המניסקוס (באנגלית: meniscus) הוא מבנה סחוסי שמצוי בין מפרק הברך לבין אחת מעצמות השוק (שוקה).
מיקומו של המניסקוס מעיד על תפקידו, לשמש כ"בולם זעזועים" בעיקר בעת הליכה או מאמץ.
בכל ברך מצויים שני מניסקוסים: תיכון (Meniscus medialis) וצידי (Meniscus lateralis).
תסמינים רפואיים
לא מעט ליקויים רפואיים עשויים להיגרם כתוצאה מפעילות גופנית שגרתית, כשאחד מהם הוא הקרע במניסקוס.
הסימפטומים העיקריים של קרע במניסקוס הם:
- קושי ליישר את הברך
- כאבים עזים בברך ונפיחות
- קשיים בהליכה
כאב חד ומהיר בברך כתוצאה מפציעה עלול להעיד על קרע במניסקוס.
קרע במניסקוס בספר הליקויים
נזקים במניסקוס מעוגנים בסעיף 48(2)(ז) בספר הליקויים והוא כולל ארבעה תתי סעיפים שניתן לקבוע בהתאם לנזק:
נזק במניסקוס בצורה קלה | 10% |
נזק במניסקוס עם LOCKING | 20% |
מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס ללא הפרעות תפקודיות | 0% |
מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס, קיימים שינויים ארטרוטיים קלים ודלדול קל של השרירים | 10% |
עקב עמימות סעיפי הליקוי, לא פעם נקבע סעיף חריג (סעיף ביניים) במקרים שבהם אין סעיף ליקוי מדויק לשיעור הנזק.
בבר"ע 12391-07-13 יעקב חזק נ' המל"ל נקבע שדרושה הגבלה תפקודית על מנת לקבוע נכות בגין המניסקוס ואין לקבוע נכות רק בעבור הנזק עצמו – וכן שניתן ללמוד זאת מסעיף 48(2)(ז)(III) אשר מתייחס להיעדר הגבלה תפקודית.
כלומר: אם סעיף מסויים קובע במפורש שיעור נכות ללא הפרעה תפקודית, יש לראות בסעיפים שאינם כוללים התייחסות להפרעה תפקודית – כאילו היא נדרשת.
קרע במניסקוס כתוצאה מתאונת עבודה
בפעמים רבות נגרם קרע במניסקוס במהלך העבודה והנפגע עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי גבוה והכול בהתאם לנסיבות הפציעה.
שני הגופים העיקריים שניתן לתבוע הם המוסד לביטוח לאומי והמעסיק כשלכל אחד מהם תנאים שונים לחלוטין לגיבוש התביעה.
תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי
תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שארעה "תוך כדי" ו"עקב העבודה" וכמובן, בדרך לעבודה ובדרך חזרה מהעבודה.
ניהול ההליך המשפטי עשוי להיות מורכב במקרים מסוימים, אולם הבנה יסודית של הוראות הדין עשויה לסייע רבות.
לא כל קרע במניסקוס שארע תוך כדי העבודה יזכה את הנפגע בפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי.
בבג"ץ 4690/97 המל"ל נ' בין הדין הארצי נקבע שהמחוקק ביקש להעניק תגמולים רק לעובדים שנפגעו כתוצאה מסיכון שאליו הם נחשפו בעבודה או אירועים חריגים ופתאומיים.
למשל, עובד שסובב את רגלו במהלך "הליכה שגרתית" עלול שלא להיות מוכר כנפגע עבודה.
במהלך הביקור הראשוני אצל הרופא לאחר התאונה, יישאל הנפגע לנסיבות האירוע ודבריו יירשמו על ידי הרופא.
ככל שייכתב מידע שגוי (למשל: "במהלך הליכה שגרתית…") סיכוי רב שייגרם לנפגע נזק משפטי כמעט בלתי הפיך.
מסיבה זו, ייעוץ עם עורך דין לנזקי גוף בהקדם האפשרי הוא קריטי לצליחת התביעה.
תביעת רשלנות נגד המעביד
עובד שנגרם לו קרע במניסקוס במהלך עבודתו עשוי להיות זכאי לפיצויים כספיים מהמעסיק אם הוא יוכיח שהמעסיק התרשל, במעשה או במחדל – ושהקרע במניסקוס נגרם לו כתוצאה מכך.
תביעות אלה מתנהלות לרוב בבתי המשפט, היות שיש צורך להוכיח רכיב משפטי מורכב שקרוי "רשלנות" מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין או הפרת חובה חקוקה.
גם בתביעות אלה יש משמעות קריטית לאופן הצגת נסיבות הפגיעה בהזדמנות הראשונה, בעיקר בפני הרופא המטפל.
במסגרת ניהול ההליך המשפטי, חברות הביטוח שמבטחות את המעסיקים פועלות במרץ לאתר חומר רפואי שנסיבותיו מרמזות על היעדר אחריות מצד המעסיק.
תביעות נזיקין כלליות
היות שקרע במניסקוס הוא תוצר של פעולה פתאומית, בפעמים רבות ישנם גורמים חיצוניים שגורמים לפגיעה, כגון:
- בור או מפגע שמצוי על המדרכה
- מים שפזורים על רצפת חנות
- בור ניקוז פתוח
- היעדר תאורה שגרמה למעידה
מדובר ברשימה חלקית – ובכל מקרה בכל אירוע של קרע במניסקוס מומלץ לפנות לעורך דין לנזקי גוף על מנת לנסות ולהתחקות אחר סיבת הפציעה.
לא פעם קורה שנפגעים אינם מודעים לשלל החוקים והתקנים שאי יישומם גרם להם בעקיפין לנזק – ושהם זכאים לפיצוי רק עקב כך.
תביעות אלה דורשות הבנה יסודית ומעמיקה בהוראות הדין הרחבות, לרבות החוק, התקנות והפסיקה.
קרע במניסקוס כתוצאה מפעילות ספורט
אדם שנגרם לו קרע במניסקוס כתוצאה מפעילות ספורט, עשוי להיות זכאי לפיצוי מכוח חוק הספורט.
מדובר בחוק ייעודי וייחודי אשר מגביל את הכניסה לשעריו – כלומר, לא כל פעילות ספורט תזכה את הנפגע בפיצוי מכוחו.
חוק הספורט מחייבת גופי ספורט (אגודת ספורט, ארגון ספורט והתאחדות ואיגוד) לבטח את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות.
תביעות ביטוח
אדם שנגרם לו קרע במניסקוס עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי מחברות הביטוח ככל שקיימת פוליסת ביטוח מתאימה.
פוליסות הביטוח הנפוצות שעשויות להעניק זכויות בגין קרע במניסקוס הן פוליסות ביטוח תאונות אישיות.
שיעור הפיצוי נקבע בהתאם לתנאי הפוליסה ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.
בדומה לכל תביעה, מומלץ להסתייע בעורך דין מומחה לנזקי גוף על מנת להפיק את המירב מהליך התביעה, הן לעניין עצם הזכאות והן לעניין שיעור הפיצוי.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]