
סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו"
משמעות הסעיף היא שאם נקבעה לנפגע בתאונת דרכים נכות רפואית מכוח חוק כלשהו – תהא הקביעה חזקה (שניתן לסתרה) לעניין נכותו – גם לעניין נכותו כתוצאה מתאונת הדרכים.

כדאי גם לקרוא את המאמר:
"תביעות נזקי גוף בתאונת דרכים"
מטרת סעיף 6ב
ברע"א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון מזרחי נקבע שמטרתו של הסעיף היא לחסוך מהצדדים את הצורך במינוי מומחים רפואיים ובכך לחסוך להם ממון ולייעל את ההליך.
כשמדובר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אמנם נאסר על הצדדים להביא חוות דעת רפואית מטעמם, והנפגע מבקש מבית המשפט למנות מומחים בתחומים שבהם לטענתו הוא נפגע לאחר שהוא יציג "ראשית ראיה" לקיומם.
מנגנון זה יעיל מאוד לצדדים ובעיקר לתובע – משום שנחסכת ממנו עלות לא מבוטלת עבור חוות דעת רפואית בעניינו.
סעיף 6ב מהווה מנגנון יעילות נוסף מאחר שאם פנה הנפגע לגוף חיצוני כלשהו שקבע לו נכות על פי דין, קביעתו תשמש גם במסגרת הליך תביעתו.
למשל, נפגע תאונת דרכים במהלך העבודה פנה לענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי.
הוועדה הרפואית קבעה לו 20% נכות אורטופדית.
קביעתה של הוועדה הרפואית – תהא קביעתו לעניין תביעתו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ראיות לסתור
בעוד שמחד מדובר בחזקה לפיה קביעת הנכות לפי דין אחר תחייב גם במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שניתן גם לסתור את קביעתה בכפוף להסכמת בית המשפט.
למשל, נקבעה לנפגע בתאונת דרכים במהלך העבודה נכות רפואית בשיעור של 10% על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הפרעת דחק פוסט טראומטית.
חברת הביטוח רשאית להוציא את תיקו הרפואי של הנפגע ולחפש בו עדויות על כך שהוא סבל מההפרעה עוד בטרם התאונה.
אם חברת הביטוח תצליח לשכנע את בית המשפט שישנן ראיות לקיומה של ההפרעה טרם התאונה, בית המשפט יהיה רשאי לאפשר להם לסתור את החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
הקשר הסיבתי והנכות הרפואית
כשמדובר בתביעות תאונות דרכים נגד חברת הביטוח ותאונות דרכים בזמן עבודה מול המוסד לביטוח לאומי, יש משמעות לקשר הסיבתי שבין הנכות הרפואית לתאונה.
שאלת הקשר הסיבתי היא שאלה משפטית ושיעור הנכות היא שאלה רפואית.
עולה אם כן השאלה, האם סעיף 6ב מתייחס לעצם ההכרה של פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי בקשר שבין הנכות לתאונה או רק בקביעת הנכות.
בע"א 268/86 רון כהן נ' הסנה בע"מ נקבע שאם פקיד התביעות דחה תביעה של מבוטח מפאת היעדר קשר סיבתי בין הנכות לתאונה, קביעה זו לא תחייב בהתאם לסעיף 6ב לחוק.
ואולם, אם נקבעה לנפגע נכות רפואית על ידי ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי והוא ערער על החלטתה – מסקנת הערר תעמוד כחזקה לפי סעיף 6ב.
סעיף 6ב – הוראה דיונית
סעיף 6ב מהווה הוראה דיונית שהצדדים רשאים יחד להחליט שהם לא מעוניינים להשתמש בה.
בע"א 415/87 מדינת ישראל נ' פול חברות הביטוח הישראליות בע"מ נקבע שהנפגע וחברת הביטוח רשאים להגיע להסכם דיוני בדבר קביעת הנכות – וקביעה זו תחייב אותם במקום סעיף 6ב.
למשל, אם נפגע וחברת הביטוח מגיעים להסכמה לפיה הם מבקשים למנות מומחה מטעם בית המשפט ולא לפעול על פי סעיף 6ב – ההסכם יגבר.
