שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית.
נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים.
ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק בפעם נוספת בתום התקופה הזמנית ולנכה אין ודאות שתמשיך הזכאות לקצבת הנכות.
בנוסף, ליקוי על רקע הפרעה נפשית אינו נבדק בתנאי מעבדה אלא בבדיקה קלינית ולכן עלולים להיות פערים תהומיים בין הפוסקים הרפואיים.
הוראות החוק לעניין נכות נפשית זמנית
הוראות החוק מגבילות את הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי לקביעת נכות זמנית למשך תקופה של עד שנתיים וזאת בהתאם לסעיף 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), תשמ"ד-1984 שקובע:
"רופא מוסמך רשאי לקבוע אחוז נכות רפואית לתקופה מוגבלת, כל עוד מצבו הרפואי של התובע אינו יציב; תקפה של כל קביעה זמנית כאמור יהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים מיום הקביעה."
למוסד לביטוח לאומי "נוח" יותר לקבוע נכות זמנית ארוכה מהתקופה הקבועה בחוק מן הטעם שתהיה לו האפשרות לבדוק את מצבם של הנכים כעבור תקופה ובכך להימנע ממצב שבו אדם ימשיך לקבל קצבה למרות שחל שיפור ניכר במצבו.
ואולם, הוראות החוק מבקשות לעודד את הביטוח הלאומי להכיר בנכויות לצמיתות במקרים שבהם אין סיכוי לשיפור ממשי במצבו של החולה על מנת להימנע מהתעמרות בנכה.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
כמה פעמים ניתן לקבוע נכות נפשית זמנית?
ביום 25/9/2011 פורסם חוזר רפואי מספר 1893 שבו נקבעו הנחיות לעניין קביעת הנכות הזמנית על ידי הפוסקים הרפואיים.
על פי החוזר, רופא הוועדה רשאי לקבוע נכות זמנית לתקופה שלא עולה על שנתיים – ואולם ניתן בכל שנתיים להאריך לשנתיים נוספות, לא יותר משלוש פעמים.
המשמעות היא, שניתן לקבוע נכות זמנית למשך שש שנים, בתנאי שכל הארכה שכזו תהיה למשך תקופה שלא עולה על שנתיים.
בפועל, מדובר במצב די נדיר – אך יש לדעת שהנוהל מכשיר את הוועדות לפעול מכוחו למרות שכוחם של הנהלים מבחינה משפטית הוא די שנוי במחלוקת.
לפי הנוהל, הדבר מהווה מעין פתרון למגבלות "חוק לרון" – אך בפועל אין זה מדויק משום שסעיף 220א(א) לחוק הביטוח הלאומי, מאפשר בדיקה מחודשת לנכה שעובד ומוגן על ידי "חוק לרון".
מצד שני, יש לזכור שבנכות פסיכיאטרית – קיים קושי מובנה לאמת את מצבו של הנבדק משום שלרוב, אין כיום בדיקות אובייקטיביות (בדיקות מעבדה) שיוכיחו את קיומו של הליקוי.
נכות פסיכיאטרית לצמיתות בפעם הראשונה
הוועדה הרפואית קובעת סעיף ליקוי פסיכיאטרי לצמיתות כבר בוועדה הרפואית הראשונה, בתנאי שהרופא סבור שהליקוי הפסיכיאטרי אינו משפיע על דרגת אי-הכושר ויתר סעיפי הליקוי מזכים את המבוטח בקצבה.
מדובר במצב שבו המבוטח לא יצטרך לשאת את רגליו לוועדה חוזרת בתום הנכות הזמנית עבור ליקוי שאין לו משמעות בקביעת דרגת אי-הכושר.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
