עובדים שאירעה להם תאונת עבודה או מחלת מקצוע תוך כדי ועקב עבודתם, רשאים לפנות למוסד לביטוח לאומי לבירור זכויותיהם לעניין דמי פגיעה ונכות מעבודה.
המוסד לביטוח לאומי בודק האם התאונה היא תאונת עבודה כהגדרת החוק (אירעה תוך כדי ועקב העבודה) בין היתר על ידי פניה פמעסיק לבירור נסיבות הפגיעה.
אם העובדים הם שכירים, נקודת המוצא היא שהמעסיק אמור להיות "נייטרלי" בעניין נסיבות התרחשות התאונה ולכן הוא יספק מידע מהימן.
לעומת זאת, אם העובד הוא עצמאי (למשל, עוסק מורשה או בעל מניות) או שהוא מועסק על ידי קרוב – נקודת המוצא היא שהוא או קרובו עלולים להחצין את האחריות של תאונה אחרת כלפי הביטוח הלאומי, כלומר לשקר למוסד לביטוח לאומי בעניין נסיבות התאונה.
במקרים אלה, המוסד לביטוח לאומי משתמש באגף החקירות למניעת הונאות שעומד לרשותו.
תאונת עבודה לעצמאיים או מקורבים לעצמאיים
המוסד לביטוח לאומי מחזיק מערך חקירות מאסיבי ואיכותי (אגף החקירות – מניעת הונאות) על מנת לאתר מבוטחים שמציגים מצג שווא על מנת לזכות בכספים שלא כדין.
מעבר לעובדה שניסיונות מסוג זה עלולים לגרום להרבה יותר נזק מאשר תועלת – הרי שבפועל מדובר בכספי ציבור שנועדו להגשים מטרה חברתית במעלה הראשונה.
למשל, עובד עצמאי שעוסק בהתקנת שלטים מעד במהלך ריקוד באירוע משפחתי שאינו קשור לעבודה ושבר את רגלו.
כשבדק העובד את זכויותיו כתוצאה מהתאונה, הוא גילה שהוא יתקשה לתבוע את אולם האירועים מאחר שלא זוהתה שום רשלנות.
אותו עובד ניסה להביא לביתו כספים במרמה, על ידי פנייתו לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי בטענה שהוא נפל "במהלך עבודתו".
באופן טבעי, היות שאין לו מעסיק ישיר שיוכל להיות "נייטרלי" המוסד לביטוח לאומי יפעל במרץ רב על מנת להביא לידיו ראיות בדבר נסיבות הפגיעה.
אם יתגלו שקריו של העובד, הרי שהוא חשוף לכתב אישום פלילי ופגיעה משמעותית בזכויותיו גם מול המוסד לביטוח לאומי.
דוגמה נוספת:
בעל מניות בחברה פרטית לשילוח מעסיק את אחיו בתור מחסנאי. באחד הימים, אותו מחסנאי נפל מסולם בביתו ושבר את רגלו. בעל המניות ואחיו המחסנאי מחליטים להציג מצג שווא לפיו התאונה אירעה במהלך עבודתו.
העובדה שהעובד מקורב לבעל המניות תחשיד באופן טבעי את פקיד התביעות וגם במקרה זו יופעל מערך החקירות במלוא המרץ.
עיקרי הסוגיות שעולות מתאונות עבודה לעצמאיים
ישנן שתי סוגיות עיקריות שעלולות להקשות על הנפגע העצמאי (או המקורב לעצמאי) במהלך עבודתו.
הראשונה, עצם התרחשותה של התאונה. סוגיה זו היא למעשה ההכרעה העניינית האם התאונה תוכר כתאונת עבודה או לא.
הסוגייה השניה היא שיעור שכר הבסיס שהעובד קיבל בפועל. סוגיה זו קיימת בעיקר במקרים שבהם עובד עצמאי בחברה שהוא בעל מניות בה, לא הוציא לעצמו תלושי שכר בחודשים שלפני התאונה.
מאחר ששכר הבסיס הוא מרכיב קריטי לעניין שיעור דמי הפגיעה ושיעור קצבת הנכות (או המענק החד-פעמי), ומאידך הוצאת תלושי שכר רטרואקטיביים היא פעולה שעשויה להיות לגיטימית במקרים מסוימים, המוסד לביטוח לאומי יבדוק האם שיעור השכר הוא ריאלי בהתאם לעיסוקו של העובד.
חקירות ביטוח לאומי
לפי אתר המוסד לביטוח לאומי, מפעיל המוסד מערך חקירות שמונה כ-140 חוקרים הפועל בפריסה ארצית.
אופן החקירה מתבצע לרוב בשני מישורים עיקריים: חקירה פרונטלית וחקירה סמויה.
כמעט בכל מקרה שבו נפגע עובד עצמאי או עובד שמועסק על ידי אדם שקרוב לו – יזומן העובד לחקירה פרונטלית מול חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי. החוקר יתשאל את העובד וינסה לדלות ממנו פרטים רבים ככל האפשר אודות האירוע.
המוסד לביטוח לאומי משתף פעולה עם גופים רבים כגון משטרת ישראל, רשות המיסים ועוד.