fbpx
מיקרוטראומה

< חזרה לעמוד מאמרים


החוק מכיר בשני סוגים של "אירועים" אשר עשויים לזכות נפגע עבודה בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי: תאונת עבודה ומחלת מקצוע.

בעוד שתאונת עבודה הוא היא "אירוע פתאומי" שכתוצאה ממנו נפגע העובד – מחלת המקצוע מעוגנת ברשימה סגורה של מחלות שקבועות בחוק שבגינן ניתן לקבל הכרה כנפגע עבודה.

בפועל, ישנם ליקויים רבים שאינם "אירועי תאונה" אשר נגרמים לעובדים והם אינם מופיעים בחוק כמחלת מקצוע – ובתי הדין נדרשו להתערב על מנת לעשות צדק עם אותם נפגעים.

מיקרוטראומה היא יציר הפסיקה, לפיה "תאונות קטנות חוזרות ונשנות" עלולות לגרום לפציעה או למחלה.

למשל, קלדנית שהקלידה במשך תקופה ארוכה במקלדת וכתוצאה מכך היא סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בכפות ידיה עשויה לקבל את זכויותיה בענף נפגעי עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה – ככל שהיא תוכיח שהשימוש הרב במקלדת ייחשב כ"תאונות קטנות חוזרות ונשנות".

פגיעות זעירות חוזרות ונשנות

את תורת המיקרוטראומה נוהגים להסביר באמצעות הדוגמה הפשוטה הבאה: טיפות רבות שטפטפו על הסלע – ולאחר תקופה ארוכה הצליחו לבסוף לבקעו.

למשל: קלדנית שמקלידה על דרך קבע, ניתן לראות בכל הקשה על מקש כ"תאונה קטנה" ולאחר תקופה ארוכה היא עלולה לסבול מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) שהוכרה כבר במחלה מכוח תורת המיקרוטראומה.

רכיב הפעולות "חוזרות ונשנות" הוא מרכיב קריטי במיקרוטראומה – שהובילו לבסוף לתאונה ממשית.

עובד שפעולותיו רבות אך אינן "חוזרות ונשנות" יתקשה לקבל הכרה כנפגע עבודה גם אם מאמציו הפיזיים מדגימים מבחינה אינטואיטיבית את הסיכוי לנזק.

תורת המיקרוטראומה כיציר הפסיקה

תורת המיקרוטראומה אינה מעוגנת בשום חוק – וכולה לחלוטין יציר הפסיקה.

בדב"ע 0-21 מרים זוהר נ' המל"ל נקבע שתורת המיקרוטראומה היא למעשה "משלימה" את חסרונו של המחוקק במקרים שדורשים זאת.

תורת המיקרוטראומה נועדה למלא את החלל החסר במציאות שבה נגרמה למבוטח נכות מעבודה – בנסיבות שבהן אין לצידו מסלול תביעה מתאים.

בדב"ע 0-93 המל"ל נ' עזרא קורן נקבע שתורת המיקרוטראומה היא הפתרון האחרון שעומד לרשותו של עובד שאינו יכול למצות את זכויותיו במסגרת רכיבי "תאונה" או "מחלת מקצוע".

תנאים להכרה במיקרוטראומה

על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בליקוי רפואי שנגרם עקב מיקרוטראומה, על הנפגע לעמוד בשני יסודות:

  • קביעה עובדתית שהיו פגיעות זעירות חוזרות ונשנות
  • חוות דעת רפואית שקובעת את הקשר הסיבתי בין הרכיב הראשון לבין הנזק

בפועל, מדובר בשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין עולם המשפט והרפואה.

מהזווית המשפטית יש להוכיח את קיומן של "פגיעות קטנות" שהן "חוזרות ונשנות" באמצעות מנגנון ראייתי, ומהבחינה הרפואית יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין אותן הפגיעות הזעירות לבין הנזק שנגרם לבסוף.

המשמעות היא שיש צורך להוכיח גם קיומו של "נזק" ושל "קשר הסיבתי".

דוגמאות למקרים שהוכרו כמיקרוטראומה

הפסיקה הכירה במחלות רבות מכוח תורת המיקרוטראומה גם אם אינן מוגדרות ברשימת מחלות המקצוע או שהתרחשו עקב "אירוע תאונתי".

למשל:

  • פריצת דיסק – פגיעות בגב כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות של סבלים, אחים ואחיות בבתי החולים, נהגים (כמקצוע) ועוד.
  • תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) – פגיעה בכף היד כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות של עובדים במפעלי אריזה, קלדנים וקלדניות, פסנתרנים (מקצועיים), טבחים ועוד.
  • בעיות בברכיים – פגיעות ברכיים במקרים של מחלקי גז, סבלים, רצפים ועוד.

חשוב לציין שעל פי נהלי המוסד לביטוח לאומי, מקרים שבהם סובל העובד כתוצאה ממחלת מקצוע שרשומה בחוק – היא תיבחן לפי הכללים של מחלת המקצוע ולא של מיקרוטראומה.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא

שתף עם חבר