החוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז-2007 – הוא חוק אשר קובע פיצוי רק לנכים אשר חלו במחלה בהתאם לנסיבות הקבועות בו. מסיבה זו נדחות תביעות רבות מדי שנה בשל קושי בהשגת ראיות בהתאם לדרישות החוק.
ענף נפגעי פוליו נועד לפצות את תושבי מדינת ישראל שלקו במחלת הפוליו (Poliomyelitis) הקרויה גם "שיתוק ילדים" וכן החמרה מאוחרת של המחלה, פוסט-פוליו (Post-poliomyelitis syndrome).
ענף זה מעוגן בחוק עצמאי: חוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז-2007 והמוסד לביטוח לאומי הוא זה שאמון על יישומו.
החולים במחלת הפוליו נדרשים להוכיח מספר רכיבים עיקריים על מנת להיות זכאים לפיצויים שנקבעו בחוק.
תביעות פוליו דורשות ראיות שהחולים לקו במחלה בתוך שטח מדינת ישראל או אם הם חלו במחלה לפני קום המדינה, בגבולות ארץ ישראל שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו במהלך שנת 1949.
במקרים רבים, הקושי העיקרי בצליחת תביעות נפגעי פוליו הוא להוכיח שהחולים לקו במחלת הפוליו בתוך ישראל.
התפרצויות המגפה בישראל היו בעיקר בין השנים 1949 ועד 1953 ובתקופה זו מטבע הדברים, המוסדות הרפואיים לא עבדו באותה מתכונת ממוחשבת.
ישנו קושי רב לחולה במחלת הפוליו או בהחמרה מאוחרת של המחלה, פוסט-פוליו (Post-poliomyelitis syndrome) להשיג תיעוד רפואי שיוכיח שהוא לקה בה בתוך מדינת ישראל.
סכומי הפיצוי שיפורטו להלן מעודכנים ליום 01/01/2019.
על פי ענף נפגעי פוליו, עשוי להיות זכאי חולה במחלת הפוליו שעונה על תנאי החוק – בפיצוי חד-פעמי וגם בקצבה חודשית. גובה הפיצוי הוא נגזרת של שיעור הנכות הרפואית כתוצאה ממחלת הפוליו או מהחמרה מאוחרת של המחלה, פוסט-פוליו (Post-poliomyelitis syndrome).
ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי תבדוק את הנפגע ותקבע את שיעור נכותו כתוצאה ממחלת הפוליו. יצוין שבידי הועדה יעמדו גם מסמכים ופרוטוקולים בעניין תביעות אחרות שהגיש הנפגע למוסד לביטוח לאומי.
היות שתכליתן של תביעות פוליו היא לפצות את תושבי ישראל שחלו במחלת הפוליו שהם לקו בה בישראל, המוסד לביטוח לאומי יפעל על מנת להעריך רק את נכותו של הנפגע שנגרמה כתוצאה ממחלת הפוליו. נתונים שיוכיחו שפגימה מסוימת נגרמה כתוצאה מסיבה אחרת, גם אם התהוותה אינהרנטית למחלת הפוליו – עלולים לגרוע משיעור אחוזי הנכות.
פיצוי חד פעמי ישולם לנפגע בהתאם לאחוזי הנכות או המוגבלות בניידות שנקבעו לו לצמיתות:
המענק החד-פעמי ישולם בשתי פעימות. הפעימה הראשונה היא מיד עם אישור הקצבה, והפעימה השנייה תשולם לאחר 12 חודשים.
בנוסף לפיצוי החד-פעמי, זכאי הנפגע גם לקצבה חודשית אשר תלויה אף היא בשיעור הנכות שקבעה הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.
קצבה חודשית תשולם לנפגע ששיעור נכותו או מוגבלותו בניידות כתוצאה ממחלת הפוליו הוא 20% או יותר.
שיעור הקצבה המלאה עומד נכון להיום 5,137 ש"ח – ואם הנכות היא נמוכה יותר, היא תשולם באופן יחסי.
למשל, חולה שנקבעו לו 50% נכות רפואית כתוצאה ממחלת הפוליו, יקבל מחצית משיעור הקצבה המלאה.
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
קישורים חיצוניים