תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome) או בעברית "תסמונת מנהרת כף היד" היא תסמונת נוירולוגית שמלווה בהפרעות תחושה, כאב ותחושות עקצוץ בשורש כף היד.
תסמונת התעלה הקרפלית נגרמת כתוצאה מלחץ על העצב המדיאני בשורש כף היד.
תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כמחלת מקצוע על פי ספר הליקויים.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
אבחון של תסמונת התעלה הקרפלית
ישנן שלוש דרכים עיקריות לאבחן האם הנבדק סובל מתסמונת התעלה הקרפלית:
- מבחן טינל (Tinel) – הרופא מקיש על אזור התעלה הקרפלית (בשורש כף היד) בתדירות גבוהה ולאחר מכן המטופל מדווח האם כתוצאה ממהקשות מופיעים התסמינים. אם מופיעים התסמינים, יוגדר מבחן טינל כחיובי.
- מבחן פאלן (Phalen) – הרופא יבקש מהמטופל לכופף את שתי כפות הידיים (אחיזה דומה לתפילה "הפוכה") במשך כחצי דקה והמטופל ידווח האם הוא חש את התסמינים.
- בדיקת אלקטרופיזיולוגית של השריר (EMG) לצורך האבחון.
בדיקת ה-EMG היא הדרך האובייקטיבית לאבחן את המחלה, כלומר ניתן באמצעותה לקבל מידע מהימן יחסית.
מבחן טינל ומבחן פאלן הם בדיקות קליניות ולכן, מבחינה תאורטית מידת האמינות שלהן פחותה יותר באספקלריה של מימוש זכויות רפואיות.
כלומר, כשאדם מבקש לאבחן את הליקוי במסגרת הטיפול הרפואי, נקודת המוצא היא שהוא יציין את תחושותיו האמיתיות על מנת לזכות בטיפול הרפואי האופטימלי.
לעומת זאת, כשמדובר במבוטח שמבקש לתרגם את התסמונת לזכויות ולהון – עלולים לחשוד יותר במידת מהימנותו.
CTS בספר הליקויים
תסמונת התעלה הקרפלית מעוגנת בסעיף 31(4) בספר הליקויים. כותרתו של סעיף 31 היא "עצבי הגפיים העליונים" וסעיף קטן 4 מתייחס לפגימה בעצב MEDIANUS.
חומרת הליקוי נעה בין 5% ל-50% והכל בהתאם לחומרת התסמונת וליד שבה היא קיימת.
יש משמעות האם התסמונת קיימת ביד אחת או יותר וכן, אם מדובר ביד הדומיננטית.
הנחיות המוסד לביטוח לאומי
מכוח חוזר נכות כללית מס': 403/12/2014 וחוזר נפגעי עבודה מס': 502/12/2014 נקבעו הנחיות ברורות ואחידות לעניין הדרך להכיר בעצם קיומה של התסמונת – וכן את התקן המחייב בנושא.
המוסד לביטוח לאומי מנחה את הוועדות הרפואיות לקבוע סעיף ליקוי עבור CTS בהתאם לבדיקה אלקטרופיזיולוגית של השריר (EMG-NCV).
אחת הבעיות עם החוזר הרפואי היא שהבדיקה האלקטרופיזיולוגית של השריר אינה מזהה תמיד את התסמונת ובכך אנשים רבים שלוקים בו מתקשים לקבל את זכויותיהם.
אם לא די בכל אלה, למוסד לביטוח לאומי ישנן גם הנחיות לעניין אופן ביצוע הבדיקה האלקטרופיזיולוגית של השריר בשילוב עם בדיקה קלינית.
תסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע
המתווה להכרת התסמונת כתוצאה מתנאי עבודה במוסד לביטוח לאומי מבחינה משפטית היא הן דרך תורת המיקרוטראומה והן דרך מחלת מקצוע.
תסמונת התעלה הקרפלית מוגדרת כ- Repetitive Motion Disoreder, כלומר היא יכולה להיגרם כתוצאה מפעולה חוזרת למשך זמן רב.
תסמונת התעלה הקרפלית עלולה להתרחש כתוצאה מתנאי עבודה כגון עבודה ממושכת עם מקלדת מחשב או פעולות חוזרות ונשנות של פרק כף היד.
בתי המשפט כבר הכירו לא פעם בקשר סיבתי בין הקלדות תכופות על מקלדת לבין היווצרותה של התסמונת.
באופן דומה, גם המוסד לביטוח לאומי מכיר באופן עקרוני בקשר סיבתי שכזה, אך לרוב הוא מערים קשיים מאחר שמדובר בסוגייה שהיא די שנויה במחלוקת מבחינה רפואית.
סוגיית הקשר הסיבתי בין שימוש ממושך במקלדת של מחשב היא למעשה אסכולה רפואית. ישנם רופאים שמכירים בקשר שכזה וישנם רופאים ששוללים זאת.
פריט 26 לחלק א של התוספת השניה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 קובע כך:
| שם המחלה | העבודה ותהליכי הייצור |
|---|---|
| דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק | עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות |
בדב"ע מט/0-56 (המוסד לביטוח לאומי נק יוסף ג'ירפי) הוכרה תסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה לאחר פעולות חוזרות רבות של חיבור ניירות עם מהדק סיכות, תוך הפעלת לחץ על המהדק שמהדק את החומר.
ואילו בדב"ע נב/3-78 איצקובי נ' המוסד לביטוח לאומי נדחתה תביעה של עובדת בקונדיטוריה שסבלה מהסמונת משום שהמומחה הרפואי סבר שלישת הבצק לא גרמה לתסמונת אצל העובדת.
יצוין שמשרדנו השיג תקדים משפטי שקבע שרופא בכיר שסבל מתסמונת התעלה הקרפאלית (CTS) יוכר כנפגע עבודה עקב ריבוי בדיקות אולטרה-סאונד (US) בטניות ווגינליות.
ניהול תביעה נגד מקום העבודה או הגשת תביעה לענף נפגעי עבודה למוסד לביטוח לאומי דורשת ניסיון רב והבנה יסודית בתסמונת באספקלריה המשפטית. ייצוג על ידי עורך דין לביטוח לאומי עשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה ושיעור הפיצוי.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
קישורים חיצוניים
