fbpx

< חזרה לעמוד מאמרים


תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome) או בעברית "תסמונת מנהרת כף היד" היא תסמונת נוירולוגית שמלווה בהפרעות תחושה, כאב ותחושות עקצוץ בשורש כף היד.

תסמונת התעלה הקרפלית נגרמת כתוצאה מלחץ על העצב המדיאני בשורש כף היד.

תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כמחלת מקצוע על פי ספר הליקויים.

רופא מראיין מטופל

כדאי גם לקרוא את המאמר:

"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"

אבחון של תסמונת התעלה הקרפלית

ישנן שלוש דרכים עיקריות לאבחן האם הנבדק סובל מתסמונת התעלה הקרפלית:

  • מבחן טינל (Tinel) – הרופא מקיש על אזור התעלה הקרפלית (בשורש כף היד) בתדירות גבוהה ולאחר מכן המטופל מדווח האם כתוצאה ממהקשות מופיעים התסמינים. אם מופיעים התסמינים, יוגדר מבחן טינל כחיובי.
  • מבחן פאלן (Phalen) – הרופא יבקש מהמטופל לכופף את שתי כפות הידיים (אחיזה דומה לתפילה "הפוכה") במשך כחצי דקה והמטופל ידווח האם הוא חש את התסמינים.
  • בדיקת אלקטרופיזיולוגית של השריר (EMG) לצורך האבחון.

בדיקת ה-EMG היא הדרך האובייקטיבית לאבחן את המחלה, כלומר ניתן באמצעותה לקבל מידע מהימן יחסית.

מבחן טינל ומבחן פאלן הם בדיקות קליניות ולכן, מבחינה תאורטית מידת האמינות שלהן פחותה יותר באספקלריה של מימוש זכויות רפואיות.

כלומר, כשאדם מבקש לאבחן את הליקוי במסגרת הטיפול הרפואי, נקודת המוצא היא שהוא יציין את תחושותיו האמיתיות על מנת לזכות בטיפול הרפואי האופטימלי.

לעומת זאת, כשמדובר במבוטח שמבקש לתרגם את התסמונת לזכויות ולהון – עלולים לחשוד יותר במידת מהימנותו.

הנחיות המוסד לביטוח לאומי

מכוח חוזר נכות כללית מס': 403/12/2014 וחוזר נפגעי עבודה מס': 502/12/2014 נקבעו הנחיות ברורות ואחידות לעניין הדרך להכיר בעצם קיומה של התסמונת – וכן את התקן המחייב בנושא.

המוסד לביטוח לאומי מנחה את הוועדות הרפואיות לקבוע סעיף ליקוי עבור CTS בהתאם לבדיקה אלקטרופיזיולוגית של השריר (EMG-NCV).

אחת הבעיות עם החוזר הרפואי היא שהבדיקה האלקטרופיזיולוגית של השריר אינה מזהה תמיד את התסמונת ובכך אנשים רבים שלוקים בו מתקשים לקבל את זכויותיהם.

אם לא די בכל אלה, למוסד לביטוח לאומי ישנן גם הנחיות לעניין אופן ביצוע הבדיקה האלקטרופיזיולוגית של השריר בשילוב עם בדיקה קלינית.

התקשרו עכשיו! 077-3500830

[]
1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

תסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע

המתווה להכרת התסמונת כתוצאה מתנאי עבודה במוסד לביטוח לאומי מבחינה משפטית היא דרך תורת המיקרו-טראומה.

תסמונת התעלה הקרפלית מוגדרת כ- Repetitive Motion Disoreder, כלומר היא יכולה להיגרם כתוצאה מפעולה חוזרת למשך זמן רב.

תסמונת התעלה הקרפלית עלולה להתרחש כתוצאה מתנאי עבודה כגון עבודה ממושכת עם מקלדת מחשב או פעולות חוזרות ונשנות של פרק כף היד.

בתי המשפט כבר הכירו לא פעם בקשר סיבתי בין הקלדות תכופות על מקלדת לבין היווצרותה של התסמונת.

באופן דומה, גם המוסד לביטוח לאומי מכיר באופן עקרוני בקשר סיבתי שכזה, אך לרוב הוא מערים קשיים מאחר שמדובר בסוגייה שהיא די שנויה במחלוקת מבחינה רפואית.

סוגיית הקשר הסיבתי בין שימוש ממושך במקלדת של מחשב היא למעשה אסכולה רפואית. ישנם רופאים שמכירים בקשר שכזה וישנם רופאים ששוללים זאת.

פריט 26 לחלק א של התוספת השניה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 קובע כך:

שם המחלה העבודה ותהליכי הייצור
דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת   במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות

בדב"ע מט/0-56 (המוסד לביטוח לאומי נק יוסף ג'ירפי) הוכרה תסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה לאחר פעולות חוזרות רבות של חיבור ניירות עם מהדק סיכות, תוך הפעלת לחץ על המהדק שמהדק את החומר.

 ואילו בדב"ע נב/3-78 איצקובי נ' המוסד לביטוח לאומי נדחתה תביעה של עובדת בקונדיטוריה שסבלה מהסמונת משום שהמומחה הרפואי סבר שלישת הבצק לא גרמה לתסמונת אצל העובדת.

ניהול תביעה נגד מקום העבודה או הגשת תביעה לענף נפגעי עבודה למוסד לביטוח לאומי דורשת ניסיון רב והבנה יסודית בתסמונת באספקלריה המשפטית. ייצוג על ידי עורך דין לביטוח לאומי עשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה ושיעור הפיצוי.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא


קישורים חיצוניים

חוזר המנהל הרפואי של המוסד לביטוח לאומי (קובץ PDF)

שתף עם חבר