fbpx
ניכוי נכות בגין מצב קודם

< חזרה לעמוד מאמרים


ענף נפגעי עבודה דורש רכיב "קשר סיבתי" בין אירוע התאונה או מחלת המקצוע לבין עבודתו או תנאי עבודתו.

מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי יפצה עובד שנפגע בעבודתו רק עבור אותן פגימות שמהן הוא סובל כתוצאה מאותה תאונה.

מהו "מצב קודם"

מצב קודם הוא המצב הרפואי שממנו סבל הנפגע לפני התאונה, ושמשפיע במידה מסוימת (או מוחלטת) על שיעור הנכות כתוצאה מהתאונה החדשה.

למשל, עובד שסובל מפגיעה אורטופדית בעמוד השדרה מילדותו – נפצע בעבודתו באופן אשר מחמיר את מצבו. כשאותו עובד יבקש לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, הוא ייבדק על ידי ועדה רפואית שתפעל על מנת להוציא את תיקו הרפואי.

הוועדה הרפואית תקבע לו נכות רפואית תוך שהיא "מנכה" את הנכות הרפואית שהיתה לו לפני התאונה, לפי דעתה.

מטבע הדברים, ניכוי עבור "מצב קודם" נעשה לרוב בליקויים אשר קשורים לאותו איבר או חלק בגוף שנפגם כתוצאה מתאונת העבודה.

מצב קודם של מחלת מקצוע

מצב קודם יכול להיות הן לעניין פגיעה פיזית כתוצאה מתאונה – והן החמרה של מחלה קיימת מחלת מקצוע.

למשל, עובד שסובל ממחלת לב – עבר אירוע לבבי כתוצאה מאירוע חריג בעבודה. גם במקרה זה הוועדה הרפואית רשאית לנכות שיעור נכות בגין "מצב קודם".

ואולם, על פי ההלכה הפסוקה – לא ניתן לנכות שיעור נכות בגין "גורמי סיכון" לבדם. כך למשל, לא תנוכה נכות לאדם שסובל מטרשת עורקים קשה ועבר אירוע לבבי כתוצאה מאירוע חריג בעבודה – גם אם קיים קשר בין טרשת העורקים לבין האירוע הלבבי.

הוועדה הרפואית רשאית לנכות שיעור נכות בגין "מצב קודם" רק עבור גורמי סיכון שהתממשו.

לעומת זאת יש לזכור, שפקיד התביעות רשאי לנסות ולדחות את עצם קבלת התביעה אם הוא ימצא שהאירוע הלבבי נגרם בגלל גורמי סיכון ולא בגלל האירוע החריג – אך ברגע שהתביעה התקבלה, בין אם מהחלטתו ובין אם לאחד הגשת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, הוועדה אינה רשאית לנכות שיעור נכות בגין אותם גורמי סיכון.

האתגרים בניכוי נכות בגין "מצב קודם"

אחת הבעיות המרכזיות שעולות במקרים שבהם נדרשת ועדה רפואית לנכות נכות בעבור "מצב קודם" היא שהנכות "הישנה" בפעמים רבות לא הוכרעה על ידי גוף כלשהו.

במקרים מסוימים, ועדה רפואית בוחרת להוריד נכות בגין "מצב קודם" עבור תאונה שעבר התובע בעברו ושהיא לא הותירה בו נכות כלשהי, ולו בדוחק.

למשל: אדם שנפל ברחוב בעבר, ונגרם לו קרע במניסקוס. אותו אדם מעולם לא תבע גוף כלשהו ולכן מעולם לא דנו בשיעור נכותו. כעת, הוא נפצע בעבודתו והקרע במניסקוס החמיר.

במקרה זה הוועדה הרפואית תצטרך לדון "בנכותו הרפואית הקודמת" על סמך המסמכים רפואיים לבדם ולהשוותם למצבו הרפואי הנוכחי.

בפעמים רבות, הוועדה הרפואית מגלה שהנפגע עבר תאונת דרכים קלה בעברו וכשתוצאה ממנה הוא פנה למיון והתלונן על כאבי גב וראש.

אף אם אותו נפגע מעולם לא המשיך להתלונן על מכאוביו בפני גוף כלשהו – ואף אם  הוא מעולם לא סבל ממכאובים כלשהם כתוצאה מאותה התאונה – הוועדה הרפואית עלולה לנכות לנפגע נכות בגין המצב הקודם.

בפועל, התוצאה היא שהוועדות נוהגות בקשיחות רבה כשהן נדרשות לקבוע נכות לאדם כתוצאה מהפגיעה בעבודה – ומאידך, הן "נדיבות" במיוחד בפסיקת אחוזי נכות כשמדובר בניכוי בשל "מצב קודם".

התמודדות עם ניכוי בגין "מצב קודם"

ישנן הלכות משפטיות רבות שמנחות את המוסד לביטוח לאומי בעניין ניכוי נכות בגין "מצב קודם".

ראשית, יש לדרוש מהוועדה הרפואית לבחון את קיומם של ממצאים קליניים ברורים על מנת שהיא תוכל לנכות נכות בגין מצב קודם.

אם מגבלים שהוועדה הרפואית עומדת עיקשת בעמדתה והוועדה הרפואית לעררים לא הופכת את החלטתה – יש לפנות לבין הדין האזורי לעבודה, ולבקש שיורה לוועדה הרפואית לבחון ממצאים קליניים ברורים בצירוף מסמכים רפואיים ונימוקים משכנעים. אם הוועדה הרפואית תהיה "נעולה בעמדתה" באופן שישכנע את בית הדין שהיא מונעת משיקולים זרים לעצמם גילוי האמת, יש לבקש להעביר את הסוגייה לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש.

שתף עם חבר