
תומך בקבלת החלטות (או "תומך החלטות") הוא מוסד חלופה לאפוטרופסות.
אם אדם מצוי במצב שמסיבה מנטלית או גופנית הוא מוגבל בקבלת החלטות עבור עצמו, הוא יכול למנות תומך החלטות אשר יסייע לו לקבל החלטות בקשר לענייניו.
בניגוד לאפוטרופוס – תומך בקבלת החלטות אינו נועד להחליט עבור מקבל ההחלטות, אלא לסייע לו לקבלן.
מקבל ההחלטות הוא האדם שמונה לו תומך החלטות. ההבדל מהותי ואינו רק סמנטי. התומך הוא רק מסייע לאדם לקבל את ההחלטות.
למי ניתן למנות תומך בקבלת החלטות
ישנם שלושה תנאים שאם הם מתמלאים, ניתן למנות תומך בקבלת החלטות:
- על מקבל ההחלטות להיות מעל גיל 18 ומצבו המנטלי הוא כזה שמאפשר לו לקבל החלטות בעצמו עבור עצמו – עם קבלת תמיכה.
- הוא מסכים שימונה לו תומך בקבלת החלטות.
- הוא יכול לבטא את רצונו.
תנאים אלה ממחישים את הייחודיות של תומך בקבלת החלטות כך שהם נועדו לסייע לאדם אחר ולא להיכנס לנעליו.
מי יכול להתמנות כתומך בקבלת החלטות
רצוי שתומך בקבלת החלטות יהיה אדם שקרוב למקבל ההחלטות (בן משפחה, או חבר קרוב).
אם אין למקבל ההחלטות אדם כזה – הוא יכול למנות תומך בקבלת החלטות מקצועי או מישהו שיעשה זאת עבורו בהתנדבות.
ישנם מספר תנאי סף על מנת שאדם שמסכים או מבקש להיות תומך בקבלת החלטות עבור מקבל ההחלטות יאושר עקרונית:
- מתגורר בישראל בדרך קבע כדין
- מעל גיל 18
- לא מונה לו אפוטרופוס או נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך בעניינו (כלומר, הוא כשיר מבחינה מנטלית)
- לדעת בית המשפט במינויו כתומך בקבלת ההחלטות לא יהיה ניגוד עניינים או יחסי תלות עם מקבל ההחלטות
- הוא אינו אפוטרופוס מקצועי או מועסק על ידי תאגיד אפוטרופסות
כמו כן, אם התומך בקבלת ההחלטות משמש כתומך בקבלת החלטות עבור אדם אחר באותם עניינים, הוא חייב ליידע על כך את בית המשפט.
תומך החלטות מקצועי
תומך בקבלת החלטות מקצועי מחויב לעבור תוכנית הכשרה מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בהיקף של 60 שעות לכל הפחות.
הכשרתו של התומך המקצועי מכילה תחומים הכשרה רבים הקשורים למקצועו, גם בסוגיות חברתיות רלוונטיות כגון זכויות של אנשים עם מוגבלויות, הגשה, זקנה ועוד.
תומך החלטות מתנדב או קרוב משפחה
ישנם תנאים ספציפיים למינוי תומך בקבלת החלטות עבור אלה שמתמנים לתמוך בקבלת החלטות בהתנדבות או עבור בני משפחתם.
אם תומך ההחלטות הוא קרוב משפחה או מתנדב – עליו בנוסף גם להשתתף בפגישת תיאום שיערוך האפוטרופוס הכללי או נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או מי שהוסמך לכך מטעמם.
אם תומך בקבלת ההחלטות הוא מתנדב, עליו לעבור תוכנית הכשרה מקוצרת בהיקף של כ-15 שעות שיערוך האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו.
מדוע לא אפוטרופוס
בכדי להבין טוב יותר מדוע במשך שנים כה רבות עמלו המחוקקים ברחבי העולם למצוא פתרון מעשי לאתגרים שמעלה מוסד האפוטרופסות – יש צורך להבין תחילה מהו מוסד האפוטרופסות.
