fbpx
מיקרוטראומה

< חזרה לעמוד מאמרים


החוק מכיר בשני סוגים של "אירועים" אשר עשויים לזכות נפגע עבודה בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי: תאונת עבודה ומחלת מקצוע.

בעוד שתאונת עבודה הוא היא "אירוע פתאומי" שכתוצאה ממנו נפגע העובד – מחלת המקצוע היא מחלה שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה.

למשל, עובד שחלה במחלת ריאות כתוצאה מחשיפה לאסבסט עשויה מחלת הריאות להיחשב כמחלת מקצוע ולהקנות לעובד את הזכויות שקבועות בענף נפגעי עבודה.

ישנה רשימה סגורה של מחלות מקצוע שהחוק מכיר בהן – ורק מחלות אלה עשויות להעניק למבוטח את הזכויות כנפגע עבודה.

בפועל, ישנם ליקויים רבים שהם אינם "אירועי תאונה" אשר נגרמים לעובדים כתוצאה מהעבודה והם אינם מופיעים בחוק כמחלת מקצוע – ובתי הדין נדרשו להתערב על מנת לעשות צדק עם אותם נפגעים, וכך נוצרה תורת המיקרוטראומה.

מיקרוטראומה היא יציר הפסיקה, לפיה "תאונות קטנות חוזרות ונשנות" עלולות לגרום לפציעה או למחלה.

למשל, קלדנית שהקלידה במשך תקופה ארוכה במקלדת וכתוצאה מכך היא סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בכפות ידיה עשויה לקבל את זכויותיה בענף נפגעי עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה – ככל שהיא תוכיח שהשימוש הרב במקלדת ייחשב כ"תאונות קטנות חוזרות ונשנות".

רופא מראיין מטופל

כדאי גם לקרוא את המאמר:

"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"

פגיעות זעירות חוזרות ונשנות

את תורת המיקרוטראומה נוהגים להסביר באמצעות הדוגמה הפשוטה הבאה: טיפות רבות שטפטפו על הסלע – ולאחר תקופה ארוכה הצליחו לבסוף לבקעו.

למשל: קלדנית שמקלידה על דרך קבע, ניתן לראות בכל הקשה על מקש כ"תאונה קטנה" ולאחר תקופה ארוכה היא עלולה לסבול מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) שהוכרה כבר במחלה מכוח תורת המיקרוטראומה.

רכיב הפעולות "חוזרות ונשנות" הוא מרכיב קריטי במיקרוטראומה – שהובילו לבסוף לתאונה ממשית.

עובד שפעולותיו רבות אך אינן "חוזרות ונשנות" יתקשה לקבל הכרה כנפגע עבודה גם אם מאמציו הפיזיים מדגימים מבחינה אינטואיטיבית את הסיכוי לנזק.

נסיבות הפגיעה אינן בהכרח ידועות לנפגע היות שדרושה הבנה יסודית בהגדרת "תאונות קטנות" והקשר הסיבתי לליקוי הרפואי.

מסיבה זו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לנזקי גוף על מנת לקשור את תנאי העבודה לליקוי הרפואי מבחינה רפואית ומשפטית.

אופן ניסוח התביעה בעת הגשתה למוסד לביטוח לאומי הוא מרכיב קריטי לעניין שלב ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. ניסוח לא מתאים של נסיבות התאונה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לנפגע, בכל הקשור למימוש זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי והמעסיק.

תורת המיקרוטראומה כיציר הפסיקה

בדב"ע 0-21 מרים זוהר נ' המל"ל נקבע שתורת המיקרוטראומה היא למעשה "משלימה" את חסרונו של המחוקק במקרים שדורשים זאת.

תורת המיקרוטראומה נועדה למלא את החלל החסר במציאות שבה נגרמה למבוטח נכות מעבודה – בנסיבות שבהן אין לצידו מסלול תביעה מתאים.

בדב"ע 0-93 המל"ל נ' עזרא קורן נקבע שתורת המיקרוטראומה היא הפתרון האחרון שעומד לרשותו של עובד שאינו יכול למצות את זכויותיו במסגרת רכיבי "תאונה" או "מחלת מקצוע".

התקשרו עכשיו! 077-3500830

[]
1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

תנאים להכרה במיקרוטראומה

על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בליקוי רפואי שנגרם עקב מיקרוטראומה, על הנפגע לעמוד בשני יסודות:

  • קביעה עובדתית שהיו פגיעות זעירות חוזרות ונשנות
  • חוות דעת רפואית שקובעת את הקשר הסיבתי בין הרכיב הראשון לבין הנזק

בפועל, מדובר בשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין עולם המשפט והרפואה.

מהזווית המשפטית יש להוכיח את קיומן של "פגיעות קטנות" שהן "חוזרות ונשנות" באמצעות מנגנון ראייתי, ומהבחינה הרפואית יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין אותן הפגיעות הזעירות לבין הנזק שנגרם לבסוף.

המשמעות היא שיש צורך להוכיח קיומו של "נזק" וגם "קשר סיבתי" בין הנזק לליקוי הרפואי.

דוגמאות למקרים שהוכרו כמיקרוטראומה

הפסיקה הכירה במחלות רבות מכוח תורת המיקרוטראומה גם אם אינן מוגדרות ברשימת מחלות המקצוע או שהתרחשו עקב "אירוע תאונתי".

למשל:

  • פריצת דיסק – פגיעות בגב כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות של סבלים, אחים ואחיות בבתי החולים, נהגים (כמקצוע) ועוד.
  • תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) – פגיעה בכף היד כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות של עובדים במפעלי אריזה, קלדנים וקלדניות, פסנתרנים (מקצועיים), טבחים ועוד.
  • בעיות בברכיים – פגיעות ברכיים במקרים של מחלקי גז, סבלים, רצפים ועוד.

חשוב לציין שעל פי נהלי המוסד לביטוח לאומי, מקרים שבהם סובל העובד כתוצאה ממחלת מקצוע שרשומה בחוק – היא תיבחן לפי הכללים של מחלת המקצוע ולא של מיקרוטראומה.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא

שתף עם חבר