fbpx
פטיש ביתמשפט מונח מעל ספר

< חזרה לעמוד מאמרים


קשר סיבתי (קש"ס) בתביעות נזקי גוף הוא קשר בין הפגיעה (או המחלה) לבין אירוע (תאונה, תנאי עבודה, רשלנות וכדומה).

הרעיון שעומד מאחורי רכיב הקשר הסיבתי הוא שאם גוף כלשהו אמור לפצות נפגע עבור נזק שנגרם עקב פעולה מסוימת, יש לוודא שהוא יפוצה עבור אותו נזק שגרמה הפעולה ולא בגין נזקים שכבר היו לו טרם אותה פעולה.

תביעות קשר סיבתי דורשות התייחסות זהירה מאוד למסמכים ולאופן הטענות ובפעמים רבות נפגע אינו מקבל את כל הפיצוי עקב ניכוי מצב קודם.

מקרים שמחייבים קשר סיבתי

ישנם תחומי משפט רבים בנזקי הגוף שמחייבים את קיומו של רכיב הקשר הסיבתי, ביניהם ניתן למנות בין היתר:

ענפי ביטוח לאומי

בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי ישנם מספר ענפים שחלקם דורשים קשר סיבתי על מנת לזכות בקצבה.

למשל, ענף נכות כללית בודק את כושר התשכרותו של הנכה כתוצאה מליקוייו ולכן אין שום משמעות לשאלה "ממה נגרם הנזק".

כך גם בענף שירותים מיוחדים אשר בודק את תפקודו של האדם בפעולות היומיום ונועד לסייע לו אם זקוק לעזרה באותן פעולות. מסיבה זו גם ענף זה אינו נדרש לשאלת הגורם לנזק.

לעומתם, ענף נפגעי עבודה וענף נפגעי איבה דורשים קשר סיבתי על מנת להביא לפיצוי הקבוע בחוק.

ענף נפגעי עבודה

ענף נפגעי עבודה דורש שני רכיבים שיתקיימו על מנת שתוכר התאונה כתאונת עבודה: התאונה התרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.

עקב העבודה הוא רכיב ה"קשר הסיבתי" אשר דורש לקשור את התאונה לעבודה, ולאחר מכן את הנזק לתאונה.

למשל, בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, עובד עבר התקף לב כתוצאה מאירוע חריג בעבודה. אותו עובד מחויב להוכיח קשר בין האירוע החריג בעבודה ("עקב העבודה") לבין התקף הלב ("הנזק").

אם למשל, אותו עובד הוא מעשן כבד – עלול פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעתו בטענה שהתקף הלב נגרם כתוצאה מעישון ולא כתוצאה מהאירוע החריג.

ענף נפגעי איבה

ענף נפגעי איבה מכיל תנאים רבים להכיר באירוע כאירוע איבה. אם אותם רכיבים מתקיימים, המבוטח זכאי לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.

למשל, כשאדם נכח בפיגוע ונפצע בגבו, ינסה המוסד לביטוח לאומי לאתר מסמכים רפואיים עברו אשר מוכיחים שהוא סבל כבר מכאבי גב מבלי קשר לאירוע האיבה.

בדרך זו, יוכל המוסד לביטוח לאומי לנסות ולהתחמק מלשלם למבוטח את שמגיע לו.

קשר סיבתי בעוולת הרשלנות

עוולת הרשלנות היא עוולת סל, לפיה אם מעוול (פוגע) התנהג במעשה או במחדל בדרך רשלנית שאדם כמוהו סביר לא היה נוהג כך – הוא מחויב לפצות את הנפגע בגין הנזק שהוא גרם לו.

אם ננתח את תנאי עוולת הרשלנות, אנו נמצא שדרושים להתקיים שלושה רכיבים: רשלנות, נזק וקשר בין הרשלנות לבין הנזק.

למשל, רופא ניתח לחולה את הרגל הלא-נכונה. אין ספק שהרופא התרשל וגם אין ספק שנגרם לאדם נזק (צלקת, פגיעה באוטונומיה וכדומה).

מאחר שהנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות – מתקיימים כל רכיבי התביעה והניזוק יכול לקבל פיצוי מהרופא.

תביעות ביטוח תאונות אישיות

ישנן פוליסות ביטוח רבות שדורשות קשר בין האירוע שמוגדר בפוליסה לבין הנזק.

פוליסות ביטוח תאונות אישיות מפצות את המבוטח אם נגרם לו נזק כתוצאה מתאונה ובכך הן דורשות את רכיב הקשר הסיבתי.

למשל, אם מבוטח נפל ברחוב ושבר את רגלו ופעולה זו מוגדרת בהתאם לפוליסה כ"תאונה" (אירוע פתאומי ולא-צפוי) אז זכאי המבוטח לפיצוי מחברת הביטוח.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים בנושא