המדינה מגנה בכפפות זכוכית על אדם שמונה לו אפוטרופוס מבלי שהוא ביקש זאת בעודו כשיר.
ביקורות על תנאי פיקוח מחמירים עלו באופן תדיר לדיונים בפני בתי המשפט והכל על חשבון האדם שמונה לו אפוטרופוס ואלה שקרובים אליו.
שני פתרונות עיקריים מוצעים כיום למוסד האפוטרופסות: ייפוי כוח מתמשך ותומך החלטות.
החלופות למוסד האפוטרופסות הן שונות וכל אחת מהן מתאימה לנסיבות אחרות.
ואולם, הנתון שזהה בין ייפוי כוח מתמשך לתומך החלטות הוא שאת שניהם בוחר האדם שמונה או ימונה לו אדם שידאג לענייניו.
היתרונות בהליך תומך בקבלת החלטות
תומך בקבלת החלטות שומר את האוטונומיה של מקבל ההחלטות בכך שהוא בחר אדם שיסייע (או יתמוך) לו בקבלת החלטותיו.
בניגוד
לאפוטרופוס שנכנס לנעליו של החסוי והוא זה שקובע כל החלטה מהותית בחייו, הרי שכאן
יש מעורבות אקטיבית של מקבל ההחלטות.
בדרך זו, נשמרות לאדם זכויותיו להחליט והוא מוגדר בחזקת נתמך ולא בחזקת מנוהל.
כמובן, שהליך זה אינו מתאים לכל סיטואציה ומקבל ההחלטות מחויב להיות במצב מנטלי כזה שהוא יכול לבטא את רצונו.
הפיקוח על תומך החלטות
אחד היתרונות הבולטים שתומך בקבלת החלטות הוא שהוא מסיר את הפיקוח המעיק של האפוטרופוס הכללי.
כשאדם שמסוגל לבטא את רצונו בוחר באדם אחר שידאג לענייניו, המדינה מכבדת את רצונו וסומכת על בחירתו.
אולם, לא ניתן לטעון שהמדינה מתעלמת כליל מהצורך לפיקוח.
בפועל, המדינה מסירה את ההידוק המעיק של הפיקוח אך עדיין שמורה לה הזכות לפקח ולדאוג לטובתו של האדם שמקבלים עבורו החלטות.
זכויות נוספות שעשויות לעמוד בפני מקבל החלטות
מקבל החלטות עשוי להיות זכאי לזכויות נוספות, בין היתר מהמוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח פרטיות ועוד.
הזכויות העיקריות (ולא בהכרח היחידות) שעשויות לעמוד לרשות מקבל ההחלטות הן:
- תביעת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי
- תביעת שירותים מיוחדים למוסד לביטוח לאומי
- תביעת סיעוד למוסד למוסד לביטוח לאומי
- תביעות לביטוח סיעוד
מומלץ להסתייע בעורך דין מומחה בתחומים אלה על מנת להפיק את המרב מהזכויות שעומדות לרשות מקבל ההחלטות.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא סיעוד
מאמרים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
מחלת הזאבת או לופוס או זאבת אדמנתית מערכתית (באנגלית: Lupus או Systemic Lupus erythematosus או בקיצור SLE) היא מחלה אוטואימונית דלקתית והיא נחשבת למחלה כרונית. המחלה גורמת לשיבוש בוויסות מערכת החיסון שגורם עודף נוגדנים עצמיים ומכלולים חיסוניים (קומפלקסים אימוניים). כתוצאה מכך נגרם נזק לרקמות והאיברים שעלול להיווצר במערכת אחת או יותר ממערכות הגוף ואף בכלל […]
