
עובדים רבים שעוברים תאונת עבודה מוצאים את עצמם מתלבטים האם לתבוע את המעסיק על מנת לממש את זכויותיהם "ולסכן" את מקום עבודתם – או לוותר על התביעה מתוך חשש לשמור על מקום פרנסתם.
בפועל, עובדים רבים שנפגעו במקום העבודה אינם מודעים כלל לאופי היחסים שבין המעסיק לבין חברות הביטוח הפרטיות והמוסד לביטוח לאומי.
בפועל, בפעמים רבות המעסיק אינו נפגע כלל מהעובד שמבקש לממש את זכויותיו – ונפגעים רבים מוותרים על זכויותיהם ללא שום סיבה.
בעוד שהעובד הניזוק הוא הקורבן העיקרי בין כל הגופים המעורבים – הוא מוצא את עצמו לא פעם בדילמה קשה ומיותרת שמבוססת על חוסר הבנה משפטי בהליכים.
השלכות תאונת עבודה על המעסיק
כשעובד נפגע במקום עבודתו, הוא עשוי להיות זכאי בנסיבות מסוימות לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ובנסיבות מסוימות – הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי מהמעסיק.
בפעמים רבות – עשוי העובד הנפגע להיות זכאי לפיצוי הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מהמעסיק בקיזוזים מסוימים.
קיים הבדל תהומי מבחינת המעסיק בין תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי ובין תביעה כנגדו – הן מבחינה משפטית והן מבחינת הסנקציות שעלולות להיות כנגדו.
נסיבות התאונה הן אלה שיכריעו על ההליך משפטי המתאים, בהתאם להוראות החקיקה הרלוונטית.
תביעה כנגד המעסיק בעוולת הרשלנות
על מנת שתעמוד לעובד שנפגע במהלך עבודתו עילת תביעה כנגד המעסיק, הוא יידרש להוכיח שהמעסיק התרשל, במעשה או במחדל – מלשמור על שלמות גופו, וכן שקיים "קשר סיבתי" בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.
מדובר בהליך משפטי מורכב שדורש התייחסות לחובותיו של המעסיק מבחינה משפטית ובחינת התנהלותו בהקשר של התאונה.
מעסיקים רבים מבטחים את עצמם בביטוח מתאים שיגן עליהם במקרים שבהם הם יידרשו לשלם פיצויים כספיים לעובדים שייפגעו כתוצאה מהתרשלותם.
מעסיק שאינו מבוטח בביטוח מתאים כנגד אירועים אלה, יידרש לשלם את הפיצוי מכיסו, ככל שייפסק לחובתו ובמקרים אלה תביעה משפטית מצד העובד כנגדו עשויה להעיב על מערכת היחסים בין הצדדים.
ואולם, גם מעסיק שמבוטח בביטוח מתאים כנגד תביעות רשלנות מצד עובדיו – עשוי לשלם כספים מכיסו מכוח ההשתתפות העצמית, ככל שמוגדרת בתנאי הפוליסה שהוא ערך.
למשל, אם נקבע שמעסיק התרשל ועליו לשלם פיצויים לעובד בשיעור של 1,000,000 ₪ ונקבע בפוליסה ששיעור ההשתתפות העצמית שלו תהא 50,000 ₪ – בפועל הוא ישלם את סכום ההשתתפות העצמית בסך 50,000 ₪ וחברת הביטוח תשלים את היתרה בסך 950,000 ₪.
חשוב לדעת שגם הפוליסה שערך המעסיק עשויה להיות מוגבלת בשיעור הפיצוי. למשל, מעסיק שביקש לחסוך בעלות הפוליסה עלול להיות מוגבל בסכום של 500,000 ₪ כך שאם שיעור הפיצוי שעליו לשלם הוא גבוה יותר – הוא יוסיף אותו מכיסו (בנוסף להשתתפות העצמית).
יצוין, שעל פי החוק נאסר על מעסיק לפטר עובד מהטעם שהוא פנה לערכאות משפטיות כנגדו.
תביעות רשלנות כנגד המעסיק הן חלק בסיסי מזכויותיו של העובד לממש את זכויותיו.
מאופי היחסים והאינטרסים של המעסיק והעובד – למרות האתגרים הרגשיים, חשוב מאוד לעובד לפעול על מנת לממש את זכויותיו ולא לוותר עליהן מפאת חשש ממעסיקו.
תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי
תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה אינו דורש את רכיב "ההתרשלות" מצד המעסיק, אלא נסיבות שבהן העובד שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו.
למשל, ננסה לנתח אירוע שבו עבר עובד התקף אפילפטי במהלך העבודה, נפל על הרצפה ושבר את שיניו. אין ספק שהאירוע התקיים תוך כדי העבודה, אך הוא לא התקיים "עקב" העבודה.
מסיבה זו, נסיבות אלה עלולות למנוע מהעובד לממש את זכויותיו כנגד המוסד לביטוח לאומי.
ואולם, אם עובד נפצע בעבודתו לאחר שהוא הרים סחורה מהמחסן לחנות – הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי היות שהתאונה התרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה (הרמת המשא הכבד היתה לצורך ביצוע עבודתו).
דוגמה נוספת: במפעל שבו נדרש העובד לקדוח, המעסיק ערך לעובד הדרכות מסודרות בנוגע לסכנות שבחשיפה לרעש ואף סיפק לו אטמי אוזניים תקינים ובאופן רציף – ואולם, העובד בחר מרצונו החופשי שלא להשתמש באטמי האוזניים בשל חוסר נוחות.
בנסיבות אלה, אם תיפגע שמיעתו של העובד כתוצאה מהחשיפה לרעש, סביר להניח שהוא לא יוכל לתבוע את המעסיק מכוח עוולת הרשלנות, אך הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים מענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי.
במקרה זה הפגיעה התרחשה תוך כדי (במהלך חשיפה לרעש מתמשכת במפעל) ועקב (עקב החשיפה לרעש במפעל).
החשש של המעסיק בתאונות עבודה
מכוח מערכת היחסים של המעסיק מול המוסד לביטוח לאומי – המעסיק לא אמור להיפגע אם העובד יממש את זכויותיו כנגד המוסד לביטוח לאומי.
ואולם, ישנם אתגרים אחרים שעימם עלול העובד להתמודד.
כשעובד פונה למוסד לביטוח לאומי על מנת לממש את זכויותיו, על המעסיק לציין בכתב את נסיבות הפגיעה.
החשש של מעסיקים רבים הוא לציין את נסיבות הפגיעה באופן אשר עלול לחשוף אותו גם לתביעת רשלנות. מסיבות אלה רצוי להיעזר בעורך דין לנזקי גוף על מנת שיבחן את האינטרסים של הצדדים, ישקללם ובסופו של דבר יתנהל בדרך אסטרטגית ואופטימלית לטובת מיצוי מלוא זכויותיו של העובד שנפגע.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]