן לסתרה) לעניין נכותו – גם לעניין נכותו כתוצאה מתאונת הדרכים.

אישה שוכבת על האספלט לאחר תאונת דרכים

כדאי גם לקרוא את המאמר:

תביעות נזקי גוף בתאונת דרכים

מטרת סעיף 6ב

ברע”א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע”מ נ’ שמעון מזרחי נקבע שמטרתו של הסעיף היא לחסוך מהצדדים את הצורך במינוי מומחים רפואיים ובכך לחסוך להם ממון ולייעל את ההליך.

כשמדובר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אמנם נאסר על הצדדים להביא חוות דעת רפואית מטעמם, והנפגע מבקש מבית המשפט למנות מומחים בתחומים שבהם לטענתו הוא נפגע לאחר שהוא יציג “ראשית ראיה” לקיומם.

מנגנון זה יעיל מאוד לצדדים ובעיקר לתובע – משום שנחסכת ממנו עלות לא מבוטלת עבור חוות דעת רפואית בעניינו.

סעיף 6ב מהווה מנגנון יעילות נוסף מאחר שאם פנה הנפגע לגוף חיצוני כלשהו שקבע לו נכות על פי דין, קביעתו תשמש גם במסגרת הליך תביעתו.

למשל, נפגע תאונת דרכים במהלך העבודה פנה לענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי.

הוועדה הרפואית קבעה לו 20% נכות אורטופדית.

קביעתה של הוועדה הרפואית – תהא קביעתו לעניין תביעתו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

התקשרו עכשיו! 077-3500830

[]
1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

ראיות לסתור

בעוד שמחד מדובר בחזקה לפיה קביעת הנכות לפי דין אחר תחייב גם במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שניתן גם לסתור את קביעתה בכפוף להסכמת בית המשפט.

למשל, נקבעה לנפגע בתאונת דרכים במהלך העבודה נכות רפואית בשיעור של 10% על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הפרעת דחק פוסט טראומטית.

חברת הביטוח רשאית להוציא את תיקו הרפואי של הנפגע ולחפש בו עדויות על כך שהוא סבל מההפרעה עוד בטרם התאונה.

אם חברת הביטוח תצליח לשכנע את בית המשפט שישנן ראיות לקיומה של ההפרעה טרם התאונה, בית המשפט יהיה רשאי לאפשר להם לסתור את החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

הקשר הסיבתי והנכות הרפואית

כשמדובר בתביעות תאונות דרכים נגד חברת הביטוח ותאונות דרכים בזמן עבודה מול המוסד לביטוח לאומי, יש משמעות לקשר הסיבתי שבין הנכות הרפואית לתאונה.

שאלת הקשר הסיבתי היא שאלה משפטית ושיעור הנכות היא שאלה רפואית.

עולה אם כן השאלה, האם סעיף 6ב מתייחס לעצם ההכרה של פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי בקשר שבין הנכות לתאונה או רק בקביעת הנכות.

בע”א 268/86 רון כהן נ’ הסנה בע”מ נקבע שאם פקיד התביעות דחה תביעה של מבוטח מפאת היעדר קשר סיבתי בין הנכות לתאונה, קביעה זו לא תחייב בהתאם לסעיף 6ב לחוק.

ואולם, אם נקבעה לנפגע נכות רפואית על ידי ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי והוא ערער על החלטתה – מסקנת הערר תעמוד כחזקה לפי סעיף 6ב.

סעיף 6ב – הוראה דיונית

סעיף 6ב מהווה הוראה דיונית שהצדדים רשאים יחד להחליט שהם לא מעוניינים להשתמש בה.

בע”א 415/87 מדינת ישראל נ’ פול חברות הביטוח הישראליות בע”מ נקבע שהנפגע וחברת הביטוח רשאים להגיע להסכם דיוני בדבר קביעת הנכות – וקביעה זו תחייב אותם במקום סעיף 6ב.

למשל, אם נפגע וחברת הביטוח מגיעים להסכמה לפיה הם מבקשים למנות מומחה מטעם בית המשפט ולא לפעול על פי סעיף 6ב – ההסכם יגבר.

ואולם, אם לאחר שהם הסכימו כאמור, יפנה הנפגע למוסד לביטוח לאומי ותקבע לו נכות רפואית שתספק אותו, הוא לא יוכל לפעול על פי סעיף 6ב נוכח ההסכמה.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא

שתף עם חבר