ענף נפגעי גזזת דורש הוכחת שני רכיבים עיקריים על מנת לצלוח את התביעה: טיפולים כנגד מחלת הגזזת וליקויים רפואיים כתוצאה מאותם טיפולים. מאחר שישנה רשימה סגורה של ליקויים שהחוק מכיר בהם, סיוע על ידי עורך דין בעל ניסיון בענף זה עשוי לשפר באופן משמעותי את סיכויי התביעה ואת שיעור הפיצוי.
גזזת (tinea capitis) היא מחלת עור פטרייתית שהייתה נפוצה ביישוב היהודי בארץ ישראל.
בשנות ה-50, חלק גדול מהעולים החדשים שעלו למדינת ישראל (בעיקר מעדות המזרח) עבר טיפולי הקרנות כנגד מחלת הגזזת שגרמו לאחר מספר שנים אצל חלק מהחולים למחלות שונות כגון התפתחות גידולים סרטניים או גידולים שפירים (מנינגיומות) על קרומי המוח ובבלוטת התריס.
היות שהטיפול בהקרנות כנגד מחלת הגזזת היה מקובל בעולם באותה עת, התקשו המטופלים בהקרנות לתבוע את מדינת ישראל בעוולת הרשלנות ולכן בשנת 1995 הועבר בכנסת חוק ייעודי: חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 אשר תכליתו הוא לפצות את הנפגעים שחוו תסמינים מסוימים הקשורים להקרנות.
החוק קובע שאלה שנפגעו מטיפול בהקרנות נגד גזזת (או שאיריהם) שנעשו בתקופה מ–1.1.46 עד 31.12.60 על ידי אחד הגופים הקבועים בחוק או גורם אחר מטעמם (מדינת ישראל, הסוכנות היהודית, קופת חולים וההסתדרות מדיצינית הדסה) – זכאים לפיצוי, בהתאם לשיעור הנכות הרפואית שנקבעה להם על ידי הוועדה הרפואית. תכלית החוק היא לפצות את אלה שעברו הקרנות כנגד גזזת בישראל וכן את אלה שעברו הקרנות מחוץ לישראל כחלק מההכנה לעלייה למדינת ישראל.
על נפגעי גזזת לעבור שני שלבים על מנת לזכות בפיצוי על פי החוק.
בשלב הראשון, על הנפגע להופיע בפני ועדת מומחים על מנת להוכיח שהוא עבר את הטיפול בהקרנות לגזזת בהתאם לחוק. אם שמו של הנפגע מופיע ברשימת מחקר של פרופ' ברוך מודן ז"ל שחקר במעקב ארוך טווח חלק מהמוקרנים, מתייתר עבורו שלב זה והוא מיד עובר לשלב השני – היות שזוהתה העובדה שהוא עבר את ההקרנות.
ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות תזמן את הנפגע ותבדוק האם הוא סובל מאחד הליקויים שהוכרו בחוק:
מדובר במחלות נפגעי גזזת באיזור הראש בלבד, אשר נמצא קשר סיבתי בין תחלואתן לבין הטיפול בהקרנות נגד גזזת.
יצוין, שגם מחלה פסיכיאטרית כתוצאה מההקרנות נחשבת למחלה ברת פיצוי.
בוועדה ישבו רופאים שמומחיותם היא בהתאם לליקויים שעליהם התלונן התובע כשהגיש את תביעתו לפיצוי. מסיבה זו חשוב להכיר את כל הפגימות ולאתר מסמכים רפואיים שמעידים על קיומם.
היות שתכלית החוק מורכבת ממנגון "פיצוי", יש לבדוק מימוש של זכויות נוספות שעשויות לעמוד לצד החוק, כגון קצבת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים.
הפיצוי לנפגעי גזזת עשוי להשתלם כקצבה חד פעמית ואף תוספת של קצבה חודשית.
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
קישורים חיצוניים