fbpx
אשם תורם בתביעות נזקי גוף

< חזרה לעמוד מאמרים


בפעמים רבות כשנפגע מגיש תביעה כנגד אדם או גוף כלשהו בגין עוולת הרשלנות, מנכים לו מסכום הפיצוי מרכיב שקרוי "אשם תורם".

אדם שנגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות של אדם אחר – ויימצא שהיתה לו אשמה עצמית כלשהי בהיווצרות הנזק, ינסה האדם הנתבע לבקש לנכות מסכום הפיצוי את מרכיב האשם התורם.

עיקרון האשם התורם מעוגן בסעיף 68 ו-69 לפקודת הנזיקין ונעשה בו שימוש רחב בידי הנתבעים בתביעות על פי פקודת הנזיקין.

אסכולה רפואית בנזקי גוף

כדאי גם לקרוא את המאמר:

"אסכולה רפואית בנזקי גוף"

הערך הכספי של ה"אשם התורם"

ככל שייקבע שלניזוק יש אשם תורם בקרות האירוע, ינסה המזיק לשכנע את בית המשפט לכמת את אשמתו הניזוק על בסיס "אחוזי אשם תורם".

כלומר, אם יוחלט שהניזוק אשם ב-50% בקרות האירוע, במסגרת החישוב הסופי של שיעור הפיצוי, תנוכה לו מחצית מהפיצוי שייקבע שמגיע לו.

שיעור האשם התורם אינו מוגבל לשום כיוון.

בית המשפט רשאי לקבוע שאין כלל אשם תורם מצד הנפגע ואז הוא יקבל לידיו את מלוא הפיצוי שייקבע לו, אך מאידך – בית המשפט גם רשאי (במקרים נדירים יחסית) לקבוע שהניזוק נושא ב-100% אשם תורם ולכן הוא לא יקבל פיצוי כלל.

למשל, אדם שננשך על ידי קוף לאחר שהוא הכניס את ידו לתוך הסורגים על מנת ללטפו.

מחד, יוכל האדם לטעון שהסורגים לא היו צרים מספיק באופן אשר היה מונע את הכנסת ידו, ומאידך, ניתן לטעון כנגדו שהוא "סיכן" את עצמו בכך שהוא עשה פעולה אקטיבית שכרוכה בסיכון ממשי.

התקשרו עכשיו! 077-3500830

[]
1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

אשם תורם בתאונת עבודה

עובד שתובע את מעבידו על כך שהוא התרשל, ועקב רשלנותו נגרם לו נזק – תיבחן גם האם גם אותו עובד היה "רשלן" במידה מסוימת ולא תרם למנעו.

למשל, עובד שנפל מסולם שהיה לקוי באופן שגלוי לעין, יהיה זכאי בנסיבות המתאימות בפיצוי כספי מהמעביד עקב רשלנותו בהעמדת ציוד מקצועי פגום לרשותו.

ואולם, אם יתברר שהעובד עבד כל יום על הסולם והוא ידע על הליקוי הבטיחותי, ינסה המעביד לטעון שמרכיב האשמה מצוי גם אצל העובד היות שהוא ידע אודות הליקוי ולא נזהר מספיק.

כשמדובר בתביעות רשלנות של תאונות עבודה, מגמת הפסיקה היא להקל עם העובד ולהחמיר עם המעסיק – בין היתר מתוך ההנחה שהמעסיק הוא זה שמעמיד את סביבת העבודה לעובד ולו יכולת השליטה בסביבת העבודה.

למשל, בעא 655/80  מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, נקבע על ידי כבוד השופט לוין:

"מגמה, שהשתרשה בהלכות שנקבעו בפסיקת בית המשפט הזה, היא, כי במקרה  שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו"

ישנם כמובן מצבים שבאים עומדת לרשות העובד אוטונומיה רחבה יותר על עבודתו ואף שליטה רבה בסביבת העבודה ולכן כל מקרה ייבחן לגופו.

עקרון האשם התורם מופעל אך ורק בתביעה נזיקית כנגד המעביד והוא אינו יכול להיטען במסגרת תביעה למוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה.

הרכיבים שנדרשים בענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי הם נזק שנגרם כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע שנגרם או נגרמו עקב העבודה ותוך כדי העבודה.

ענף נפגעי עבודה אינו מתייחס כלל ליסוד ה"אשמה" של העובד או המעביד.

שתף עם חבר