מאמרים

בענף נכות כללית, ועדת אי-כושר היא זו שבודקת את יכולתו של הנכה להשתכר או את יכולתה של עקרת בית נכה לתפקד במטלות משק הבית. מדובר בוועדה קריטית אשר בפועל, היא זו שמחליטה את שיעור הקצבה שיקבל הנכה מהמוסד לביטוח לאומי. באילו מקרים מתקיימת ועדת אי-כושר לאחר שנקבעה לנכה שיעור נכות משוקללת בהתאם לרף הקבוע בחוק, […]

עובדים שאירעה להם תאונת עבודה או מחלת מקצוע תוך כדי ועקב עבודתם, רשאים לפנות למוסד לביטוח לאומי לבירור זכויותיהם לעניין דמי פגיעה ונכות מעבודה. המוסד לביטוח לאומי בודק האם התאונה היא תאונת עבודה כהגדרת החוק (אירעה תוך כדי ועקב העבודה) בין היתר על ידי פניה פמעסיק לבירור נסיבות הפגיעה. אם העובדים הם שכירים, נקודת המוצא […]

סקלרודרמה (scleroderma) המכונה "טרשת רקמות חיבור" היא מחלה אוטואימונית ("חיסון עצמי") שפוגעת בעיקר בעור אך במקרים מסוימים נפגעים גם המפרקים והאיברים פנימיים. ישנן שתי צורות עיקריות למחלת הסקלרודרמה: סקלרודרמה מוגבלת Limites cutaneous) scleroderma) שקרויה גם מורפיאה (morphea) סקלרודרמה מפושטת (systemic sclerosis) וצורה קשה יותר שקרויה חולי סקלרודרמה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית ואף לקצבת […]

זכויות רבות עשויות לעמוד לילד שנפצע בגן ילדים אשר קבלתן תלויה בעיקר בגיל הילד ונסיבות התאונה. על פי חוזר מנכ"ל תשעו/9(ב), אם ילד עובר תאונה בגן ילדים המוסד החינוכי מחויב לדווח למשרד החינוך באמצעות "מערכת ניהול בית ספרית באינטרנט" (מנב"סנט). אופן התיעוד עלול להשפיע על ההליך המשפטי, היות שהכתוב בו מהווה סוג של ראיה לעניין […]

תאונות דרכים הן שכיחות מאוד במדינת ישראל ומדובר בנושא שעומד בראש סדר היום הציבורי. ניסיונותיה של מדינת ישראל להילחם בתופעה נעשות במספר מישורים במקביל: הגברת האכיפה, הגדלת שיעור הקנסות, שיפור התשתיות, מלחמה בתרבות הנהיגה ועוד רבים אחרים. במדינת ישראל קיים חוק ייעודי לנפגעי תאונות דרכים שקרוי "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975". נפגע שנפצע בתאונת […]

תשוש נפש מוגדר אדם שעקב ירידה קוגניטיבית הוא אינו מסוגל לקבל החלטות ולהתקיים בכוחות עצמו ללא סיוע מאדם אחר. אדם תשוש נפש מוגדר כסיעודי לכל דבר ועניין. הסיבות שיכולות לגרום לתשישות נפש ישנן סיבות רבות שבגינן מוגדר אדם כתשוש נפש למרות שרבים משייכים מצב זה למחלות ניווניות בלבד. בין אותן סיבות ניתן למנות בין היתר: […]

ADL (ראשי תיבות של Activities of Daily Living) הוא למעשה "הערכת תלות" של אדם בזולת או בסיוע חיצוני. כל תביעת סיעוד כוללת בתוכה מבחן ADL שתפקידו להעריך את תפקודו של החולה בפעולות היומיום. מבחן ה-ADL פועל בשיטה של ניקוד שמשתנה בין פוליס לפוליסה ובין מנגנון אחד לאחר, אך משותף לכולם הוא שככל שהחולה מתקשה יותר […]

גופים סוציאליים כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הביטחון ועוד רבים אחרים הם גופים ציבוריים ואינם שייכים לחזקה פרטית. התפיסה היא שמדינה אינה שייכת לשום אדם פרטי וגם אלה שמנהלים אותה (כגון הממשלה), מחוקקים בה (הכנסת) ושופטים בה (מערכת המשפט) – שייכים הלכה למעשה באופן שווה לכל אזרחי המדינה. מסיבה זו הם כפופים לדיני […]

במקרים רבים מגלים נכים שפנו לענף הניידות במשרד הבריאות שהם צולמו על ידי חוקר פרטי מתהלכים ללא כיסא גלגלים. לרוב, מדובר בנכים שהצהירו על כך שהם משתמשים בכיסא גלגלים – כשבפועל הם לא. היות שעצם השימוש בכיסא הגלגלים (בתוספת הקביעה שהוא דרוש לנכה) עשוי להקנות זכויות רבות, הרי שבדיקת אמינות ההצרה בדבר השימוש בכיסא הגלגלים […]

נכים שזכאים לגמלת ניידות וגם לקצבת שירותים מיוחדים, אינם יכולים לקבל את שתי הקצבאות בו זמנית, אלא בתנאים מסוימים. במקרים שבהם לא מתמלאים אותם תנאים, באיזו קצבה כדאי לבחור? הזיקה בין קצבת שירותים מיוחדים לבין קצבת ניידות גמלת ניידות ניתנת לנכים (טרם הגיעם לגיל פרישה) אשר מתקשים להתנייד עקב ליקויים בפלג גופם התחתון. נכים שזכאים […]