ואולם, אם לאחר שהם הסכימו כאמור, יפנה הנפגע למוסד לביטוח לאומי ותקבע לו נכות רפואית שתספק אותו, הוא לא יוכל לפעול על פי סעיף 6ב נוכח ההסכמה.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
מכוח פקודת רכב מנועי, כל נהג מחויב להיות מכוסה בפוליסת ביטוח חובה. ביטוח החובה נועד להבטיח שלא יוותרו נפגעי גוף כתוצאה מתאונות דרכים ללא כיסוי ביטוחי. נפגע גוף מרכב שלנהג בו לא היה כיסוי ביטוחי פוליסת ביטוח החובה מכסה את הנהג שברכב, את הנוסעים בו וכן את הולכי הרגל, רוכבי אופניים או כל אדם אחר […]
אחד התנאים לתבוע פיצויים מחברת ביטוח עבור נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים הוא קבלת אישור משטרתי לנפגעי תאונות דרכים. מדובר באישור פשוט מאוד להשגה. קבלת אישור משטרה לנהגים שנפגעו על נהגים ברכב מנועי מכל סוג שהוא המוכר בחוק, כגון מכונית, אופנוע, אוטובוס, משאית וכדומה שנפגעו בתאונת דרכים לפנות ליחידת אגף התנועה של משטרת ישראל […]
תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה הנהג הפוגע ברח מאזור התאונה מבלי לסייע לנפגע ומבלי לגלות את פרטיו. מדובר בתופעה כואבת ונפוצה לפיה מותירים אדם פצוע וכאוב, אפילו בסכנת חיים על מנת לנסות ולהימנע מאימת הדין. לנהג הפוגע שברח מזירת התאונה עלולות להיות השלכות קשות מאוד הן לעניין הדין הפלילי והן לעניין הדין האזרחי. […]
המחוקק הישראלי ביקש להנהיג מדיניות נדיבה כלפי נפגעי גוף בתאונות דרכים – באמצעות עיקרון שקרוי "פיצוי מהיר לכל נפגע". לצורך הגשמת אידיאל זה, פעל המחוקק במספר מישורים, כגון החלת ביטוח חובה לטובת נפגעי גוף מתאונות דרכים, נטרול מרכיב האשמה במקרים של תאונת דרכים ואולי הבולט שמהם הוא הקמת קרן קרנית. קרנית היא חברה מכוח חוק […]
הפרעת הסתגלות (באנגלית: Adjustment Disorder) היא הפרעה פסיכיאטרית כתוצאה מקושי להתמודד עם שינוי משמעותי שארע ללוקה בה. נכים רבים שעברו ממצב תקין למצב של חולי, סובלים מקושי נפשי רב להתמודד עם המציאות החדשה ובפעמים רבות אם ההפרעה מאובחנת, היא עשויה להקנות להם נכות רפואית במסגרת שקלול כלל הליקויים. הפרעת הסתגלות מאובחנת אצל פסיכיאטר באמצעות בדיקה […]
נהגי אופנוע נחשבים לסיכון רב עבור חברות הביטוח, ומסיבה זו אין כיום חברה שמסכימה לבטח אותם למעט התאגיד המנהל של המאגר לביטוחי רכב חובה ("הפול"). הסיכון בביטוח נהגי אופנוע הוא בשני מישורים: סיכוי גבוה לאירוע תאונת דרכים, בין היתר עקב מבנה האופנוע, יציבותו ותרבות הנהיגה בו סיכוי גבוה לנזק גופני קשה, בין היתר עקב אמצעי […]
התאגיד המנהל של המאגר לביטוחי רכב חובה ("הפול") בע"מ הוא תאגיד ביטוח שהוקם כמענה להתנגשות שבין פקודת רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל = 1970 לבין היעדר חובתם של תאגידי הביטוח לבטח כל נהג וכל סוג רכב מנועי. ביטוח חובה מול הזכות שלא לבטח על פי פקודת רכב מנועי, כל נהג מחויב לערוך פוליסת ביטוח ("ביטוח […]
סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור […]
הפרעת דחק פוסט טראומטית, קרויה גם הַלֶּמֶת או הפרעת דחק בתר־חבלתית (באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder או בקיצור PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית אשר נגרמת כתוצאה מאירוע שעלול לסכן את שלמות גופו של הנפגע. הסימפטומים של PTSD משתנים מאדם אדם, הן בסוגם והן בעוצמתם. PTSD בספר הליקויים הפרעת דחק פוסט טראומטית מקנה נכות נפשית ללוקים בה. סעיף […]
ניהול תביעה כנגד חברת ביטוח לאחר תאונת דרכים באופן אשר ימצה את זכויותיו של הנפגע באופן אופטימלי, הוא הליך שעלול להימשך זמן רב. חברות הביטוח מצידן, בעודן נהנות מאיתנות פיננסית כדרך שיגרה, אינן ממהרות לשלם לנפגע את מלוא נזקיו. מבחינתן, מרכיב הזמן הוא קריטי עבור הנפגע וכמעט חסר משמעות עבורן. לשם כך, נוצר מנגנון משפטי […]