fbpx
אישה מתהלכת עם הליכון בליווי מסייעת

< חזרה לעמוד מאמרים


ADL (ראשי תיבות של Activities of Daily Living) הוא למעשה "הערכת תלות" של אדם בזולת או בסיוע חיצוני.

כל תביעת סיעוד כוללת בתוכה מבחן ADL שתפקידו להעריך את תפקודו של החולה בפעולות היומיום.

מבחן ה-ADL פועל בשיטה של ניקוד שמשתנה בין פוליס לפוליסה ובין מנגנון אחד לאחר, אך משותף לכולם הוא שככל שהחולה מתקשה יותר לבצע את הפעולות שקבועות במבחן ה-ADL כך הוא ייחשב ליותר סיעודי.

אופן חישוב ניקוד ADL

כאמור, אופן חישוב נקודות ה-ADL הוא שונה מפוליסת ביטוח אחת לאחרת ואף בין זהות הגוף הבודק.

למשל, גם המוסד לביטוח לאומי מפעיל ענף סיעוד למבוטחים שעברו את גיל פרישה וענף שירותים מיוחדים, שהוא מקביל לסיעוד אך פונה למבוטחים שטרם הגיעו לגיל פרישה.

ישנן מספר פעולות יומיומיות שנסדקת יכולתו של המבוטח לעשותן כמעט בכל פוליסת ביטוח:

לקום ולשכב

נבדקת מידת יכולתו של המבוטח לבצע את פעולת השכיבה והקימה בכוחות עצמו ללא סיוע חיצוני.

ישנו גם דירוג פנימי בטיב היכולת, למשל, מבוטח שזקוק לתמיכה קלה על מנת לקום יקבל ניקוד גבוה יותר ממבוטח שזקוק לסיוע מלא.

פעולות אלה מתייחסות לרוב ליכולת לקום ולשבת ובכך המבוטח עשוי להיבדק בשני המצבים.

להתלבש ולהתפשט

נבדקת מידת יכולתו של המבוטח ללבוש פריטי לבוש ולהסירם בכוחות עצמו ללא סיוע חיצוני.

מבחן זה אינו זהה לנשים וגברים מן הטעם שפריטי הלבוש הוא שונה בין המינים. למשל, אישה זקוקה לסיוע לרכוס ולפתוח חזייה – פעולה שאינה נבדקת אצל גבר.

הדירוג הפנימי במבחן זה עשוי להיות שונה אף הוא שכן ישנם מבוטחים שזקוקים לעזרה בפריטי לבוש מסוימים ולא בכולם.

למשל, אדם שאינו מסוגל להזיז את רגליו עשוי להיות יכול ללבוש חולצה אך לא להצליח לגרוב גרביים.

מקרים אלה עומדים לא פעם בפני פרשנות פוליסת הביטוח כשהם אינם מפורטים באופן מפורש בפוליסה.

רחצה

מבחן זה לרוב כולל שני רכיבים: יכולת המבוטח להיכנס לחדר הרחצה לבדו והיכולת להתרחץ בכוחות עצמו.

גם מבחן זה עשוי להכיל סוגיות שנויות במחלוקת, כגון מבוטח שמסוגל לרחוץ רק את פלג גופו העליון בכוחות עצמו או חלק ממנו.

פוליסות ביטוח סיעוד שאינן מפרטות בצורה מדויקת את רכיבי הפעולות עשויות להקשות על המבוטח לזכות בתביעתו המוצדקת.

אכילה ושתיה

אכילה ושתיה עשויה להיות מחולקת לשתי פעולות שונות: יכולת המבוטח להכין מזון בכוחות עצמו ולאכול בכוחות עצמו.

הסוגיות המורכבות בפעולת הכנת המזון הן קשורות לסוג המזון שהמבוטח נדרש להכין (למשל, לחמנייה או תבשיל) וכן האם הוא נדרש לסיוע בהגשת המזון או לא.

סוגיות אלה בדרך כלל מפורטות בפוליסת הביטוח.

שליטה בסוגרים

יכולת השליטה בסוגרים עשויה להטעות מבוטחים רבים שכן יש הבדל בין בריחת שתן עד זמן ההגעה לשירותים, לבין אי-שליטה על האיברים שאמורים לשלוט על יציאת הסוגרים.

כך למשל, מבוטח שחוברה לו סטומה ייחשב לרוב כאי-שליטה על סוגרים מאחר שהצואה (או השתן) אינם יוצאים דרך האיברים הפונקציונליים לכך.

ניידות

אחת הפעולות הבסיסיות של האדם היא יכולת ניידותו, או במילים אחרות היכולת ללכת בכוחות עצמו, עם או בלי אמצעי עזר.

הליכה עצמאית עם אמצעי עזר לא תעיד לרוב על תלות בניידות משום שהמבוטח מסוגל להתהלך ללא סיוע של אדם אחר.

מסיבה זו, מבוטחים שנעזרים במקל הליכה או הליכון בפעמים רבות ייחשבו כעצמאיים בניידות לכל דבר ועניין.

לעומת זאת, מקרים שבהם אדם נעזר באדם אחר על מנת להתנייד, בין אם הוא משתמש באביזרי עזר או לא – ייחשב כזקוק לסיוע בניידות.

פעולות שנעשות עם דרבון

במבחנים רבים של ADL ישנו רכיב שנקרא "זקוק לדרבון" שהוא חלק מרכיב "תשישות הנפש".
מצבים אלה קשורים לרוב לבעיות קוגניטיביות אשר בגינן האדם זקוק לסיוע מנטלי על מנת לבצע את אותן פעולות.

כך למשל, נפגע מוח שמסרב להתקלח זקוק לדרבון רב מבני משפחתו ולעיתים מצב כזה הוא אף קשה יותר מאשר של אדם שלא מסוגל להתקלח בכוחות עצמו.

יש לבחון כל פוליסה ביסודיות ולהיות מוכנים לבדיקת ה-ADL מאחר שבפעמים רבות הבודק אינו שואל אם האדם זקוק לדרבון בכניסה למקלחת ומאחר שהוא לא מוצא ליקוי גופני פיזיולוגי, הוא עלול שלא להקנות ניקוד עבור פעולה שהמבוטח אינו מסוגל לעשותו ללא עזרה מלאה.

ייפוי כוח מתמשך לחולה הסיעודי

חולה סיעודי שאינו סובל מתשישות נפש או שהוא סובל מדמנציה בשלבים הראשונים ראוי שישקול לטובתו ולטובת בני משפחתו לערוך ייפוי כוח מתמשך בענייניו.

ייפוי הכוח המתמשך מותאם מעצם טיבעו לחולים סיעודיים שאינם סובלים מבעיות קוגניטיביות בכך שהוא מאפשר למיופה הכוח לפעול לטובת הממנה בנושאים כלכליים באופן מיידי.

חרף העובדה שייפוי כוח מתמשך הוא מסמך צופה פני עתיד – החרגה זו נועדה להקל על חולים סיעודיים בדיוק בנושא זה.

להרחבה בנושא ייפוי כוח מתמשך >

להרחבה בנושא תביעות סיעוד >