
ענף נכות כללית מפלה באופן ברור בין גברים לנשים.
כשמגיע גבר נכה לוועדת אי-כושר תמיד ייבדק כושר השתכרותו גם אם הוא לא עבד יום אחד במהלך חייו.
לעומת זאת, כשמגיעה אישה לוועדת אי-כושר – אם היא לא עבדה תקופה מסוימת, תיבדק יכולתה לתפקד כעקרת בית.
איסור על אפליה
מבלי להיכנס לסוגיות משפטיות "כבדות" – אפליה בין גברים לנשים היא אסורה על פי חוק ממסגרת רחבה של דינים, החל מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועד חוקים ספציפיים ופסיקה ענפה וברורה של בית המשפט העליון.
ואולם, סעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע רכיב "שמירת דינים":
"אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד"
מאחר שחוק הביטוח הלאומי נחקק בשנת 1953 האמור בו מוגן מתקיפה חוקתית של בג"ץ. בפועל, אין ספק שמדובר במציאות עגומה ופרימיטיבית אשר מעוותת לחלוטין כל היגיון וצדק.
הגדרת עקרת בית נכה
עקרת בית מוגדרת כאישה בלבד, תושבת ישראל, נשואה או ידועה בציבור של אדם אשר מבוטח בביטוח זקנה ושאירים, שהיא אינה עובדת כשכירה או עצמאית, שמלאו לה 18 שנים והיא עדיין לא הגיעה לגיל פרישה, ושאין לה כושר לבצע עבודות שמקובל לעשות במשק בית או שכושרה לבצע עבודות משק בית נפגע עקב פגימותיה ב–50% או יותר.
ואולם, קובע החוק:
- אישה שחיה בנפרד מבן זוגה ולא התגוררה עמו במשך 24 החודשים שקדמו להגשת התביעה או לאחריה, תיחשב כעובדת.
- אם אישה עבדה כשכירה או כעצמאית במסגרת 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה במשך 12 חודשים רצוף או במשך 24 חודשים לא-רצופים – היא תיחשב כעובדת ולא כעקרת בית.
גבר כעקרת בית
סטטוס עקרת בית הוא מיועד לנשים בלבד – ולכן גם גברים שאינם עובדים תקופה ארוכה לא יוכלו להיכנס להגדרת "עקרת בית".
בעב"ל 519/069 יחזקאל מני נ' היועמ"ש נקבע בין היתר שגבר אינו יכול להיבדק במסלול "עקרת בית" גם מכוח חובת התשלום למוסד לביטוח לאומי.
בעוד שגבר נדרש לשלם דמי ביטוח – הרי שאישה עקרת בית פטורה מכך.
אף מעבר להתייחסותו המפורשת של החוק, די בעובדות אלה כדי להחריג גברים ממסלול הבדיקה של "עקרת בית".
השוני בין עקרת בית נכה לנכה עובד
השוני בוועדת נכות רפואית לעקרת בית נכה
כשגבר נכה מגיע לוועדה רפואית עליו לעמוד ברף של 60% נכות משוקללת או 40% נכות משוקללת אם אחת הפגימות היא בשיעור של 25% או יותר.
עקרת בית לעומת זאת נדרשת לעמוד בנכות משוקללת בשיעור של 50%.
השוני בוועדת אי-כושר
כשגבר נכה מגיע לוועדת אי-כושר נבדקת יכולתו להשתכר.
מבחינה תיאורטית, עבודה לפרנסה לכשעצמה מצריכה משאבים גדולים יותר ומאמץ ניכר יותר מאשר ניהול משק בית.
התפיסה התיאורטית היא שעבודה מצריכה הגעה למקום עבודה, אינטרקציה עם אנשים, שהייה מחוץ לבית, פעילות רציפה וממושכת יותר ומנוחה בהתאם לצרכיו של המעסיק.
עקרת בית לעומת זאת נדרשת לבצע פעולות משק בית אשר קשה יותר להוכיח את הקושי בעשייתם – כגון:
- בישול וחיתוך מזון
- טאטוא
- שטיפת כלים
- כביסה
- טיפול בילדים
כמובן, שניתן לקיים דיון מעמיק בשאלה האם פעולות אלה הן קשות, מתישות ומהנות יותר מאשר עבודה לפרנסה – אך בפועל, אם נדמיין את עצמנו עומדים מול עובדת סוציאלית בוועדת אי-כושר ונידרש לשכנע אותה מדוע איננו מסוגלים לטאטא את הבית "עם מנוחות רבות" או לחתוך מזון ולבשל, אנו נמצא את עצמנו מתקשים יותר.
מסיבה זו, עקרת בית נכה נדרשת להתאמץ יותר על מנת להוכיח את אי-מסוגלותה לקיים את עבודות משק הבית ובפועל סיכוייה להגיע לדרגש אי-כושר בשיעור גבוה יותר היא מאתגרת הרבה יותר.
השוני בקצבאות
גבר נכה זכאי לתוספת תלויים עבור אשתו או בת זוגו אם היא משתכרת בשיעור של 5,856 או פחות, נכון לשנת ינואר 2019.
עקרת בית נכה לעומת זאת, אינה תקבל תוספת תלויים עבור בעלה או בן זוגה גם אם אינו משתכר כלל.
מדובר בגישה שמרנית המנתקת כליל את האידיאל לפיו אישה מהווה חוליית פרנסה בתא המשפחתי.
כיצד להימנע מכניסה להגדרת עקרת בית נכה
ראשית אם האישה עבדה תקופה ממושכת כדאי להגיש את התביעה לנכות כללית מיד ולא להתמהמה.
אם חסרים מסמכים רפואיים, ניתן לצרפם מאוחר יותר ובמידת הצורך ניתן אף לבקש לדחות את הוועדה הרפואית בסד הזמנים שקבוע בחוק ו"למשוך" מעט יותר זמן.
"הרגע הקובע" הוא מועד הגשת התביעה ולא מועד קיומה של הוועדה הרפואית.
בנוסף, אישה שחיה בנפרד מבן זוגה או מידוע בציבור ושהיא אינה מתגוררת עמו במשך שנתיים מלפני יום הגש התביעה תיחשב כעובדת.
הרציונל הוא שאישה שאין לה על מי "להישען בפרנסת הבית" היא מחויבת לפרנס את עצמה ולכן היא תיחשב כעובדת.
במוסד לביטוח לאומי אין מידע ספציפי על נסיבות החיים האישיות של האזרחים, לכן אם האישה עונה לתנאי זה יש לעמוד על הזכות.
חשוב לדעת שהמוסד לביטוח לאומי נעזר בחוקרים רבים אשר במקרה הצורך חוקרים את המבוטחת ואת סביבתה הרלוונטית.
הצהרה שקרית בדבר מערכת יחסים מנותקת עלולה להסתיים גם בהליך פלילי.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
בחודש יוני 2022 נכנס לתוקף עדכון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 באופן שהרחיב משמעותית את התנאים לזכאות מפטור בתור. בעוד שבעבר זכות זו הוענקה לסובלים מבעיות נפשיות מסוימות בלבד, כיום הורחבה משמעותית אוכלוסיית הזכאים גם לנכים נוספים בהתאם לדרישות החוק. אידיאל החוק הוא לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בתור עקב […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
קישורים חיצוניים