המחוקק הישראלי ביקש להנהיג מדיניות נדיבה כלפי נפגעי גוף בתאונות דרכים – באמצעות עיקרון שקרוי "פיצוי מהיר לכל נפגע".
לצורך הגשמת אידיאל זה, פעל המחוקק במספר מישורים, כגון החלת ביטוח חובה לטובת נפגעי גוף מתאונות דרכים, נטרול מרכיב האשמה במקרים של תאונת דרכים ואולי הבולט שמהם הוא הקמת קרן קרנית.
קרנית היא חברה מכוח חוק (חברה סטטוטורית) הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותפקידה הוא לפצות נפגעי גוף שאין להם ממי לתבוע את נזקיהם.
סעיף 10 לחוק מכריז על הקמתה.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"מה לעשות לאחר תאונת דרכים"
מקרים שבהם ניתן לתבוע את הקרן
סעיף 12 לחוק קובע את המקרים שבהם ניתן יהיה לתבוע את קרן הפיצויים:
רשימת המקרים על פי מילות החוק היא רחבה וכללית, ובפועל ישנם מספר מקרים עיקריים שבהם תובעים את הקרן:
- לנהג הפוגע אין ביטוח חובה תקף
- לנהג הפוגע יש פוליסת ביטוח חובה תקפה אך הוא נהג בניגוד למוסכם בה
- תאונות "פגע וברח"
- לנהג הפוגע אין רישיון נהיגה או רישיון נהיגה תקף
- חברת הביטוח היא חדלת פירעון (נכנסה להליכי פירוק)
- הפגיעה נגרמה על ידי רכב גנוב
ניתן לתבוע את קרנית רק עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונת הדרכים – ולא לנזקי רכוש.
על פי החוק, תביעה כנגד קרנית בעניין שיעור הפיצוי הוא זהה לתביעה שהיה מגיש הנתבע לחברת ביטוח פרטית.
זכות החזרה של קרנית
הקמת קרן הפיצויים נועדה לשם הגשמת עקרון "פיצוי מהיר לכל נפגע" והחשש העיקרי הוא שלא לעודד נהגים להימנע מלערוך ביטוח חובה עקב קיומה של קרן הפיצויים.
לשם כך, הוחל מנגנון הגנה שמאפשר לקרן קרנית לתבוע את הנהג שלא פעל כדין על מנת שיפצה אותה על הכספים שהיא נאלצה לשלם עקב מעשיו או היעדר מעשיו.
זכות החברה מעוגנת בסעיף 9 לחוק ומגדירה את המקרים שבהם תוכל קרנית לחזור לאדם החייב בפיצויים.
מסיבה זו, נהג שערך פוליסת ביטוח שנתית, עשוי להיחשב כמבוטח גם כעד שלושים ימים לאחר פקיעת הביטוח, מתוך הנחת מוצא "צרכנית" לפיה הוא התכוון לחדש את הפוליסה.
למשל, חברת קרנית עשויה לשלם פיצויים לנפגע גוף שנפגע עקב תאונת דרכים קשה על ידי נהג שנהג ללא רישיון נהיגה תקף.
הנפגע ינהל את ההליך כנגד חברת קרנית בקלות יחסית (מבלי לחשוש ליכולת הפיננסית לשלם את הפיצוי) ואילו קרנית תוכל לתבוע את הנהג בחזרה עבור הנזקים שהיא נאלצה לשלם עקב מעשיו.
סעיף 9(א)(2) מחריג לעניין היעדר ביטוח מקרים שבהם היה לנהג הפוגע ביטוח שנתי (שנרכש למשך שנה למפרע) שתוקפו פג 30 יום לפני התאונה.
