fbpx
יד של שופט מכה בפטיש בית משפט

< חזרה לעמוד מאמרים


ענף נכות כללית מכיל שני סוגי ועדות: ועדה רפואית וועדת אי-כושר.

כל אחת מהוועדות כפופה לביקורת שיפוטית ולנבדק בהן עומדת הזכות לערער על החלטותיה.

ערעור על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון

תפקידה של הוועדה הרפואית בענף נכות כללית הוא לסקור את כלל פגימותיו של הנכה ולשקללן לנכות רפואית כוללת – על מנת לבחון אם הוא עומד בסף הרפואי הנדרש ואם הן משפיעות לרעה על כושר השתכרותו.

ועדה זו קרויה "ועדה מדרג ראשון".

נבדק שמופיע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון עשוי להיבדק על ידי מספר ועדות שונות שכולן יחד מוגדרות תחת אותו הליך.

למשל, נכה יכול להיבדק בתאריך מסוים על ידי ועדה עם רופא נוירולוג, במועד אחר בוועדה רפואית עם רופא עור ובמועד נוסף בוועדה רפואית עם רופא פסיכיאטר.

למרות שבפועל מתקיימות "שלוש" ועדות, הרי שלעניין הערעור כולן יחד מהוות למעשה ועדה אחת – שניתן להתחיל את מסכת הערעור עליה רק כשיסוכם התיק לאחר התקיימות כל הוועדות.

נכה שאינו מסופק עם החלטות הוועדה הרפואית מדרג ראשון, זכאי לערער על מסקנותיה בפני ועדה רפואית לעררים.

את הערר יש להגיש לסניף המטפל של הביטוח הלאומי, בצירוף נימוקי ערעור לא יאוחר מ-60 יום מיום קבלת תוצאותיה.

יצוין שהזכות לערער על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון שמורה הן לנכה והן למוסד לביטוח לאומי.

בעב"ל 1-62 מאיר כהן נ' המל"ל נקבע בין היתר שזכות הערעור על הוועדה הרפואית שמורה לכל גוף שרואה את עצמו כנפגע מהחלטתה, לרבות המוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת: החלטת הוועדה מגיעה בכתב באמצעות הדואר כשבמעלה המכתב מצוין תאריך כתיבתו. מועד ספירת 60 הימים מתחיל מיום קבלת המכתב ולא ממועד כתיבתו.

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

הוועדה הרפואית לעררים יושבת לרוב בתוך המוסד לביטוח לאומי ותפקידה הוא לבחון את מסקנותיה של הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

בשלב זה, ניתן להביא בפני הוועדה הרפואית לעררים כל מסמך שהיה בידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון ואף מסמכים חדשים שלא היו בידיה, כך שניתן למעשה לבצע שיפורים כגון העלאת טענות חדשות וצירוף חוות דעת רפואית.

על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה אך בשאלות משפטיות בלבד. לעורך דין מומחה בדיני הביטוח הלאומי ישנן דרכים יצירתיות רבות לתרגם את המסקנות הרפואיות למשפטיות.

המשמעות היא שמבחינה רפואית – מסקנותיה  של הוועדה הרפואית לעררים הן סופיות.

שאלות משפטיות הן שאלות שקשורות לפגמים בהתנהלות הוועדה כגוף מעין שיפוטי ופעולות (או היעדר עשיית פעולות) של הוועדה באספקלריה של דיני המשפט מנהלי.

בין סוגיות אלה ניתן למנות בין היתר: סבירות, חובת הנמקה, ניקיון כפיים, היעדר זכות טיעון ועוד.

דוגמה: נכה הגיש בפני ועדה רפואית לעררים חוות דעת מטעמו במישור הפסיכיאטרי שבו המליץ המומחה על סעיף ליקוי שמקנה 20% נכות בגין הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

הוועדה הרפואית בדקה את הנכה ביסודיות וקבעה לו סעיף שמקנה רק 10% נכות רפואית.

חרף העובדה שהוועדה הרפואית לעררים בדקה את הנכה ביסודיות – ניתן לתקוף את החלטתה אם היא לא נימקה מדוע היא לא התייחסה לחוות הדעת מטעם הנכה ומדוע היא לא נימקה את החלטתה ביחס לכתוב בה.

דוגמה נוספת: ועדה רפואית לא התייחסה לכל המסמכים הרפואיים שהגיש הנכה בפרוטוקול.

חשוב לדעת: אם הנכה ערער על החלטה של ועדה רפואית מדרג ראשון – לוועדה הרפואית לעררים שמורה הזכות גם לקבוע שיעור נכות רפואית נמוכה יותר מזו שקבעה הוועדה הקודמת.

ואולם, במצב זה היא מחויבת להזהיר את הנכה שהיא מתכוונת להוריד את שיעור נכותו ושמורה לו הזכות למשוך את הערר.

לעומת זאת – אם המוסד לביטוח לאומי הוא זה שהגיש את הערר, רשאית הוועדה הרפואית לעררים להוריד את שיעור הנכות שנקבעה לו מבלי להזהיר אותו בדבר כוונתה.

ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה

על החלטותיו של בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

מטבע הדברים, ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה נסוב על סוגיות משפטיות בלבד – טעויות משפטיות של בית הדין האזורי לעבודה.

ישנן הלכות רבות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בסוגיות הקשורות לענף הביטוח הסוציאלי והמוסד לביטוח לאומי כנוע ליישמן, בין אם הן לטובתו ובין אם הן לטובת המבוטחים.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא