על פי החוק, רק עורך דין רשאי לייצג בתמורה מבוטח בפני הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי.
נוכחותו של עורך הדין עם המבוטח מסייעת רבות להביא למיצוי אופטימלי של זכויותיו.
מאמר זה יסקור את הסיבות העיקריות לסיועו של עורך הדין במסגרת הוועדות הרפואיות.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
עורך דין לביטוח לאומי
כשמדובר בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לא לכל עורך דין יהיו את הכישורים הנדרשים על מנת להביא למיצוי אופטימלי של זכויות המבוטח.
לימודי המשפטים האקדמיים ובחינות לשכת עורכי הדין בפרט – לרוב אינם מתווים את התשתית המשפטית הנדרש לסוגייה מורכבת ורחבה זו.
ניהול הליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי בהיבט של המשפט הרפואי דורש ידע רחב ומעמיק בגוף האדם, משפט רפואי, משפט מנהלי ודיני הביטוח הסוציאלי.
מסיבה זו, מיקוד בדיסציפלינה זו מהווה מרכיב קרדינלי בכל הקשור לצליחת ההליך.
בהקשר זה מומלץ לקרוא את המאמר "איך לבחור עורך דין לביטוח לאומי" באתרנו.
וידוא ניהול ועדה תקין מבחינה משפטית
מעבר לעובדה שהוועדה הרפואית כפופה לחוקים, תקנות וצווים – הרי שהיא גם כפופה לדיני המשפט המנהלי.
למרות שהרופאים שיושבים בחדרי הוועדות הרפואיות יחד עם מזכירי הוועדות הודרכו על ידי המוסד לביטוח לאומי כיצד לפעול על פי הדין – בפועל, לרוב אין זה מהשכלתם להכיר את מבנה הדין על עומק מרכיביו.
נהלים רבים ככל שיהיו, לא יוכלו לספק את הידע המשפטי שנדרש על מנת ליישמו הלכה למעשה.
בפועל, המוסד לביטוח לאומי משתדל לפרסם החלטות שיפוטיות שפוסלות נהלים שגויים והחלטות פגומות של הוועדות הרפואיות – אולם פרסומים אלה נעשים בעיקר מתוך החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה.
החלטות רבות של בית הדין האזורי לעבודה אשר עשויות אף הן לחייב את המוסד לביטוח לאומי לפעול על פיהן אינן מפורסמות ומועברות לסניפי המוסד לביטוח לאומי.
עורך דין מיומן יכיר לרוב את הוראות הדין והפסיקה וידרוש ליישמן הלכה למעשה במסגרת הוועדות הרפואיות.
היכרות עם רופאי הוועדה
עורך דין לביטוח לאומי מיומן ומנוסה יידע לזהות באופן מיידי את הכשלים שמיושמים במסגרת הוועדה הרפואית ובמקרים רבים, אף להכיר את הרופאים שיושבים בוועדה.
היכרות עם רופאי הוועדה אינה נועדה כמובן לסייע למבוטח מבחינת "קשרי חברות" או "קשרים מקצועיים" עם עורך הדין, אלא להכיר לעומק את אופי החלטותיו של המומחה הרפואי.
למשל, עורך דין מיומן יפעל לתקן מומחה רפואי שנוהג לבדוק חולה בדרך שגויה שסותרת את הנהלים או הפסיקה.
בעוד שהוועדה הרפואית נחשבת לגוף "מעין שיפוטי", הרי שניתן לומר שרופא שפוסק בה (או שחווה את דעתו) הוא "מעין שופט".
היכרות עם הרופאים עשויה להיות חוליה משמעותית בשרשרת ההליך אשר משקלה יהיה קריטי לצליחת ההליך.
טיעון והשלמת מידע חסר
עורך הדין רשאי להוסיף את מילותיו לאלה של המבוטח ובכך להבטיח שמלוא טענותיו יישמעו ויקבלו התייחסות גם אם המבוטח שכח להזכירן.
עורך הדין רשאי לדרוש מהוועדה הרפואית להתייחס למסמכים מסוימים ולהפנותם לנהלים ופסיקות של בתי הדין.
בכך, מעבר לבדיקה "הצרה" של המבוטח בהיבט הרפואי והתפקודי, הרי שנשמרות גם זכויותיו של המבוטח לעניין דרך הבדיקה ויישומה בהתאם לדין.
בפעמים רבות מתגלה שטענותיו של עורך הדין מצליחות לשכנע את הוועדה הרפואית לפסוק למבוטח את סעיף הליקוי שמגיע לו.
הענקת ביטחון למבוטח
מעבר להיבט הפונקציונלי של מהות מקצוע עריכת הדין, הרי שנוכחותו בוועדה הרפואית עשויה להעניק ביטחון רב למבוטח.
המבוטח נדרש במסגרת הוועדה לספר על פגימותיו תוך התייחסות למרכיב הפונקציונלי שבהן.
תחושת ביטחון מסייעת למבוטח לספר את הסיפור תוך נטרול החשש שמא הוא ישכח פרטים חשובים (שאותם יוכל להשלים עורך הדין) ואף באופן כללי יותר – להקל את המעמסה הנפשית שההליך דורש מעצם טבעו.
כמובן, שעל מנת ליהנות מביטחון רב במסגרת הוועדה הרפואית, על עורך הדין לשכנע את המיוצג בדבר מומחיותו בניהול ההליך ומסיבה זו – אין די בבחירת עורך דין כללי, אלא עורך דין שמתמחה בתחום הביטוח הלאומי.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