בע"א 6739/99 מאיר עשור נ' קרנית, קבע בית המשפט העליון שסעיף 9(א)(2) מעניק "שלושים ימי חסד" למי שהיה בידיו ביטוח שנתי. בדיון הנוסף שנערך באותו עניין (דנ"א 5771/02), נקבע:
"שלושים ימים אלה נועדו לשקף נוהג מסחרי מקובל ולפיו מעניקות חברות ביטוח למבוטחיהן שלושים ימי חסד לאחר תום תקופת הביטוח, על יסוד הנחה שהמבוטח נתכוון לחדש את הביטוח לשנה נוספת אלא שטעה ולא עשה את שהיה עליו לעשות… תקופת שלושים הימים מספחת עצמה לשנת הביטוח הקודמת, על יסוד הנחה שתקופה זו תיבלע בחידוש הפוליסה לשנה נוספת"
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
מכוח פקודת רכב מנועי, כל נהג מחויב להיות מכוסה בפוליסת ביטוח חובה. ביטוח החובה נועד להבטיח שלא יוותרו נפגעי גוף כתוצאה מתאונות דרכים ללא כיסוי ביטוחי. נפגע גוף מרכב שלנהג בו לא היה כיסוי ביטוחי פוליסת ביטוח החובה מכסה את הנהג שברכב, את הנוסעים בו וכן את הולכי הרגל, רוכבי אופניים או כל אדם אחר […]
אחד התנאים לתבוע פיצויים מחברת ביטוח עבור נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים הוא קבלת אישור משטרתי לנפגעי תאונות דרכים. מדובר באישור פשוט מאוד להשגה. קבלת אישור משטרה לנהגים שנפגעו על נהגים ברכב מנועי מכל סוג שהוא המוכר בחוק, כגון מכונית, אופנוע, אוטובוס, משאית וכדומה שנפגעו בתאונת דרכים לפנות ליחידת אגף התנועה של משטרת ישראל […]
תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה הנהג הפוגע ברח מאזור התאונה מבלי לסייע לנפגע ומבלי לגלות את פרטיו. מדובר בתופעה כואבת ונפוצה לפיה מותירים אדם פצוע וכאוב, אפילו בסכנת חיים על מנת לנסות ולהימנע מאימת הדין. לנהג הפוגע שברח מזירת התאונה עלולות להיות השלכות קשות מאוד הן לעניין הדין הפלילי והן לעניין הדין האזרחי. […]
המחוקק הישראלי ביקש להנהיג מדיניות נדיבה כלפי נפגעי גוף בתאונות דרכים – באמצעות עיקרון שקרוי "פיצוי מהיר לכל נפגע". לצורך הגשמת אידיאל זה, פעל המחוקק במספר מישורים, כגון החלת ביטוח חובה לטובת נפגעי גוף מתאונות דרכים, נטרול מרכיב האשמה במקרים של תאונת דרכים ואולי הבולט שמהם הוא הקמת קרן קרנית. קרנית היא חברה מכוח חוק […]
הפרעת הסתגלות (באנגלית: Adjustment Disorder) היא הפרעה פסיכיאטרית כתוצאה מקושי להתמודד עם שינוי משמעותי שארע ללוקה בה. נכים רבים שעברו ממצב תקין למצב של חולי, סובלים מקושי נפשי רב להתמודד עם המציאות החדשה ובפעמים רבות אם ההפרעה מאובחנת, היא עשויה להקנות להם נכות רפואית במסגרת שקלול כלל הליקויים. הפרעת הסתגלות מאובחנת אצל פסיכיאטר באמצעות בדיקה […]
נהגי אופנוע נחשבים לסיכון רב עבור חברות הביטוח, ומסיבה זו אין כיום חברה שמסכימה לבטח אותם למעט התאגיד המנהל של המאגר לביטוחי רכב חובה ("הפול"). הסיכון בביטוח נהגי אופנוע הוא בשני מישורים: סיכוי גבוה לאירוע תאונת דרכים, בין היתר עקב מבנה האופנוע, יציבותו ותרבות הנהיגה בו סיכוי גבוה לנזק גופני קשה, בין היתר עקב אמצעי […]
התאגיד המנהל של המאגר לביטוחי רכב חובה ("הפול") בע"מ הוא תאגיד ביטוח שהוקם כמענה להתנגשות שבין פקודת רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל = 1970 לבין היעדר חובתם של תאגידי הביטוח לבטח כל נהג וכל סוג רכב מנועי. ביטוח חובה מול הזכות שלא לבטח על פי פקודת רכב מנועי, כל נהג מחויב לערוך פוליסת ביטוח ("ביטוח […]
סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור […]
הפרעת דחק פוסט טראומטית, קרויה גם הַלֶּמֶת או הפרעת דחק בתר־חבלתית (באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder או בקיצור PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית אשר נגרמת כתוצאה מאירוע שעלול לסכן את שלמות גופו של הנפגע. הסימפטומים של PTSD משתנים מאדם אדם, הן בסוגם והן בעוצמתם. PTSD בספר הליקויים הפרעת דחק פוסט טראומטית מקנה נכות נפשית ללוקים בה. סעיף […]
ניהול תביעה כנגד חברת ביטוח לאחר תאונת דרכים באופן אשר ימצה את זכויותיו של הנפגע באופן אופטימלי, הוא הליך שעלול להימשך זמן רב. חברות הביטוח מצידן, בעודן נהנות מאיתנות פיננסית כדרך שיגרה, אינן ממהרות לשלם לנפגע את מלוא נזקיו. מבחינתן, מרכיב הזמן הוא קריטי עבור הנפגע וכמעט חסר משמעות עבורן. לשם כך, נוצר מנגנון משפטי […]
קישורים חיצוניים