מבחינה משפטית, ייפוי כוח ממשך הוא ללא שום ספק אחד החידושים המעניינים והחשובים ביותר בשנים האחרונות. אדם שעורך ייפוי כוח מתמשך יכול למנות מספר מיופי כוח שיקבלו החלטות עבורו אם הוא יגיע חלילה למצב שבו הוא יחדל מלהבין בענייניו. ישנם שלושה תחומים שבהם ניתן למנות מיופי כוח: עניינים אישיים עניינים אישיים רפואיים עניינים רכושיים בעוד […]
הערה: משרדנו אינו מייצג, מלווה או יועץ בענייני אשפוז בכפייה ומאמר זה נכתב לשירות הציבור בלבד. בחברה המודרנית קיים קושי חוקתי להכריח אדם לגשת לטיפול רפואי בניגוד לרצונו, ככל שהוא מסוגל להביע את רצונו. מחלות נפש מסוימות נוטלות מהאדם את כושר השיפוט שלו וכושר השיפוט שלו עלול להיות כה לקוי עד שמתרחשת סכנה ממשית לעצמו […]
כִּפְיוֹן, או בשמה הלועזי "אפילפסיה" (epilepsy) היא שם כולל לקבוצה של הפרעות נוירולוגיות. המחלה מזוהה בעיקר עם הופעה של "נפילות" ו"פרכוסים" אך בפועל היא יכולה לגרום גם ל"ניתוקים" ללא שום נפילה או פרכוס. חולי אפילפסיה עשויים להיות זכאים לזכויות רבות בין עם מערכת הביטוח הסוציאלי ובין במסגרת ביטוחים פרטיים. סוגי אפילפסיה שיעור הנכות ייקבע בין […]
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך "רדום" וכשמו – מתמשך. מהותו היא "לנוח" במשרדי האפוטרופוס הכללי כמסמך חסר משמעות, ולהכניסו לתוקף אם חלילה יגיע עורכו למצב שבו הוא יחדל מלהבין במעשיו. חרף מהותו של ייפוי הכוח המתמשך להתמשך עד יום הפעלתו במידת הצורך, ישנם מקרים מסוימים שבהם פוקע תוקפו. ביטול ייפוי כוח מתמשך על ידי הממנה […]
ישנן מספר מחלות שמשתייכות למשפחת המחלות הדמנטיות, כשהבולטות שבהן הן אלצהיימר, דמנציה פרונטו טמפורלית וגופיפי לואי. המשותף למחלות אלה הוא שלאף אחת מהן אין פתרון רפואי רשמי שיעצור כליל את החמרתה ובטח שלא פתרון רפואי לתקן את הנזקים שכבר נגרמו לחולה בעבר. ואולם, הבנת הזכויות שעשויות לעמוד לרשות החולה ומשפחתו עשויה לשפר באופן משמעותי את […]
טעות לחשוב שאדם שסובל מדמנציה, כגון אלצהיימר מנוע מלערוך צוואה מעצם קיומה של המחלה. מחלות הדמנציה נחשבות למחלות ניווניות, אשר מובילות להתדרדרות מתמשכת בשלבים איטיים יחסית. ואולם – ברגע שמזהים חשד למחלה ניוונית, מומלץ לבדוק ללא דיחוי את הכשירות לעריכת צוואה היות שמרכיב הזמן הוא קריטי בעניין הכשרות לערכה. יצוין שחולה דמנציה שכשיר לערוך צוואה […]
בפעמים רבות, ילדיו של אדם שחדל מלהבין בענייניו מגלים שההורה ערך מסמך ייפוי כוח מתמשך אשר מונע מהם לקבל אחריות על חייו. בין אם מדובר בצאצא אשר מגלה שיתר אחיו נבחרו להיות מטפליו היחידים של ההורה – או שאדם זר "נבחר" על ידו של ההורה לטפל בענייניו, כדאי לוודא שרצונו של ההורה הוא זה שיוגשם. […]
קישורים חיצוניים
אתר משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי – פרסום נוהל בעניין הליך מינוי תומך בקבלת החלטות










